כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Frames

    א. ההגדרה הטכנית ה-web ית - מאפשר הצגה של פאנלים מרובים במסך אחד, וחלוקה של הדף למספר אזורים נפרדים בהם ניתן להציג תכנים עצמאיים.
    ב. ניתן להציג כל דבר במסגרות שונות או דברים שונים לאנשים שונים, תחומים שונים, עם מגבלות שונות ולפורמים שונים.

    לא תמיד מי שרואה מסגרת אחת של פעילותי, נחשף למסגרות האחרות. בבלוג זה אנסה להביא ולהציג את המסגרות השונות שלי בהן אני פעיל. כאן אשתדל, מידי פעם, לחשוף עוד מסגרות שניתן דרכן להביט אל עולמי, וכמו כן כאלו שאני מביט מתוכן והפירוש שלי למה שאני רואה.

    וכמו בכל גלריה, תגובות - מכל סוג - יתקבלו באהבה.

    מעניין מאוד

    0 תגובות   יום ראשון, 13/1/13, 00:13

    צטט: יעקב אוז 2013-01-12 23:46:18

    אני לא אמן מהאו"ם לא מאלה ששרים במבט חתום וממלאים חשבונית לכל דורש. להגיד משהו אמתי בארץ הנידויים והחרמות זה מסוכן. ובכ"ז בבחירות אני תמיד מפרסם את החלטתי המנומקת. אף פעם אני לא בכיס של אף מפלגה – אצלי אין כמעט שטנים ואין מלאכים לא מאמין ש"כולם מושחתים" וגם לא מאמין שכולם "משרתים את הציבור". ההצבעה שלי היא בד"כ בעד, הנושא שלי הוא בעיקר יהדות חברתית, כיצד מארגנים מדינה מתוקנת שתתאים במיוחד לעם היהודי על כל זרמיו וצרכיו המורכבים ובאותה נשימה תדאג לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין. אני בעד צדק חברתי או יותר נכון,
    ערבות הדדית.

     

    10. במקום האחרון: ש"ס. ציפיתי להמון מהקמבק של דרעי — אנרגיה חדשה, רצון
    להפשיל שרוולים ולתקן עולם. ציפיתי לקבל דרעי מאוזן ושקול, התאכזבתי לקבל דרעי
    פופוליסט, עם פליטות פה מכוערות ובקשות סליחה אוטומטיות. בעיניי הוא נראה כילד
    שהתרגל שסולחים לו כשהוא מפשל. לא למד לקח.

    נקודה טובה: אריאל אטיאס עדיין נראה לי ביצועיסט טוב ואדם שמדבר ברור.

     

    מדאיג: ההתקפות, החרמות והנידויים כלפי ח"כ הרב אמסלם. 

     

    9. חד"ש. אני כל כך רוצה שהאזרחים הערבים יפסיקו להיות דובוני "לא
    לא" ויתחילו לשחק את המשחק הדמוקרטי כדי להשיג הישגים לציבור שלהם. הייתי
    רוצה לראות את חד"ש הופכת לגורם פוליטי בעל משמעות לטובת האזרחים הערבים.

     

    נקודה טובה: דב חנין חרוץ נוכח ורהוט – אני מאמין לו שהוא אכפתי ואנושי. 

     

    מדאיג: גם אם הם היו התגלמות הכוונות הטובות עלי אדמות לא הייתי מצביע למפלגה לא ציונית. עד שבנינו כאן תקומה, לא אתן לאף אחד לטשטש אותה עם תמימות מדינית מסוכנת.

     

     

    8. ארץ חדשה. אני אוהב את רני בלייר, אבל אני חושב שהוא ואלדד יניב נכנסו ביחד
    לסרט והם כנראה צופים בו לבדם. מצטער, המציאות צבועה באפור ומי שרואה הכל
    בשחור־לבן לא מספיק HD בשבילי.

     

    נקודה טובה: רני בלייר

    מדאיג: אלדד יניב

     

     

    7. הבית היהודי. אחלה אנרגיה לנפתלי בנט, מחבב אותו. בלי לנקוב בשמות, התרשמתי
    ששאר המועמדים אצלו, איך לומר, סקטוריאלים. הייתי רוצה שמרץ ההתיישבות של הבית
    היהודי יופנה לנגב. יש יותר מדי מקומות בתוך הקו הירוק שבהם אפשר לחוש יתמות
    מהמדינה. כל עוד מדינת ישראל לא לוקחת אחריות על כל אזרח על המפה, אין לה הצדקה
    להתרחב ולבלוע שטח נוסף. אני אומר למדינה מה שאני אומר לבתי: "קודם תגמרי מה
    שיש לך ביד, ואחר כך תקחי עוד".

     

    נקודה טובה: אורי אורבך

     

    מדאיג: כל השאר. 

     

    6. מרצ. אני אוהב את אילן גילאון ואת זהבה גלאון. גם הורביץ חזק וחדור אמונה.
    אבל אחרי שרן כהן הראוי לא נבחר להנהיג את מרצ, הרחתי ניחוח מרומז של גזענות —
    בדיוק אותו ריח מוכחש שהרחתי כשפרס ושבעה מנדטים מההתיישבות העובדת נמלטו ממפלגת העבודה כשעמיר פרץ נבחר להנהיג אותה.

     

    נקודה טובה: יציבים, אפשר לסמוך עליהם שיהיו צודקים בצד. 

     

    מדאיג: ליבני ופרץ מתחפשים למרץ. 

     

    5. הליכוד. הקדנציה הנוכחית של ביבי טובה מהקודמת, הוא מזגזג אבל זה סימן שהוא
    מקשיב לעם. אני רוצה מנהיג שיפחד קצת מהסקרים, שיהיה עם אוזניים כרויות. אני שמח
    שנתניהו מדבר אנגלית טובה, אבל הייתי רוצה שנהיה פחות אמריקה החזירית ויותר
    סקנדינביה הרחומה לאזרחיה. בשביל זה צריך לבחור לביבי אופוזיציה רהוטה וחדה כתער - שלא יתנו לו להגזים.

     

    נקודה טובה: גדעון סער, גלעד ארדן, ישראל כ"ץ, סופיה לנדבר, אורלי לוי אבקסיס וכרמל שאמה הכהן.

    מדאיג: למרות השר שטייניץ שנראה אחלה בנאדם יש המון ערפל אפל וקודר לגבי הדרך שבה מתנהלים הדברים באוצר.חסרונו של כחלון בולט מאוד.

     

    4. התנועה. מחבב את ציפי לבני אבל בשנים האחרונות היא בעיקר מדגמנת מועמדות
    לראשות הממשלה. אין הוכחה שיש לה יכולת להשפיע באופוזיציה. עמיר פרץ, גיבור
    ילדותי, הפך לדמות טרגית בעיניי. עד שסוף־סוף מגיע הזמן לעשות צדק חברתי, הוא עושה
    את אותה טעות ובורח לקטע המדיני. בפעם הקודמת הוא פגע בעניין החברתי כדי להיות שר
    ביטחון, ועכשיו הוא רוצה לחמם לנו במיקרו את התבשיל העייף של "השלום".

     

    נקודה טובה: אלעזר שטרן נראה בנאדם טוב ודוגרי, ח"כ שלמה מולה הוא חרוץ – נהדר וחברתי אמיתי. 

     

    מדאיג: זוכר את ההערה הגזענית של מצנע על פרץ "הוא בא מארץ אחרת".

     

    3.יש עתיד. יאיר לפיד אחלה בנאדם, ובכל זאת הוא מייצג ישראליות שאני לא מרגיש נוח איתה — ישראליות מערבית מדי. יאיר כתב פעם שתקליטי הביטלס שהוא ראה בביתי בשדרות לימדו אותו שיש לנו מכנה משותף, ובכך חשף את דעתו שהמגרש שעליו עלינו לשחק ביחד לא יהיה המגרש היהודי אלא המגרש המערבי, ומהמגרש הזה כבר גורשנו.

     

    נקודה טובה: הרב שי פירון איש נהדר וערכי, ד"ר עליזה לביא מצויינת לטובה וד"ר רות קלדרון לימדה אותי המון, אני רואה בה מורת דרך. הוא בחר נבחרת נחמדת.

     

    מדאיג: מפלגות פטנטים לא שורדות.

     

    2.עם שלם. הרב חיים אמסלם הוא מופת לרבנות מנהיגה, מקרבת וקשובה לכלל הציבור.
    אם יש מתנה שהיהדות המזרחית הייתה צריכה להביא לציבור הישראלי, זו המתינות. במקום זה קיבלנו את ש"ס, השפוטה של הליטאים האשכנזים, מורכנת ראש, גזענית כלפי בוחריה וכלפי מתנגדיה. הרב אמסלם הגיע קרוב מאוד לכך שאבחר בו. לצערי, הרשימה שלו לא הרשימה אותי מספיק.

     

    נקודה טובה: הרב אמסלם


    מדאיג: מוזר שלא הצליח להתמזג עם מפלגה גדולה, לדעתי יש מקום מעולה למסר שלו במיינסטרים.

     

    1. במקום הראשון: העבודה. אני רוצה אופוזיציה חרוצה, רהוטה ומחוקקת. שלי
    יחימוביץ', אופוזיציונרית למופת, יודעת לבקר את הממשלה וגם להגיד מילה טובה
    כשצריך. אם יש מפלגה שמסוגלת להציב אלטרנטיבה לחזונם הכלכלי של ביבי ונערי האוצר,
    זו העבודה. שהפעם היא רזה, שרירית, מכוונת מטרה ונטולת חתרנים. אני גם גאה בשלי
    שלא ברחה לעניינים המדיניים. זה מוכיח שהיא מבינה את התמונה הגדולה — שלום עמוק
    דורש בסיס עמוק וארוך טווח, וכינון צדק בתוכנו הוא התחלה טובה שאחריה אפשר לכונן
    גם צדק עם שכנינו.

     

    נקודה טובה: אני מת לראות את מיקי רוזנטל מפרק את חוק ההסדרים ולא נותן להם לעשות לנו קומבינות על הגב, מת לראות את העוצמות של איציק שמולי ושאר התוססים מתועלות לחקיקה ומנהיגות.

     

    מדאיג: מאז חווית אהוד ברק "הברונטית", הציבור מפחד מנשים עוצמתיות.

     

     

     

    מצעד המפלגות שלי לבחירות 2009

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      דויד פרידמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון