2013נפתחה ברגל ימין, מצוק אחד מאחורינו, נתוני הדוחות של החברות סה"כ חיוביים, דולר נחלש ותומך בשווקים, בקיצור, אווירה אופטימית. נתון האבטלה האירופאי שפורסם השבוע מעורר דאגה רבה, למרות שהשווקים בינתיים מתעלמים, ובעיית תקרת החוב של ארה"ב, עלולה להיפתר כטריק באקסל. בינתיים, נושא החובות העולמי מטוטא מתחת לשולחן בצורה לא ברורה וחצי הזויה. מעניין אותי מתי יוון תגיד למה רק אנחנו סובלים ותשבור את הכלים. הרי אם אפשר להדפיס בלי סוף אז למה שמדינות יצמצמו את הבזבוזים שלהן? אם לארה"ב ולאירופה מותר, אז למה לא לאירלנד, לאיטליה או למצריים? נתמקד:

מעוף:

הגדרנו בשבוע שעבר התנגדות סביב 26-8 והיא טרם נפרצה, ו-1196 שבקושי התקרבנו אליה. הגבולות ממשיכים איתנו גם לשבוע הקרוב. רוח אופטימית מוול יכולה לאתגר את הרמה הצפונית, אבל הארביטראז השלילי של קרוב לאחוז עלול להעיק, לפחות בהתחלה. קושי נוסף הוא שהפקיעה היית ב-1165, אוכף עיקרי ב-1190, ופריצת 1226 יכולה להוביל אותנו בקלות להתמודדות על 1240, מה שהכתבנים לא ממש רוצים. לפחות לא כרגע. בתמונה הרחבה יותר, המעוף מעל ממ"נ 20 בשבועי, מעל 1175, ואלו 2 נק לטובתו וכל עוד זה כך, ממתינים לפריצה קדימה לכיוון 1340.
נקודה נוספת היא הסטיה שמגרדת את ה-11. סטיה מאווד נמוכה. מכאן, הסיכוי לעליה בסטיה גבוה מהסיכוי לירידה, ומכאן שהסבירות למהלך חזק בשוק, לכאן או לשם גבוה. טריגר אפשרי הוא כמובן הבחירות בעוד שבוע וחצי, ומה שהן יכולות לגרום עוד בטרם החלו.

S&p500:

הסנופי סמוך לרמות שיא! ניתן להקביל אותן ל-1240 במעוף. הוא אפילו, במונחי סגירה בשיא שלו מאז  סוף 2007. 2 דברים מפריעים להמשך אבל לא משנים את התמונה האופטימית: מאז השפל שנבע מהורדת הדרוג המחזורים רק יורדים. והדבר השני הוא רמות שיא. כל עוד מעל 1450 האופטימיות נשמרת בואך 1500. שבירת רמה זו ונחזור לנתח.

יורו-דולר: בשבוע שעבר נתנו רמה שנשמרה ואיתה האופטימיות, וזה היה משתלם. היורו זז המון בשבוע וחצי האחרונים, אבל שמר על הרמות הקריטיות. מה הלאה: כרגע, על פניו הכל ניראה חיובי. אני מזהה חולשה בפריצה הזו למעלה, ולהערכתי היורו השבוע דווקא יתממש מטה או לכל הפחות יבצע תנועה אופקית. מבחינתי, זה זמן לא רע למימוש לונג או לכל הפחות להתמגן.
זהב: לל"ש משבוע שעבר.

סיכום:

השווקים שומרים על אופטימיות ועושה רושם שאין מה שיכול לקלקל את החגיגה. כל צוק הופך בקושי למדרגה קטנה, וכל חוב פשוט מתמוסס תחת גלגלי המדפסות. בטווח הקצר החגיגה תימשך. בטווח הבינוני, חודשים, אני עדיין מעריך שהאופטימיות תימשך ומצוק תקרת האשראי יעלם. אבל בטווח הארוך האינפלציה אט אט תתנפח...וכישראלי שמרגיש את עליית המחירים טוב,טוב, היא כבר מנופחת. מתי זה יתפוצץ לנו בפנים וניראה נגידים שרצים עם הריבית למעלה? לא ברור.
מבחינה טכנית, לשבוע שבועיים הקרובים, שימו לב ליורו ולקאק הצרפתי. בשניהם איתות שלילי זהה, כנגד שאר העולם. יהיה מעניין.

עדכונים שוטפים בפורום מעוף בית הלל.