כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    טיפים לכתיבה של יוספה אבן-שושן

    בבלוג זה אתן טיפים לכתיבה יוצרת
    ותרגילים להגשמת חלומות בכתיבה ברוח הקבלה של ספר היצירה .

    0

    אוהב/ת לא אוהב/ת אוהב/ת - מעשה בבת מלך שנכלאה בגוף עץ

    22 תגובות   יום שני, 14/1/13, 00:42

                            

    מעשה בבת מלך שנכלאה בגוף עץ 

     

    יש אהבות זרות, יש מוזרות ויש זוהרות ....

     

     

    ''

     

    (בתמונה: Kay Nielsen :  She left the door ajar. Pop! Out flew the moon)

     

     

    ומעשה שהיה כך היה: 

    פעם אחת, בארץ רחוקה רחוקה ושמה מרוקו, חי מלך  שרצה להתחתן עם הבת  שלו. 

    " אבא לא מתחתן  עם הבת שלו," אמרה הנסיכה. 

    "את יפה ואת דומה לאמא שלך, " אמר המלך,  " זה מה שהחלטתי וזה מה שיהיה."

    הנסיכה היפה הסתגרה בחדר,  בכתה  מהבוקר ועד הערב,  ולפתע צץ במוחה רעיון והיא  חזרה לאבא שלה ואמרה לו: "אני אתחתן איתך בתנאי  שתתפור לי שמלת ערב  ממרגליות. "

    "טוב," הסכים המלך וקרא לתופרות. למחרת בבוקר התופרות  הביאו לנסיכה שמלת ערב ממרגליות והיא מדדה את השמלה ונצצה יחד איתה. 

    "את כל כך יפה," אמר המלך להנסיכה, " עכשיו נתחתן."   

    "עדיין   לא אבא, " אמרה הנסיכה , "אני אתחתן איתך בתנאי שתתפור לי גם שמלה מקרני השמש."

    "טוב, " הסכים  המלך וקרא לצורפי הממלכה. למחרת  בבוקר, הצורפים הביאו לנסיכה שמלה מזהב טהור והיא מדדה את השמלה והאירה בה יותר מהשמש.

    "את כל כך יפה, " אמר המלך לבתו הנסיכה,  "עכשיו נתחתן. "

    "עדיין  לא אבא, " ענתה הנסיכה , " חסרה לי  שמלה אחת שאותה אכין בעצמי."

    הנסיכה מיהרה  אל הנגריה ובקשה שיכינו לה שמלת עץ שתכסה את גופה  ותשאיר רק שני  חורים לעיניים.

    "מתי נתחתן ?" שאל המלך.

    " השמלה החדשה תהיה מוכנה בעוד שבועיים   ואז נתחתן, "  אמרה הבת.

    "טוב, " אמר המלך וספר את הימים בליבו.

    לאחר שבועיים  הנגרים הביאו לנסיכה את שמלת העץ והיא לבשה אותה, ארזה את שמלות הנשף במזוודה,  עלתה על הסוס  וברחה מהארמון באמצע הלילה.

     

    למחרת בבוקר,  המלך גילה שהנסיכה  נעלמה ושלח שליחים שיחפשו אותה, אבל  הנסיכה היתה מהירה מאוד. היא דהרה מעיר לעיר ומארץ לארץ, עד שהגיעה לים הגדול והסוער ורצתה להשליך את עצמה לתוך הגלים ולמות. 

    פתאום התקרבה אל החוף אוניה.

    "קחו אותי אתכם אל הים הגדול, " בקשה הנסיכה מהמלחים.

    המלחים הביטו בגוף העץ ושאלו, "מי אתה? "

    "אני גוף עץ, " ענתה הנסיכה.

    "מה שם אביך ואימך," שאלו המלחים?

    "אין לי אבא  ואין לי אמא, " ענתה הנסיכה,    "נולדתי מעץ ואני גוף עץ. תיקחו אותי אתכם ואני אנקה את האוניה ואבשל לכם. "

    המלחים העלו את גוף עץ לסיפון. ובדיוק באותו יום,  שבו עזבה הנסיכה את ארץ מולדתה, המלך שאיבד את עקבותיה של בתו היפה, חלה ונפל למשכב.

     

     

    חלפו הימים, האוניה הפליגה מחוף לחוף ומנמל לנמל, גוף עץ  היה מנקה את הסיפון ומבשל ואף אחד לא ידע שמסתתרת בתוכו נסיכה.

    יום אחד, עגנה האוניה בנמל ורב החובל ערך סעודה מפוארת לכבוד הקצין  של הנמל. הקצין עלה לסיפון , ראה גוף עץ שהיה מנקה, מסדר  ומגיש כיבוד לאורחים ולא האמין למראה עיניו. 

    "מה  זה?" שאל הקצין.

    " זה גוף עץ  שמצאנו על אחד החופים,"  ענה רב החובל, 

    "תן לי אותו במתנה," ביקש הקצין.

    "קח אותו. עכשיו הוא שלך, " ענה רב החובל   והקצין לקח את גוף עץ לביתו.

     יום אחד, ערך  הקצין משתה גדול לכבוד המלך והמלך נכנס לביתו של הקצין, הביט בגוף עץ שהסתובב וטרח סביב האורחים ולא האמין למראה עיניו.

    "איזה מן בן אדם זה?" התפלא המלך.

    "זה לא בן אדם,"  ענה הקצין,   "זה גוף עץ."

    "ואיזה גוף ילד את הגוף?" שאל המלך? 

    "גוף עץ  לא נולד מגוף,"   ענה רב החובל, " גוף עץ נולד מעץ. קח אותו אדוני המלך. קיבלתי אותו במתנה ועכשיו אני נותן  אותו לך במתנה. "

    ארז גוף עץ את שמלות הנשף במזוודה ונסע יחד עם המלך לארמון.

    "הבאתי לך מתנה  שיודעת  לעבוד כמו שצריך," אמר המלך למלכה והמלכה נתנה לגוף עץ אוכל לאכול וחדר באגף המשרתות.  גוף עץ היה מבשל, מנקה ומסדר את הארמון מבוקר ועד ערב ואף אחד לא ידע שמסתתרת בתוכו נסיכה.

     

    יום אחד החליטו המלך והמלכה לערוך נשף מפואר שימשך שלושה לילות  והזמינו  את גוף עץ להשתתף בנשף. "אסור לי לצאת מהארמון, "ענה גוף עץ, "כולם נועצים בי עיניים. אתם תלכו לנשף ותבלו בנעימים ואני אמתין לכם כאן בארמון. "

    בדיוק באותו יום  בו יצאו  המלך המלכה והנסיך אל הנשף, התייאש האבא של הנסיכה מהחיפושים אחר בתו היפה שנעלמה. הוא כתב צוואה שבה הוריש לה את הממלכה ואוצרותיה, ולאחר מכן נפח את נשמתו ומת.

     

    באותו זמן, שטפה הנסיכה בגוף העץ  את הרצפה  וחשבה לעצמה, "כל כך הרבה זמן לא רקדתי ולא לבשתי את השמלות היפות שתפר לי אבי אפילו פעם אחת. מתחשק לי לרקוד.  אני אתלבש, אלך לנשף , ארקוד  מעט ואחזור מהר לארמון."

    פשטה הנסיכה את גוף  העץ,  רחצה ובישמה  את גופה היפה, לבשה את  שמלת המרגליות, יצאה מהארמון, נכנסה  לאולם הנשפים ,הציפה את רחבת הריקודים באור וכולם  התפעלו מיופיה והתלחשו זה עם זה.

    הנסיך ראה אותה, עלה על רחבת הריקודים,  אחז בידה והתחיל לרקוד איתה.

    "תשתי משהו?" שאל הנסיך בתום הריקוד.

    "אני לא רגילה  לשתות," השיבה הנסיכה, " אבל הערב, אשמח לשתות איתך כוס עראק חריף." הנסיך הלך  לחפש לה עראק  חריף והנסיכה רצה לארמון, פשטה את שמלתה ולבשה את גוף העץ. הנסיך חזר  לרחבת הריקודים עם העראק החריף בידו  וראה שהנסיכה נעלמה.

    למחרת בערב, שוב  יצאו  המלך המלכה והנסיך אל  הנשף וגוף עץ שוב פשטה  את בגד העץ,  רחצה את גופה והתבשמה,  לבשה את שמלת הזהב, נכנסה  לאולם הנשפים, נכנסה והציפה את רחבת הריקודים באור של שמש.  

    ברגע שנכנסה  תפס אותה הנסיך  ורקד איתה.

    "מה  שמך?" שאל הנסיך.

    "אין לי שם," ענתה הנסיכה.

    "מה שם אמך? מה שם אביך?" שאל הנסיך.

    "אני לא מכירה אותם," ענתה הנסיכה והמשיכה לרקוד. בתום הריקוד, בקשה הנסיכה מן הנסיך שיביא לה כוס עראק חריף  וכאשר הלך הנסיך להביא לה את המשקה, ברחה בחזרה לארמון.

    הנסיך שלא רצה  להישאר בנשף בלעדיה, עוב את רחבת הריקודים ומיהר לביתו, ועוד לפני שנכנס בשער הארמון, הספיק  לראות את הצללית של גוף עץ, מכבה את הנר באגף  המשרתות . 

    בלילה  השלישי יצאו המלך והמלכה  אל הנשף, אבל  נסיך התחזה לחולה והבטיח שיגיע מאוחר יותר.  ברגע שיצאו המלך והמלכה מהארמון, קם  הנסיך מהמיטה, התרחץ , התלבש ואמר לגוף עץ, "אני הולך לנשף ואתה  תנעל אחרי את  השער" 

    "כן אדוני הנסיך,"  אמר גוף עץ  ונעל את השער. 

    הנסיך יצא דרך השער , רץ לכניסת המשרתים, נכנס לחדר של גוף עץ והתחבא מתחת למיטה.

    והנסיכה שרצתה להגיע לרחבת הריקודים,  פשטה את בגד העץ, רחצה את גופה, התבשמה ולבשה  את שמלת השמש.

    באותו רגע , הנסיך יצא מהמחבוא תפס את הנסיכה  בכתף וצעק,

    "למה  את מרמה אותנו כל לילה? למה חוזרת לארמון ומתחפשת לגוף עץ? "

    בלית ברירה ספרה לו הנסיכה את סיפור חייה ואת קורות שמלותיה.

    "ומה תעשי עכשיו?"  שאל הנסיך.

    "אין לי לאן ללכת," ענתה נסיכה.

    " תסכימי להתחתן איתי? " שאל הנסיך.

    "אם אתה המזל שלי, אז אין  לי סיבה לברוח, " ענתה הנסיכה.

    הנסיך והנסיכה מיהרו לנשף  והנסיך הציג  להוריו את כלתו לעתיד ואמר, "זאת  הנסיכה שהסתתרה בגוף עץ , ואני אשא אותה לאישה. "

    המלך והמלכה שמחו  בכלתם החדשה שהיתה יפת תואר וערכו לשניהם משתה חתונה גדול.  ביום החתונה הגיעה לארמון הידיעה על מותו של המלך השתלטן שהוריש לביתו היפה את הממלכה שלו, והנסיכה שבה לארץ מולדתה יחד עם בחיר ליבה. הנסיך והנסיכה  התיישבו על כס המלכות  ומאז הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה וגוף העץ נשכח באגף  המשרתות. 

    וזה סוף הסיפור.        (C) יוספה אבן-שושן. עיבוד שכתבתי , לסיפור עם ממרוקו.

     

     

     

    מפגש הכתיבה הקרוב יעסוק בנושא :

    "אוהב/ת לא אוהב/ת אוהב/ת – היפוכים במערכות יחסים"

    המפגש יערך בתל אביב ביום שישי 18.1.2013  בשעה 0930-1230

    לפרטים נוספים והרשמה: http://on.fb.me/13lJps5

     

    טיפים לכתיבה בנושא כתיבה מערכות יחסים:

     

    בעיניים אחרות-כתיבה מזווית אחרת  http://cafe.themarker.com/post/1181236/

     

     

    איך לכתוב אהבה, איך לנקר ניקור: http://cafe.themarker.com/post/2475810/

     

    במהלך השבוע אעלה טיפים  מחשבות  נוספות בנושא ואתם מוזמנים להיכנס:

    http://www.facebook.com/profile.php?id=100000062716300 

     

    אשמח לראותכם:

    יוספה אבן-שושן – כתיבה יוצרת מזווית אחרת – כתיבה יוצרת מציאות .

    פרטים: 03-5280403  מייל: yosefina@netvision.net.il   אתר: www.yosefa.cnf.co.il 

     

     

    יוספה אבן-שושן – כתיבה יוצרת מזוית אחרת- כתיבה יוצרת מציאות

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/3/13 14:48:
      מזכיר את סיפור סינדרלה .... כנראה שיש סינדרלות לכל עדה . יפה מאד - אהבתי
        21/1/13 18:50:

      סיפור נהדר שמעולם לא שמעתי....

        21/1/13 18:06:

      צטט: ניקיטה רנא 2013-01-19 01:30:02

      עדיף להיות כלואה בגוף עץ. מאשר כלואה בחיים שאתה לא רוצה.

       

       

      צודקת בהחלט !!!!

        19/1/13 08:15:
      ספור מעניין אודות כלוב הזהב
        19/1/13 01:30:
      עדיף להיות כלואה בגוף עץ. מאשר כלואה בחיים שאתה לא רוצה.
        18/1/13 09:49:
      יופי,,של,,סיפור,,,
        18/1/13 09:06:

      צטט: בני יעקבי 2013-01-18 08:05:25

      אני חושב שזו היתה האשה הראשונה שהתחילה את השושלת המפוארת של נשים שיש להן מלתחה ענקית אך מתלוננות: "אבל אין לי מה ללבוש הערב".... או, אז תלבשו שימלת עץ... מוכרח להודות שקצת הזדעזעתי מהקטע של "כמעט התעללות מינית" ע"י האב.

       

      שהרי לכולנו יש פנטזיות או מחשבות חולפות ... אך האימה מתחילה כאשר רוצים לממשן ... כוחו של סיפור הוא  שנוצר בו חלל ריק שבו ניתן לנסות את כל האפשרויות .... ועדיין אך סיפור הוא ... כפי שכבר אמרה יוקסטה לאדיפוס המלך , רבים שכבו עם אמם בחלומם... " 

        18/1/13 08:05:
      אני חושב שזו היתה האשה הראשונה שהתחילה את השושלת המפוארת של נשים שיש להן מלתחה ענקית אך מתלוננות: "אבל אין לי מה ללבוש הערב".... או, אז תלבשו שימלת עץ... מוכרח להודות שקצת הזדעזעתי מהקטע של "כמעט התעללות מינית" ע"י האב.
        17/1/13 23:49:
      יפה, אהבתי מאוד את הסיפור.
        17/1/13 19:07:
      מסקרן.נהנתי.
        17/1/13 12:22:

      צטט: יהודית מליק שירן 2013-01-17 09:06:53

      מוטיב סינדרלה העממי. היה לי מחקר בנושא. הסיפור שלך שונה ויש בו ייחוד מעניין. אגדה קסומה שיש בה קונפליקט לא פשוט, הסדר מופר כשהאבא חולה בנפשו ורוצה לשאת את בתו. תודה ענקית יוספה.

       

       

      תודה לך יהודית , אשמח לקרוא את המחקר ... כתבתי אותו כעיבוד להצגה שעסקה בסיפורי עם מחצי האי ערב והמזרח התיכון , אך בסוף הוא לא נכנס להצגה , סיפור יפה... תודה לך על ההפריה ההדדית ... 

        17/1/13 12:08:
      מצד אחד יש פה נערה שעוברת התעללות על ידי אביה אבא שמנסה להתחתן עם הבת . מצד שני הזכיר לי את הסיפור של סינדרלה רק בלי הנעל אלא עם לבוש הקרשים. הסיפור מאד מאד יפה, קולח, וכייף לקרוא אותו
      מוטיב סינדרלה העממי. היה לי מחקר בנושא. הסיפור שלך שונה ויש בו ייחוד מעניין. אגדה קסומה שיש בה קונפליקט לא פשוט, הסדר מופר כשהאבא חולה בנפשו ורוצה לשאת את בתו. תודה ענקית יוספה.
        17/1/13 08:42:
      כיף לחוש ולהזדהות עם סיפור המקסים שכתבת ... *
        16/1/13 18:51:

      צטט: sbhsport 2013-01-16 17:24:01

      מעולה, יופי של סיפור. יוספה. תודה רבה על השיתוף.

       

       

      תודה לך 

        16/1/13 17:24:
      מעולה, יופי של סיפור. יוספה. תודה רבה על השיתוף.
      אגדה קסומה.
        16/1/13 10:31:
      ***
        16/1/13 06:50:

      צטט: Gfaus 2013-01-16 06:40:49

      כותבת יפה, אפשר ממש לחיות את הרגעים ... *

       

      תודה  תודה ... בוקר נעים ... אני רואה שהבוקר פעיל כאן מאוד ... אצלי ביקור בוקר מוקדם ראשון ... 

        16/1/13 06:40:
      כותבת יפה, אפשר ממש לחיות את הרגעים ... *
        16/1/13 06:17:

      צטט: Esthetician 2013-01-16 06:13:49

      היי יוספה אשמח להשתתף.

       

       

      בוקר טוב! מוזמנת בכיף! 

        16/1/13 06:13:
      היי יוספה אשמח להשתתף.

      ארכיון

      פרופיל

      יוספה אבן-שושן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין