 בקרוב תערוכה חדשה בבית האמנים חדרה
חנה אלטרץ
אלטרץ יוצרת ייחודית אשר חצבה את שפתה האמנותית – אישית מתוך החומר. רוב יצירתה מבוצעת על נייר ממוחזר מעשה ידיה, נייר אשר יש לו היסטוריה ואמור להיות מושמד, אלטרץ מחייה אותו מחדש בפוררה אותו לחלקיקים ובהכינה ממנו גיליונות חדשים המכילים מקטעי ידיעות ואותיות בלתי מזוהים. נייר מחודש זה מורכב מרבדים מרובים של חומר ועוביו מאפשר לו להפוך לתבליט במידה מסוימת. ההרכב המקורי של הנייר הוליך את האמנית בתחילת דרכה להרכיב את היצירה כולה על בסיס הצבעוניות של הנייר. בהניחה על המסננת את גושי הנייר בצבעוניות משתנה בנתה את עולם הדימויים הראשוני שלה.הדימויים המוקדמים נבנו באופן פיסולי בצירופי החומר הלח בתחימת הגוונים השונים על ידי תהליך מסובך ומוקפד לשם ביטויה האמנותי. נייר ייחודי זה ממשיך להיות כלי ביטויה גם בהמשך הדרך כמצע להדפס. מקוריות הנייר עצמו מוליכה את היוצרת בדרך לא סלולה ומאתגרת של בניית שפה אישית אמנותית מקורית לחלוטין.
כותבת האמנית: " הכנת נייר ממוחזר מכניסה אותי למעגל הקסום של פרוק ובניה בטבע. אני לוקחת ניירות שגמרו את תפקידם, מפוררת אותם לפתיתים קטנטנים ומכינה 'דף חדש', עם 'היסטוריה'. מכיל שרידי מידע של הדפים הקודמים, צבעיו מונו כרומטיים, שוליו אינם סדירים כנייר מסחרי, ופניו אינם חלקים ונותן תחושת תבליט".
בעבודותיה המוקדמות של האמנית אנו מוצאים את הטבע – נושא הקרוב מבחינה רעיונית לעשייה העצמית של הנייר. הצומח מורכב מעיסת נייר בלבד בעלת צבעוניות משתנה, אזורים ברקע מיושמים בנייר כהה יותר עלים וחלקי צומח בבהיר. על הצופה לתרגם את "החסר" אשר רק הרקע תוחם את נוכחותו. מהר מאוד ואולי במקביל שימשו ציורי המערות המוקדמים כהשראה והפכו לנושא משמעותי ביצירתה. מתקופה זו ואילך. במקביל נעה האמנית על ציר הזמן, מקטעים מהתרבות המצרית ריתקו אותה והצטרפו אל מגוון יצירותיה – החירפושית הקמה לתחייה, נפרטיטי ביופייה הקסום, הצעדים הטקסיים המתוארים בכתב הציורים הקדום ועוד. תרבויות קדומות נוספות היוו השראה מתמשכת ואנו יכולים למצוא מקטעים דמויי כתב היתדות במקביל למקטעים המזכירים כתבי מגילות קדומות.
במקביל לחקר ההיסטורי עוסקת האמנית בקליגרפיה לרוב על נייר מסורתי – אך העיסוק בתכנים בפני עצמם ובביטויים האסתטי משמש חוט מקשר בין שני סוגי העשייה האמנותית.
קבוצת העבודות מאוחרת יותר עוסקת בפורטרט העצמי. גוף עבודות זה חיבר את כל סוגי הטכניקות המוקדמים יותר של היוצרת כדי לבטא את המחקר העצמי. העבודות ברובן מבוצעות על הנייר האישי המהווה חלק בלתי נפרד מהיצירה עצמה. האמנית קורעת ומפרקת את הפורטרט העצמי שלה למרכיבים משתנים ומחברת אותם מחדש במקטעים המבטאים את המורכבות העצמית, את האדם שהיא בהתפוררותו, את התהומות והגבהים אליהם היא מגיעה. הפער בין הנפש המרגישה צעירה והגוף ההולך ונחלש, משאיר את רישומו על האמנית. הקליפה החיצונית נסדקת ומתחילה להתפורר, במקביל לתהליכי ההתפוררות ביצירתה. בסדרת עבודות זו ישנם פורטרטים מודפסים בטכניקה המסורתית, אך גם הם עברו תהליך מתמשך של הוספת קווים היוצרים את הרושם הנדרש. היצירות המקוטעות יותר בעלות הצבעוניות הכהה יוצרות תמונת מצב הקרובה לביטוי של סיום, של כלייה ובשל השימוש בנייר העצמי של האמנית מתקבלת תחושה עמוקה של ריקבון סמי אורגאני והתפוררות עצמית.
חנה ברק אנגל
סיפורה של חנה אלטרץ שנולדה ביפן להורים שברחו מפולין בעזרת ויזה שהנפיק השגריר היפני סוגיהרה בוילנה. חנה מגיעה ליפן ומגלה מוזיאון על שמו של סוגיהרה שזכה בתואר חסיד אומות העולם
|