נתחיל בגילוי נאות. אני לא מחובר לטלוויזיה (ולצערי הרב את זמן האיכות שאני חוסך מבהייה בטלוויזיה אני מבזבז על כתיבה וקריאת בלוגים). למרות זאת, במשך שנים האמנתי בחשיבות השידור הציבורי מטעם אחד פשוט: כאשר השידור מגיע מגוף מסחרי כזה או אחר מן הסתם האינטרסים הכלכליים של אותו גוף משפיעים על התוכן המשודר. לכן ההצדקה היחידה להחזקת גוף שידור ציבורי היא היותו פחות תלוי מגופים משדרים אחרים, ולכן אם כבר גוף שידור ציבורי, יש לעשות ככל הניתן כדי להרחיק ממנו גורמים אינטרסנטיים.

ואם באינטרסים עסקינן, שווה לבחון את הרכב הועד המנהל של הרשות ששניים מחמשת חבריו בעלי זיקה מאוד משמעותית לראש הממשלה. האחד הוא ניצב בדימוס יעקב בורובסקי - מי שהיה מועמד הליכוד לעיריית חיפה (בורובסקי נחשב למקורב לנתניהו שניסה לדחוף אותו למספר תפקידים בין היתר מועמדו של נתניהו ליו"ר רשות השידור, מועמדו של נתניהו לנציב שירות המדינה, מועמד של נתניהו לרשות למנהל רשות המיסים, ועוד).

אבל אם מינויו של בורובסקי אמור לעורר שאלות (אחרי הכל האיש היה אחראי לחקירת פרשות השחיתות של אולמרט), מה לגבי מינוי של יואב הורוביץ? נתחיל במילת הסתייגות, להורוביץ לפחות יש איזשהו רקע בתחום השידור - הוא בעל מניות ברדיו קול חי (גוף שידור מתחרה) – מה שמראש אמור לפסול את מינויו. מצד שני הרזומה של האיש כולל לא פחות מאשר ראש מטה הבחירות של נתניהו (ועל פי עדותו של אלדד יניב, הורביץ היה גם האיש שתיווך בין הכסף וההוראות של נתניהו להפגנת המחאה אחרי מלחמת לבנון השנייה).

ובעצם למה להיטפל לוועד המנהל. מה לגבי יו"ר הרשות? ובכן כאן מדובר במינוי מיקצועי של ממש שכן ד"ר אמיר גילת היה יועץ התקשורת של... ניחשתם נכון בנימין נתניהו. ומה לגבי המשנה ליו"ר? גם כאן מדובר במינוי מקצועי - אסתי אפלבוים כיהנה כדוברת של... תנועת הליכוד.

לא מזמן הורשע השר לשעבר צחי הנגבי במינויים פוליטים והטענה לגביו היתה שהוא "השתין מהמקפצה". נראה לי שלמעשיו של נתניהו ברשות השידור צריך להמציא ביטוי חדש. ברור שהמעשים הללו מעקרים ומסרסים לגמרי את הרעיון של שידור ציבורי, ולכן אין שום הגיון שהציבור יממן שידור ציבורי מטעם. אם נתניהו רוצה להשתמש ברשות כלשכת הדוברות של מפלגת הליכוד, שיתכבד וישלם את הוצאות הרשות מכיסו (האם לא לשם כך קיים שלדון אדלסון?). במחשבה שנייה אם נתניהו רוצה לנכס לעצמו (או למפלגתו) משאב ציבורי הוא מחויב לשלם לנו האזרחים על השימוש בו.

--------------

שירות לאזרח

במקרה וללא קשר לכתוב בפוסט בדיוק קיבלתי דרישת גבייה מהרשות וזאת למרות שאינני מחובר ואיני יכול לקלוט את שידורי הערוץ הראשון (או שידורים אחרים כלשהם). כדי להגן עצמם מעסיק אגב הגבייה סוללת עורכי דין שנצמדים לנוסח החוק מ-1965, על פיו כל אדם המחזיק בביתו מכשיר טלוויזיה מחויב בתשלום אגרה (ולא משנה צורך העניין אם המכשיר יכול לקלוט בכלל את שידורי הערוץ). נכון שבית המשפט קבע בפסיקה תקדימית שמכשיר שלא ניתן לגבות אגרה עבור מכשיר שאינו יכול לקלוט את שידורי הערוץ (רשות השידור מול רשת חנויות הנעליים עולם האפנה) - אך משפטני הערוץ מתייחסים לפסק דין כמקרה פרטני שאינו מחייב (להבדיל מהמועצה הישראלית לצרכנות שדורשת מהרשות לראות זאת כפסק דין מחייב).

לכן כשירות לאזרח אני ממליץ מכל מי שמשתמש בטלוויזיה כדי לצפות בסרטי וידאו ו-dvd, לזרוק את מסך הטלוויזיה ולהחליפו במסך מחשב. מלבד סרטים מוקלטים אפשר לצפות דרך מסך המחשב גם בכל ערוצי הטלוויזיה המשודרים באינטרנט (כולל ערוץ 1) וזאת ללא צורך בתשלום אגרה. אם כבר החוק טיפש שלפחות יעבוד לטובתנו.