[נאום אלטרנטיבי לפעיל ליכוד בחוג בית, יום חמישי, ערב ינואר 2013 קר בבית רחב מידות ברעננה. חום נעים אופף את הבית, וקולות האש הלוחשת באח נשמעים ברגעי שתיקה. ריח מתקתק של קינמון עולה מקערת הפונץ' הגדולה בכניסה לחדר האורחים, המונחת על שולחן ולצידה כוסות חד פעמיות ועוגיות שוקלדצ'יפס. הדובר איש בעל מידות בשנות החמישים, כיפתו הסרוגה שמוטה לצידה על ראשו המקריח. סוודר פסים לגופו מתחת לג'קט מעוצב של The North Place, שפמו עשוי היטב, והוא עושה כחכוחים אחרונים לסלק את פירורי העוגיות ולהסדיר את קולו העמוק]

חברים, מהלכים עלינו אימים כאילו הכיבוש היא צרה נוראית, סרטן בגוף האומה, קץ הציוניות ומי יודע מה עוד? מה לא נאמר על הכיבוש? ובכן חברים, הרשו לי לכפור בעיקר – לא מיני ולא מקצתי! בוודאי לא כצעקתה.

למרות שאני בין חברים (בית חם כזה וציבור נפלא כזה הוא הוא הפיצוי לעבודה ציבורית מייגעת, שלעיתים קרות היא רק מקור לתסכולים....טוב נחזור לעניינינו) וב"ה דעותינו מגובשות מסביב לנושא זה, אבל אני יכול להבחין שגם בציבור מעולה שכזה, יש מי שזז בכיסאו בחוסר נוחיות.

אז ראשית, אל לכם להרגיש באי נוחות על פשר תמיהתכם. אנחנו הרי בעד חשיבה ביקורת, וזה  הבסיס לטענה שלי. חשיבה ביקורתית כלפי אותה "מנטרה" שמטופטפת עלינו משורות השמאל, טפטוף ארוך ומתמשך, שמאים לו לקנות מקום בלבבנו, או במוחנו.

אם כן, הבא ננסה לנתח את מצבנו לצידה של ה"מפלצת" שבנה השמאל – "הכיבוש". ובכן חברים, הרשו לי לפתוח בשורה התחתונה – מצבנו מעולם לא היה טוב יותר! בכל פרמטר!

נתחיל במצב הביטחוני – ימים אלו של אחרי מבצע עמוד ענן הם הטובים ביותר שידענו מזה שנים. שקט מוחלט מסביב לרצועה. לא "שקט מתוח", שקט נקי. הערבים קיבלו בראש, ב"ה, ולא ירימו אותו כבר לכמה שנים טובות. ולא רק זאת – "כיפת ברזל" שינתה את המשוואה האסטרטגית באזור. אגב, זו הזדמנות טובה להגיד "שכוייח" למהנדסי רפא"ל שלא רק בטחון הביאו לנו, אלא שוב זקפו את קומתנו בין אומות העולם. שוב הוכח מהו ערכו של המוח היהודי, הגניוס היהודי, ממשיכי דרכם של אבותינו הלמדנים, ששקלא וטריה הייתה נר לרגליהם, ודורות של לימוד תורה וחכמים הביא לחידוד המחשבה היהודית. אכן – יישר כוח.
אז קיבלו להם שם הערבים קצת יותר זכויות דייג – נו, מיילא. מזה נעשה ענין? שידוגו להם כאוות נפשם, ובזמן שיאכלו את הדגים, שייתקע...טוב אני לא רוצה להגיד דברים חריפים בערב שכזה.
בקיצור – הצלחה מסחררת. אגב, יש מאמר מצוין של דר' גיא בכור על שינוי המאזן האסטרטגי. אני מאד ממליץ. תעשו גוגל ותמצאו. בכלל גיא בכור – חמד של אדם. תירשמו שם באתר למאמרים שלו – מאיר עיניים.
ורק עזה? הרי כל המשוואה השתנתה באזור. ומה עם האח נאסראללה? הוא יכול להמשיך ולצעוק מהבונקר שלו, אבל הטילים שלו מול כיפת ברזל, זה כבר לא אותו דבר. וחברים, אני לא רוצה להגיד כאן דברים שאסור, אבל בן אחותי, בוגר מכללת אריאל שעובד ברפא"ל, מספר שהגבירו שם את הייצור, וההצטיידות בצפון מעבר לפינה, ובקרוב נגיע ל...אסור לי להגיד מספרים, אבל "שבטי ישראל" סוללות, ב"ה.
ומול יו"ש? מישהו זוכר בכלל מתי היה הפיגוע האחרון, לא עלינו? הרי הפיגוע האחרון מזרחית לכביש 6, היה הצפת "בת חבר" בגשם הגדול, שלא נדע. מסכנים אנשים, איבדו שם את רכושם בין רגע. אבל ברוך השם לא נשפך דם יהודי. גם כאן, ותרשו לי מילה חמה למופז. אמנם הוא ערק לקדימה, אבל כבר קיבל את עונשו מידי שמים בנושא הזה. מה שהפרסי הזה עשה להם של ב"חומת מגן", יעמוד לדורי דורות. בלגן עשה להם, תפס את מרואן ברגותי, ושם אותו בכלא. פירק להם כמה מחנות פליטים, ובמיוחד קן הצרעות הזה בג'נין, שיבינו שבעל הבית השתגע. הרי רק כולל כוח עובד איתם.
אז לסיכום חברים, הנקודה הזו – "ותשקוט הארץ 40 שנה". אני חוזר ואמר, מעולם לא היה מצבנו טוב כל כך, בוודאי בנושא הביטחוני.

נמשיך להתיישבות – מי יודע כמה יהודים גרים היום ביו"ש? [קריאות מהקהל, 300 אלף, 350 אלף...]. חברים, אתם לא מעודכנים. ביולי 2017, זה כבר חצי שנה מאז, היון 350,143 יהודים (ואני סומך על הצעירים שם, בשעת ערב מאוחרת זו, שאינם טומנים את ידם בצלחת [חיוכים וצחוקי מבוכה מהסובבים] וב"ה מספרנו עולה as we speak (  . רק ב 12 החודשים האחרונים נוספו 15,579 תושבים.  אני פגשתי את כצל'ה בשבוע שעבר, הוא הרי איש זהב. הוא סיפר לי שלמרות ההקפאה בשנה החולפת צמחה ההתיישבות ביו"ש", ולפי קצב הצמיחה הנוכחי, ממש עכשיו לקראת הבחירות נעמוד על כ-400 אלף יהודים, ובתוך ארבע שנים - על כחצי מיליון יהודים ביו"ש. בצירוף מזרחה של ירושלים נמנה יותר ממיליון יהודים, ואז תושלם המהפכה.
מה יותר מזה מחמם את הלב בערב קר שכזה? הרי זה אממש "אתחלתא דגאולתא". הרי למי מאתנו אין של בן משפחה? בן אחות, בן דוד, בן או בת שלו שפגשו את בן זוגם בגרעין והלכו לממש את הציונות ולהקים שם בית. ומספיק עם רגשות הנחיתות שאני שומע מדי פעם – הצעירים הנפלאים האלו, אינם גרם אחד פחות בני זכויות מאנשי עליה שניה, כל המפאיניקים האלו. לא גרם אחד פחות ממקימי גינוסר, חולדה, גבעת ברנר ונען. אדרבא – אז היה קונצנזוס שנתן להם רוח גבית, ואילו בנינו הנפלאים פועלים באווירה של מחלוקת מהותית. אז בכלל אפשר להשוות?

ואני רוצה להגיד גם משהו על שכננו הערבים. מה רע? באמת מה רע? בסופו של דבר, כשאתה מוציא מהם את הטרור, וב"ה אז זה עשינו, נשארת אוכלוסיית low cost שגם אם לא הייתה, היינו צריכים להמציא אותם. הרי מי בונה את הבתים? מי פוחת שווקים במחירי ריצפה? בכלל, קניות היום בכפרים זה כבר לא מה שהיה פעם. עזריאלי לא מגיע לרמה שלהם! החברה האלו למדו לעשות מסחר, והיום אתה יכול למצוא שם הכל! ממש הכל! לא סוג ז' של סחורה מסין. אותה סחורה כמו בתל אביב רק בלי מכס ובלי מע"מ. מה רע? Win win – כולם מרוצים! הרי ז'בוטינסקי הנחיל לנו קיום יהודי לצדם של בני דודינו הערבים.

ואני רוצה להתחיל לסיים. שואלים אותי "ומה בנוגע למחר"? ואני משיב "באמת, מה בנוגע"? הרי "ממה נפשך"? הערבים לא בשלים למדינה. מעולם לא הייתה להם מדינה, ובוודאי לא תהייה להם. אנחנו ב"ה מתרבים ומגיעים לנקודת האל חזור. הרי מה יעשו? יפנו 400,000 איש מבתיהם?  חצי מיליון? הרי על 10,000 בעזה רעדו אמות הסייפים, והמדינה כמעט קרסה. ואני רוצה להגיד בהזדמנות זו – אנחנו הרי לא תמכנו בעקירה הנוראית. אבל "מתוך שלא לשמה – בא לשמה". הרי נפלאות דרכי הקב"ה, ואם זה הקורבן שהיינו צריכים להקריב בשביל ההתיישבות ביו"ש – ניחא. זה הרי היה אממש קידוש השם. אממש קידוש השם! כשחושבים על הבנות הקטנות נגררות שם ע"י השוטרים שלוחי שרון (הרי מה קרה לשרון? מאיפה זה בא אם לא משמים? תחשבו! אדם בריא בשיא העשייה שלו. זה רק הק"בה שנותן לאדם את גורלו).

ולגבי הערבים – תאמינו לי, מעולם לא היה גם להם טוב כל כך. תלכו בכפרים ובערים שלהם. אתם יודעים כמה קניונים נפתחו שם בשנים האחרונות. הרי יש להם את הסלאם פייאד הזה שלהם – טוב מאוד! שיבנה עוד קניונים, שיפתח את המסחר, יבנה כבישים, שיסדירו את הביוב סוף סוך למען השם. מה רע? אנחנו רוצים שייחיו שם בתת תנאים? חס וחלילה. אלו בני אדם, ומגיע גם להם פת לחם לאכול, בגד ללבוש, וקורת גג מתחת לראשם. אנחנו אי פעם התנגדנו לזה? חס וחלילה! הם הרי בכלל בני דודים שלנו. יותר קירבה יש לנו איתם מאשר עם הבריטים בלונדון, או הצרפתים בפריז (שוב, שלא תבינו אותי לא נכון – אני גם בעד לונדון וגם בעד פריז. ב"ה עולם מגוון יצר לנו הק"בה. איפה נראה את האייפל, איפה נשוט בתמזה? אבל קירבת עמים – אלו כאן יותר קרובים אלינו מכל האירופה הזו.).
אז לסיכום חברים – אל תקנו את ההסתה הזו והדמוניזציה הזו של השמאל את המילה כיבוש. זה הרי מצב טבעי, מצב ששכרו בצדו, ושוב – אם לא היה, היינו צריכים להמציא אותו.

לסיום אבקש להודות לנחמיה ולגיטה שהזמינו אותי ונתנו לי הזכות לדבר בפני הקהל הקדוש הזה – יישר כוח! וזכרו את דברי המשורר, שהוא אגב עלי מוהר, האחרון שאפשר להגיד עליו שהוא איזה איש ימין בשיר של אריק איינשטיין "איך ישראל צומחת מול עינינו, היא חזקה יותר מכל חסרונותינו; וגם הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח".

ערב טוב לכולם ושבת שלום.