כותרות TheMarker >
    ';
    0

    פרקליטות המדינה מרככת בשיטתיות סעיפי אישום בעבירות מין

    12 תגובות   יום רביעי, 16/1/13, 02:25

    החוק בישראל מאפשר לבית המשפט להרשיע נאשמים בעבירות מין, גם על סמך אמינותה של המתלוננת בלבד.
    ‎זאת מהסיבה שרוב עבירות המין מתבצעות ללא עדים ועדויות חיצוניות מהזירה ובלי חוק זה, רוב עברייני המין היו משתחררים לחופשי "מחמת הספק".
    ‎החוק אמנם חשוב וצודק, אך למרבה הצער, מסתבר שהפרקליטות מסרבת לעשות בו שימוש:
    ‎כמעט בכל פעם שאשה ואף מס' נשים מתלוננות על תקיפה מינית של אישיות בכירה, אז בעוד המשטרה חוקרת, מאמינה למתלוננות, מגבה אותן וממליצה על כתב אישום חמור- בפרקליטות, שאינה כופרת באמינות המתלוננת- בוחרים פעם אחר פעם לרכך את התלונות לכדי "הטרדה מינית" בלבד ומסתפקים, ביחד עם השופטים, בהדחת הנאשם מתפקידו- כאילו שזהו העונש ההולם על עבירות מין שדינן מאסר בפועל.

    ‎להלן שלל דוגמאות, היכולות להוות תחזית לגבי גורלן הצפוי של מתלוננות העתיד:


    איציק מדרכי: הואשם במעשים מגונים (+מתלוננת על אונס שחוק ההתיישנות פתר מלחקור)
    ‎השופטים הסתפקו בעונש של 18 חודשים על תנאי, 0 ימים בכלא ואפילו לא דרשו קלון.
    ‎  במקרה זה הפרקליטות, שהונהגה בזמנו ע"י עדנה ארבל, דווקא ערערה על קלות העונש- אך עם סיום תפקידה וככל שעוברות השנים חלה "נסיגת חניכיים" רבה ומתמשכת בשיני הפרקליטות (לעומת זאת השופטים- ממשיכים פחות או יותר באותו קו מקל עם העבריינים).


    מדרכי אגב, מוזמן מידי פעם לשמש כפרשן ליגיטימי בטלויזיה- דבר המשדר שמעשיו ליגיטימיים.

    חיים רמון: הואשם בהחדרת לשונו לפיה של חיילת והכפשתה כשקרנית- נענש בעבודות שירות בלבד וללא קלון.
    ‎הפרקליטות, שהונהגה בזמנו ע"י מני מזוז- נמנעה מלערער על קלות העונש.


    רמון כמרדכי, הוא פרשן אורח רצוי וליגיטימי בטלויזיה ויועץ חצי רישמי לציפי לבני ומפלגתה, כלומר- שוב השדר שמעשיו אינם חמורים כלכך.

    משה קצב: הוגשו נגדו בזמנו מס' תלונות על אונס ומעשים מגונים- המשטרה, האמינה שיש להעמידו לדין (גם) על אונס. הפרקליטות לעומת זאת, האמינה למתלוננות, אך בחרה להגיע עם קצב לעסקת טיעון שבה יודה בביצוע מעשים מגונים בלבד ויתפטר מתפקידו (רק חזרתו של קצב מעסקת הטיעון תיקנה את העסקה המבישה הזו).

    ח"כ איוב קרא: נאשם שהטריד מינית וביצע מעשה מגונה במתנדבת שעבדה איתו.

    הפרקליטות סגרה את התיק מחוסר ראיות (אגב, לא ברור איזה ראיות ניתן לספק במקרים כאלו מעבר לעדות עצמה)

    
שמעון שיבר, מנהל תיכון: מס' נשים התלוננו נגדו על אונס ומעשים מגונים (עבירות שדינן עונש דו סיפרתי בכלא)- הפרקליטות הגיעה איתו להסדר טיעון בדבר הטרדה מינית ומעשים מגונים בלבד.

    נענש בשנת מאסר אחת בלבד ושוחרר לאחר 8 חודשים בלבד.

    יעקב העליון, עיתונאי וסופר: הואשם שביצע בילדה בת 14, 4 מקרים של בעילה אסורה ומעשה מגונה באחותה. המשפט נמשך 6 שנים במהלכם הסתובב חופשי.

    הפרקליטות הציעה לו עסקת טיעון, שבה יודה ויקבל מאסר על תנאי. רק לאחר שסירב, הורשע לבסוף בכל סעיפי האישום ונגזר עליו, כרגיל, עונש מגוכח: שנת מאסר בפועל ועוד חצי שנה על תנאי ופיצוי המתלוננות ב 20 אלף ש"ח.

    החוק אגב, מאפשר 5 שנות מאסר על כל "בעילה" שבה הורשע (= 20 שנות מאסר, לא כולל המעשים המגונים).

    
הרב מוטי אלון: הואשם במעשים מגונים בתלמידיו- הפרקליטות הציעה לו את ה"עסקה הקבועה"- הודאה בהטרדות מיניות בתמורה לביטול דרישת מאסר.

    פורסם שאילון ידחה את ההצעה וסביר שרק אז הפרקליטות תעשה את המוטל עליה כפי שעשתה ובאיחור רשלני, במקרה קצב.
    ‎חגי פלד, המנכ"ל למשרד ביטחון הפנים: הואשם במעשים מגונים בעובדת, אך וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה (שהחליף את מזוז) ,פסק שאין טעם לפתוח בחקירה פלילית, אלא לסגור את הפרשה בהתפטרות ונזיפה מנציבות המדינה.

    
ניצב בר לב: 2 נשים התלוננו נגדו. האחת על מעשים מגונים והשניה על אונס.


    התלונה על האונס נסגרה 
ובהסדר טיעון סוכם שבר לב יודה בהטרדה מינית, יינזף ויפרוש מתפקידו מבלי שיועמד לדין פלילי ובלי שום תקופת מאסר.


    ניצב ניסו שחם: יואשם בהטדרה מינית, מעשים מגונים ו"בעילה אסורה בהסכמה" של שוטרות.
    ‎התיק עדיין פתוח (ינואר 2012) אך את התוצאות לא קשה לנחש (צפי לפרישה והתנצלות בלבד).


    העיתונאי רפיק חלבי: הואשם בהטרדה מינית וביצוע מעשה מגונה במגישה.


    בית הדין למשמעת של שירות המדינה הרשיע אותו בהטרדה מינית מילולית.
    ‎חלבי הודה, לטענתו "כדי לסיים את הפרשה". הפרשה אכן הסתיימה- בנזיפה בלבד.

    חלבי, ממשיך להפיק ולהופיע בטלויזיה שכמו במקרה מרדכי ורמון- נותנת לכך יד וזמן מסך מיוזמתה.

    זאב רווח: הואשם שהטריד מינית 2 שחקניות וביצע מעשה מגונה באחת מהן. 

    הפרקליטות סגרה את התיק מחוסר ראיות.

    אגב, אם הם מעוניינים בראיות למעשה מגונה אחר שביצע רווח ואף מתגאה בו (דבר שעשוי להצביע על דפוס פעולה), הם מוזמנים לקרוא את הלינק הנ"ל: http://cafe.themarker.com/post/1717573/

    רמי הויברגר: הואשם בבביצוע מעשה מגונה בכח. הפרקליטות החליטה לסגור את התיק מחוסר אשמה.

    
כתב טלויזיה ידוע, ששמו אסור לפרסום: הואשם באונס ואלימות קשה נגד אשה שהכיר.

    
החשוד דרש וקיבל צו איסור פרסום. התקשורת, בניגוד למנהגה, לא ביקשה להסיר את הצו ולא פרסמה על כך דבר.


    התיק נסגר, ככל הנראה "מחוסר ראיות" למרות סימני החבלה על גופה של המתלוננת.

    הכתב ממשיך בתפקידו כרגיל. גם הפרקליטות.

    סמי לוי, סגן ראש עריית חדרה: הואשם באונס, מעשה מגונה וניצול מיני של 3 נשים.

    לבסוף הורשע במסגרת עסקת טיעון בבעילה אסורה בהסכמה, נסיון תקיפה, מרמה ושימוש לרעה בכוח המשרה- פשעים שבגינן נענש רק ב 5 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי וקלון.

    הפרקליטות, לא ערערה מן הסתם על העסקה המבישה שהגתה.

    נתן אשל, ראש לשכת רה"מ: הואשם בהטדרה מינית ומעשים מגונים, בינהם צילום רגליה של העובדת איתו.

    התלונה נבדקה בנציבות שירות המדינה (ולא במשטרה) שהגיעה להסדר טיעון לפיו יודה אשל ב"פגיעה במשמעת והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה", וכן תירשם לו נזיפה והוא יתפטר מתפקידו.

    הפעם אפילו לא דרשו שיודה בהטרדה מינית וכמובן שלא דרשו מאסר אלא התפטרות בלבד.

    אשל התפטר, אך ביבי ממשיך להעסיקו גם היום, כאילו דבר לא קרה.

    היועץ המשפטי ווינשטיין ממשיך לישון בשקט.

    מוטי מלכה, ראש עריית קריית מלאכי:  2 נשים התלוננו שאנס אותן ואשה נוספת התלוננה שביצע בה מעשה מגונה.

    
בימים אלו מגבשת הפרקליטות עסקת טיעון שבה יודה מלכה בהטרדות מיניות ויתפטר מתפקידו.

    זאת- בניגוד לדעת המשטרה שהיתה משוכנעת שיש תיק אונס.


    כפי שראינו, לפרקליטות יש שיטה בכל הקשור לנאשמים בעלי מעמד- למרות שבד"כ הם מאמינים למתלוננות, הם מסתפקים בסופו של דבר בהודאת הנאשם בביצוע עבירות מין קלות יחסית לאישומים ובהתפטרותו, כשבתמורה- לא דורשים לגזור עליו עונשי מאסר וזאת, בניגוד להרבה נאשמים אנונימים- אותם נוטים להעמיד לדין על סעיפי התלונה המקורית ועליהם- דורשים תקופת מאסר.


    מה שכן- לא משנה מה הסעיף שעליו מורשע עבריין המין התורן- השופט צפוי לגזור עליו עונש מגוכח.

      יש לציין שהזלזול בעבירות מין ובקורבנותיהם לא אופיינים רק לפרקליטות בישראל אלא בכל העולם והסיבה הרשמית שבגינה מוותרת הפרקליטות על מאבק להרשעה בפשע החמור היא חששם שהשופטים לא יסתפקו בעדותן האמינה של המתלוננות- אותה עדות שכן שכנעה את הפרקליטים שהן אינן מעלילות.


    האם השופטים קורצו מחומר אחר שיגרום להם לפקפק באמינותן? 
ודאי שלא,

    אך הפרקליטות אוהבת "גולים בטוחים" ולכן "בועטת לשער רק פנדלים".

    השופטים אגב- לוקים באותה בעיה.

    
הסיבה האמיתית לפשרות ולעונשים המגוכחים שמערכת המשפט עושה עם עבריני מין, היא זלזול בחומרת העבירות האלו ובקורבנותיהן, שהרי ברור שאם מדובר היה בחשד לעבירות נגד שופטים,  או אם המתלוננות היו בנות משפחה של הפרקליטים- היו מעמידים את הנאשמים לדין חמור ונותנים לשופטים להיות אלו שיקבעו אם יש צורך להקל או לשחרר את הנאשם למרות המחסור בראיות התומכות.

    ואם המתלוננות היו בנות משפחה של השופטים- היו גוזרים עליהם את העונש המקסימלי הקבוע בחוק על סוג העבירה.

    ואם המתלוננות היו בנות משפחה של המחוקקים- היו מחמירים את רף הענישה המקסימלית לסוג העבירות.

      לסיכום- על כל הנוגעים בדבר לתקן את המעוות, כדי שכל הקורבנות יזכו ליחס רציני וצודק.

     

    נ.ב- ברור שכל הנאשמים ממשיכים לעבוד (שהרי אינם בכלא), אך פירטטתי רק את אלו שגם לאחר הרשעתם בעבירות מין מועסקים במקומות שנותנים למעשייהם לגיטימציה ציבורית, כלומר- בטלוויזיה ובפוליטיקה.

     

     

    *פוסטים רלוונטים:

    אונס או עלילה- עקרונות בסיסיים לחקר האמת

    מערכת המשפט מעבירה מסר ברור: התעללות מינית זה לא נורא

    מדוע רוב הקורבנות אינן מתלוננות, ומדוע נוהג הציבור להכפיש את אלו שכן?

    דרוש: בית דין לעבירות מין

    דרושה: החמרת ענישה

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/13 16:41:

      עדכון מהיום: מוטי מלכה שהואשם באונס, הודה כצפוי בהטרדה מינית והתפטר מתפקידו.

      מערכת המשפט- התספקה בדברים האלו.

      התחזית לחשוד הבא: דומה.

        30/1/13 17:08:

      צטט: קרןלילך 2013-01-30 11:19:20

      אני חושבת שתרצה לראות דיון שהתנהל שם בנושא- יעקב העליון

       

      תודה, הוספתי גם אותו לרשימה וגם את זאב רווח ואיוב קרא, שהואשמו בהטרדה מינית ומעשים מגונים וגם להם, סגרו את התיק (מחוסר ראיות)

        30/1/13 11:19:
      לפוב, דברים כדרובנות. שמי שירי זוסמן כהן. בויקיפדיה אני שירי2000. אני חושבת שתרצה לראות דיון שהתנהל שם בנושא- http://he.wikipedia.org/wiki/שיחה:יעקב_העליון#.D7.A4.D7.99.D7.A8.D7.95.D7.98_.D7.99.D7.AA.D7.A8.3F
        18/1/13 13:39:

      אתה מקבל ממני את הכוכב כבר עכשיו, אפילו בלי שקראתי את הפוסט, כי על סמך כל הפוסטים הקודמים שלך שקראתי אני מרגישה שאפשר לסמוך על שיקול הדעת שלך בעיניים עצומות

        17/1/13 14:03:

      הרשה לי להגיב לתגובתך למטה:
      "עליך להבין שכשאשה מתלוננת על עבירת מין, רוב הסיכויים שהיא דוברת אמת, כי בניגוד לכל תלונה אחרת- פה אות הקין נצרב גם על מצחה של המתלוננת, כיוון שלשמה יופיע לנצח התואר "נאנסת" או "זונה שקרנית" ומעטות הן הנשים (והאנשים) שיתנדבו להמציא דבר כזה שיפגע בעצמן כלכך."

      כשמדובר בפגיעה מינית אין דבר נכון מזה. דבריך מעידים על רגישות גבוהה ויכולת להזדהות עם האחר. נדיר מאוד במחוזות הגבריים. בכלל...זה מרענן מאוד למצוא בלוג של גבר שכולו מוקדש לפמיניזם. אני מניחה שאמך עשתה עבודה מצוינת כשגידלה אותך...

      מניסיון חיי, אתה לגמרי צודק. ההימנעות מתלונה הרבה יותר נפוצה משנדמה ולצערי זה אומר שיש הרבה יותר פגיעות בנשים מכפי שידוע והסיבה לכך היא הקושי להגיש תלונה ולהתמודד עם ההשלכות של זה, כי כן, האשה נשפטת גם.


        17/1/13 04:04:

      צטט: מודרניסט 2013-01-16 18:11:55

      במקרה זה הפרקליטות מגינה על עצם רעיון שלטון החוק:

      היא לא מגינה על שלטון החוק ולא על נשים. היא כן עושה לעצמה חיים קלים, כשבמקום להתאמץ להרשיע, היא מתפשרת על עסקאות מקלות שגם מקצרות תהליכים, דבר שמאפשר להם להתפנות לתיק הבא.

      מתוך ידיעה, בין היתר, שחלק גדול בציבור לא מאמין (ובצדק) בהרשעות המבוססות על עדות המתלוננת בלבד

      השאלה היא לא אם הציבור מאמין בהרשעות האלו, אלא אם החוקרים, הפרקליטים והשופטים, מאמינים למתלוננת.

      - ועדיין מחזיק בכלל הישן, אבן היסוד לחברה מתוקנת, לפיו עדיף שאלף פושעים ישוחררו על פני מצב בו המדינה משתמשת בכוחה הנורא כדי לכלוא חף מפשע אחד ויחיד.

      א. אני לא מוחה על שחרור חפים מפשע, אלא על שחרור עבריינים שגם הפרקליטים וגם השופטים מאמינים שהם ביצעו את העבירה, אך מסתפקים בהתפטרות כתחליף למאסר

      ב. לא בטוח שמוסרית, זה צודק יותר לשחרר אלף עבריינים ולכלוא חף מפשע אחד ואני כמעט בטוח שגם אתה היית חושב כמוני, אם אלף העבריינים שישוחררו, הם לא כאלו שעלולים לאנוס נשים (ולא לסכן אותך), אלא לאנוס גברים שהניק שלהם מתחיל באות מ' (כמו- מודרניסט).

      כלומר, אני חושש שאתה חי בשלום עם שחרורם של אלף העבריינים כי ברור לך, שלא אתה תהיה על הכוונת שלהם.

      וכן, כאשר מתלוננת אומרת משהו על אירוע שהיה או לא היה לפני כך וכך זמן, זו לא הוכחה מעבר לספק סביר

      לפי העקרון הזה, יש לצ'פר בשחרור כל החשודים שביצעו את זממם בסתר, שהרי בלי עדויות חיצוניות- איך אפשר להרשיע אותם?

      - גם אם קבוצת לחץ פונדמנטליסטית הצליחה לעוות את ספר החוקים עד כדי מצב המאפשר הרשעה מבלי להרים את נטל ההוכחה ואפילו בלי לנסות להרימו, כי לא צריך.

      זה נכון, שאם החוק הזה יבוטל, זה יקל מאוד על עבריני מין לחמוק מעונש. השאלה היא מה לך יוצא מזה?

      מספיק שהשופט יאמין. למה? כי השופטים אינם בוחני כליות ולב. כפי שהאינסטלטור והמוסכניק יכולים לרמות אותם, גם מתלוננות עלולות.

      עליך להבין שכשאשה מתלוננת על עבירת מין, רוב הסיכויים שהיא דוברת אמת, כי בניגוד לכל תלונה אחרת- פה אות הקין נצרב גם על מצחה של המתלוננת, כיוון שלשמה יופיע לנצח התואר "נאנסת" או "זונה שקרנית" ומעטות הן הנשים (והאנשים) שיתנדבו להמציא דבר כזה שיפגע בעצמן כלכך.

      השאלה היא אחרת - מה באישיותך גורם לך לרצות כל כך להרשיע חשודים ללא הליך הוגן, ולזעוק חמס כשזה לא קורה בתכיפות ראויה לטעמך?

      אני לא רוצה להרשיע חפים מפשע, אלא רק עבריינים

      השאלה המעניינת יותר, היא מה גורם לך להגן בכל פעם על הצד של החשודים במקום להגן על הצד של המתלוננות?

        17/1/13 03:40:

      צטט: דוקטורלאה 2013-01-16 17:34:46

      הבעייה בעבירות מין היא קשיי ההוכחה. הפרקליטות שנכשלה מספר פעמים חרדה מפני כשלון ומסכימה להסדרי טיעון בנושא.

      קוראים לכך אימפוטנציה. חרדת ביצוע של הפרקליטות.

      אך רק לכאורה- האמת היא שהרפיסות שלהם לא נובעת מכך שהם פשוט מזלזלים בעבירות המין ובקורבנותיהם.

      כפי שכתבתי בפוסט- אם מתלוננת כלשהי היתה ממשפחתם, אז לא היו מנסים להגיע להסדר טיעון עם החשוד, אלא מנסים להרשיע אותו וסביר שגם היו מצליחים. (ראי למשל מה קרה עם קצב, ברגע שהוא עצבן אותם אישית ולא פגע "רק" במתלוננות)

      ואם המתלוננת היתה ממשפחת השופט- הוא היה גוזר על הנאשם את העונש המקסימלי שהחוק מאפשר לו

      ואם המתלוננת היתה ממשפחת המחוקק- הוא היה מחמיר את רף הענישה.

      ייתכן כי התוצאה תהיה המנעות של נשים מתלונות . כך יצאו העבריינים ללא עונש.

      זה נכון, אך האשמה בכך היא על מערכת המשפט, שמפקירה אותן

      בית דין לעבירות מין, לא יצליח לשפר את המצב. הפרקליטות היא המכינה את התיקים, והשופטים, גם המומחים במאטריה, לא יוכלו לשפוט אחרת מאשר בבתי דין רגילים.

      הקמת בית דין לעבירות מין כן יצליח לשפר את המצב, אם יצמדו למתווה הנ"ל:

      http://cafe.themarker.com/post/1833868/

        17/1/13 03:26:

      צטט: noami4u 2013-01-16 19:39:42

      הבעיה אצל טיפש כמוך היא שמבחינתו תלונה מייצרת עובדה "מוכחת" - ולא היא.

      תלונה אינה עובדה מוכחת, אבל במקרים של תלונות על עבירות מין, הסיכוי שהיא נכונה גבוהה מאוד

      וזאת כיוון שמעטים הם האנשים שיתנדבו לצרוב על מצחם אות קין משפיל של "נאנסת"/"זונה שקרנית" שילווה אותם לנצח.

      כלומר- הנזק העצמי שנגרם למתלוננות על תקיפה מינית, מרתיע כלכך, שמשמש מסננת רצינית ביותר כנגד עלילות.

      כמובן שלא מדובר בסינון של 100%, אך הגיוני ש 90%.

      שופט שמאמין שמתלוננת מעלילה עלילות, צריך לזכות את החשוד

      שופט שלא מאמין בכך- צריך להרשיע את החשוד.

      הבעיה עליה כתבתי את הפוסט, היא שלמרות שהחוק מאפשר את המשוואה הנ"ל- השופטים והפרקליטות מזכים חשודים, רק מפני שחסרה להם ראיה חיצונית נוספת, חוץ מעדותה האמינה של המתלוננת.

      ראיה כזו תהיה להם רק במקרים נדירים כי כאמור- עבירות המין נעשות בסתר ואין שום סיבה שאנסים יקבלו פרסים על כך שאנסו ללא קהל או כי לנפגעת לקח זמן רב עד שאזרה אומץ להתלונן.

      ואת זה אתה ושאר עדר הבנות הצווחניות משתדלים לשכוח ולהשכיח,

      אני מתנצל בשם "העדר" שבמקום לקבל באהבה ובהכנעה את האפליה, האשפלה והאלימות נגד נשים, הן "צווחות" נגדן.

      ככל שיהיו יותר אנשים כמוך שישתיקו את הצוויחות- כך ייטב (לעבריני המין).

      כמו גם את העובדה הבנאלית שאדם שלא הוכחה אשמתו בהליך משפטי הוגן - הוא חף מפשע.

      אם כך- מדוע אתה מאשים את המתלוננות בעלילה? הרי גם אשמתן לא הוכחה.

        16/1/13 19:39:
      הבעיה אצל טיפש כמוך היא שמבחינתו תלונה מייצרת עובדה "מוכחת" - ולא היא. ואת זה אתה ושאר עדר הבנות הצווחניות משתדלים לשכוח ולהשכיח, כמו גם את העובדה הבנאלית שאדם שלא הוכחה אשמתו בהליך משפטי הוגן - הוא חף מפשע.
        16/1/13 18:11:

      במקרה זה הפרקליטות מגינה על עצם רעיון שלטון החוק: מתוך ידיעה, בין היתר, שחלק גדול בציבור לא מאמין (ובצדק) בהרשעות המבוססות על עדות המתלוננת בלבד - ועדיין מחזיק בכלל הישן, אבן היסוד לחברה מתוקנת, לפיו עדיף שאלף פושעים ישוחררו על פני מצב בו המדינה משתמשת בכוחה הנורא כדי לכלוא חף מפשע אחד ויחיד. וכן, כאשר מתלוננת אומרת משהו על אירוע שהיה או לא היה לפני כך וכך זמן, זו לא הוכחה מעבר לספק סביר - גם אם קבוצת לחץ פונדמנטליסטית הצליחה לעוות את ספר החוקים עד כדי מצב המאפשר הרשעה מבלי להרים את נטל ההוכחה ואפילו בלי לנסות להרימו, כי לא צריך. מספיק שהשופט יאמין. למה? כי השופטים אינם בוחני כליות ולב. כפי שהאינסטלטור והמוסכניק יכולים לרמות אותם, גם מתלוננות עלולות. השאלה היא אחרת - מה באישיותך גורם לך לרצות כל כך להרשיע חשודים ללא הליך הוגן, ולזעוק חמס כשזה לא קורה בתכיפות ראויה לטעמך?

        16/1/13 17:34:
      הבעייה בעבירות מין היא קשיי ההוכחה. הפרקליטות שנכשלה מספר פעמים חרדה מפני כשלון ומסכימה להסדרי טיעון בנושא. ייתכן כי התוצאה תהיה המנעות של נשים מתלונות . כך יצאו העבריינים ללא עונש. בית דין לעבירות מין, לא יצליח לשפר את המצב. הפרקליטות היא המכינה את התיקים, והשופטים, גם המומחים במאטריה, לא יוכלו לשפוט אחרת מאשר בבתי דין רגילים.

      פרופיל

      pov
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין