בהחלט כן, שילוב זה אפשרי ! במאמר זה ארחיב את דרכי המלך המאפשרות שילוב זה, אותו אני – כמו רובכם – רואה כשילוב אולטימטיבי, בהמשך למאמר קודם אשר עסק בשמירת גחלת הזוגיות עם לידת ילד ראשון. והנה, הכרנו בני זוג פוטנציאליים, מימשנו את הפוטנציאל והתמסדנו, וחודשים מספר לאחר מכן מימשנו פוטנציאל משפחתי והילד הראשון נכנס לחיינו ופתאום – ללא כל התראה מוקדמת באשר לפשרות התחוללותה של מהפיכה (שינוי מהיר) הכל השתנה (ראה: "זוגיות עם ילד ראשון"); או אז, חדורי אדרנלין, מוטיבציה ותחושת שליחות אישית, אנו מבטיחים לעצמנו כי נממש את עצמנו עד תום, בכל המישורים (ה"עולמות") במקביל, בו זמנית: במישור ההורות, במישור הזוגיות ובמישור קריירה; המציאות טופחת על פנינו ומובילה לתסכולים רבים, לאור רמת ציפיות ונחיתה באכזבות הואיל ולא לקחנו בכלל חשבון את מכלול הנתונים העובדתיים ולא הענקנו לכל נתון את משקלו היחסי הראוי. הבעייתיות המוכרת מתגבשת במלוא מובהקותה כאשר תחום הקריירה מתחרה בזמן האיכות במסגרת חיי זוגיות; תחרות זו עלולה לגרום למערכת היחסים הזוגית להראות כ"זניחה"; קריירה כרוכה בקיום קשר אינטראקטיבי כמעט מתמיד עם לקוחות, עובדים, בוסים (במיוחד במקצועות המשפטיים, הרפואיים וההיי טק) כמעט 24 שעות ביממה כאשר ראשו של העוסק בתחום מתחומים אלו טרוד בפיתוח אותה קריירה ההופכת משמעותית ותובענית בייחוד עבור אלו הממלאים תפקידי ניהול או בעלי עסק עצמאי המוצאים עצמם נאלצים להישאר מחוברים לעסק רוב זמנם. לא זו אף זו: חוסר שיוויון ואי חלוקה שווה של נשיאה בנטל החיים המשותפים וביצוע המטלות הכרוכות בחיי משפחה ("בבית") עלולות לגרום לתחילתה של מתיחות אשר סופה עלול להיות עליה על דרך ללא חזרה, שתוצאתה פירוק התא המשפחתי. הוסף לכך את העובדה לפיה בני הזוג מתראים לעיתים רחוקות, בשעות לילה מאוחרות, מותשים לאחר יום קשה נפשית ופיזית, כשהם קצרי סבלנות ומתאווים להתבודד ולהשתחרר מכל נטל – הופכת את חיי הזוגיות לשגרה – לפעמים: מעיקה – ולרב, חסרת הנאה באופן שחיי משפחה הופכים להיות "מיותרים". וכך, את מעט הזמן אותו מצליחים בני זוג לבלות יחדיו הם מעדיפים לעיתים להשקיע בילדים ולא בטיפוח הזוגיות ושמירה על גחלתה כשהיא בוערת; אחת הסיבות להשקעה זו היא, מטרתם של בני הזוג להתעלם מהבעיות הקיימות בקשר הזוגי ביניהם, דחיקתן לקרן זווית ואף טאטואם אל מתחת לשטיח כאשר ההשקעה בילדים מכפרת על בעיות אלו; טעם נוסף לאותה השקעה "יתירה" ב"ילדים", מהווה "תחושת אשם" כאילו ההורים מזניחים את פרי אהבתם (לשעבר ?) בכך שאחד או יותר מבני הזוג נוכח "בבית" לעיתים רחוקות. סוד יכולת השילוב האופטימאלי, האולטימטיבי – להשקפתי, הינו איזון נכון בין שלושת התחומים הללו; השגת נקודת איזון פרטנית זו הינה מלאכת מחשבת, את השגתה פניה לייעוץ זוגי פרטני תאפשר ביתר קלות, במיוחד אם בני הזוג מודעים לחשיבות השגתה על ידם; פניה לייעוץ זוגי היא פניה נכונה, מחוייבת מציאות בימינו אלה, המסתברת כיעילה וכמועילה גם אם הקשר הזוגי כבר עלה על שרטון מזה זמן רב, ובמיוחד אם מי מבני הזוג מרגיש "נוח" במצב הנוכחי הואיל ופחתו עימותים פרונטאליים אמיתיים בינו לבין בת זוגו. בטיפול הזוגי בני הזוג ילמדו להציב גבולות לעבודתם ולהבין את המשמעות של הזמן איכות ביחד כבני זוג וכהורים. ביום בו בני זוג יבלו יחדיו ללא קריירה / ילדים (היינו: כאשר מושגת אותה נקודת איזון נחשקת ומחוייבת מציאות) יושג שיפור משמעותי בקשר הזוגי, קירבה מחדש תעפיל לפיסגה בכירה, יחול שיפור אדיר בחיי המין ובקבלת מרחב זוגי מינימאלי ראוי. כמובן, אין כל צורך לוותר על קריירה או לפגוע בה, אלא רק לאזן נכון בין שלושת המישורים האמורים ולהקדיש מינימום הכרחי של תשומת לב לבן/ת הזוג ולמערכת היחסים הזוגית אשר תוביל למסקנה אליה כל זוג – ללא כל יוצא מהכלל - מגיע בשלב מסויים (לעיתים: מאוחר מידי ...): שימור מערכת יחסים זוגית מהווה עבודה (קשה, לעיתים אף סיזיפית) לטווח ארוך המצריכה תשומת לב של שני הצדדים כמו כל משימה רצינית וחשובה אחרת בחיים.
אני ליאת כפיר יועצת זוגית אישית ומגשרת http://www.lehaimtovim.co.il/ |