כשאני מטייל עם נכדי

בשדרת העצים הירוקים של שדרות רוטשילד

ואני יודע בוודאות מוחלטת

שגם הורי הובילוני עם אחי

בעגלות יד שניה, או ברגל

בין אותם העצים ממש

רק יותר צעירים ונמוכים

וגם נכדי יטיילו עם נכדיהם

בין אותם העצים ממש, רק יותר גבוהים

איני יכול שלא להיזכר ולהרהר

בדבריו הבוטים משהו

של אחד מגדולי סופרינו

שאני אוהב כתיבתו האלמותית

אולי יותר מהרבה סופרים אחרים

שישראל הפשיסטית

לא תחייה לעד!

אולי מקסימום שנתיים מהיום

בשל התנהגותה הפשיסטית

ואולי, בשל אהבתו הגדולה לאשתו שאינה יהודיה

ובשל כך בנותיו וכ"ו. והוא, שבקש להשתחרר

מכבלי יהדותו ו...

ובשל כך, הפשיזם

לגבי פלסטינאים וזרים אחרים

ושכח משומה שהוא

מה"לבנים" של דרעי

מיפי הבלורית והתואר

(שלגביו באמת כל מילה נכונה

תשאלו רקדניות ושחקניות משם, משם ומאז באמריקה)

שהיו גם מגש הכסף

ושלמו בדמם וחלבם

שגם הם קבלו את ה"תימנים"

ככוח עבודה שחור וזול

ואת ה"מרוקאים" זרקו לדימונה וירוחם ונתיבות

ועוד חורי שיממון מדברי

שהיום מייצר תרבויות חדשות ויפות

ואת העירקים והפרסים והרוסים

את כולם שחקו בחוקים ספק פשיסטים, ספק אנושים

שכן כולנו בתור אחד של בני אנוש

מי קדימה, ומי אחורה

שווים בפני בורא עולם

אם קיים הוא, ואם לא

ואיני יכול שלא לחייך לעצמי

כשאני רואה אותם נערים מחלקים פתקי הצבעה

עם שאלוני סקרים לבחירות  מתקרבות

ויודע בוודאות מוחלטת

שכולם, כולם, כולם

עד האחרון שביניהם

כל המפלגות מימין ומשמאל

חושבים  ורוצים כמעט בדיוק אותו הדבר

רק במילים מפולפלות אחרות

שכולם, כולם, רוצים את ירושלים המחולקת מחולקת

בין מסעדות ערביות יהודיות

ואת הגדה כשטח מפורז עם ישראלים וערבים

מגדלים עצי זית וענבי יין

שהדיור יהיה יותר זול

ושיהיה קצת יותר טוב

ועוד, ועוד ועוד

כולם, כולל הערבים ומיעוטים אחרים

שאני רואה אותם עם רעלה ובלעדיה

עם אופנה חדשה סקסית חושנית ובלעדיה

ברחובות חיי, נחלת בנימין ורמב"ם

סובבים

סביב חנוית בגדים וסיפורי בדים

לשמחות, חתונות וחוויות אחרות

ולאורך הטיילת בחוף הים

עם ריח מנגלים מגרה ומתסיס

עד ולאורך ולמרגלות בתי יפו

ומלונות הפאר המלאי מטיילים

ושגם הם עצמם יודעים בתוך תוכם

שבארץ הזאת, על כל תחלואיה כביכול

הם חיים יותר טוב ובטוח

מכל ערבי אחר במזרח התיכון!

והפוליטיקאים מחפשי המשכורות הבטוחות

והפנסיות הממשלתיות והכבוד והאגו

ימשיכו לברבר בהסתר ובקולי קולות

מה "כאילו" מפריד ומה "כאילו" העוולות

ומה "כאילו" רע לכולם מסביב

רק שיגיעו הם הם עצמם גופם ובשרם

לאחוז החסימה

ויעבירו ארבע שנים של חיוכים שבעים

וביבורי ביצים

וירגישו שיש להם הכל,

ואולי בתוך תוכם אין להם ובהם כלום

ובכלל, כשאני נפרד משדרות רוטשילד

עם מבט אחרון בישבן מגרה וצעיר

שצועד בשמחת נעורים לפני

מזכיר חלומות נשכחים

ואת שירת חיי, כן שירת חיי

ויסלחו לי ילדי

ונכדי ובניהם בעתיד

ואם ישאלוני מדוע אני מצייר בצבעים עליזים ושמחים

את ארצי היפה והאהובה

והיחידה!!!

זה בגללו. כן בגללו, הישבן

שהוא מאחרי כל המילים היפות

מסתתר בשירת חיי

ובסתר, כנראה, אולי

בשירת חייהם של כל אותם

מברברי חשיבות העולם

אנשי הכבוד והאגו

חשיבות של ימין, שמאל וימין

שעולים

ויורדים

כבקצב

צעידתה

כולם מוזמנים למרק חם של חורף