צטט: masterdavidmaster 2013-01-17 20:58:05

כל מדריך או מאמן יוצא אל דרכו במטרה לגבש קבוצה שמתוכה יצאו תלמידים שבבוא היום ימשיכו את מורשת השיטה אותה הוא מלמד.

למעשה בצד הערכי - ישנו שימור המסורת , האידיאולוגיה , התרבות , והמסר שעובר מדור לדור

בצד הכלכלי - המטרה היא תלמידים רבים ככל האפשר בכל הגילאים, חלוקה לקבוצות, פריסת סניפים , סמינרים, תחרויות , ועוד.

אלו הם נותנים יבשים שבעצם נועדו לשמר תורה קיימת , באמצעות העברת החומר כחוג והמרדף הבלתי פוסק אחר התלמיד הבא

גם המאמן וגם התלמיד נשארים שרויים בבועה שלהם .

המורה מלמד אדם שרוצה מלכתחילה ללמוד , בלי להתנגד , בלי חומות של אגו וצרות עין , ובעיקר שמשלם מכיסו תמורת ידע וביטחון עצמי.

התלמיד מקבל הדרכה ממורה בעל ידע ותיק ושם כל בתחומו

שיודע להעביר את החומר בלי הפרעה , בלי התנגדות ,  ובעיקר מתוך הבנה שהתלמיד בחר בו ומשלם מיטב כספו להיות כמו מורהו.

המעגל הזה , פועל בצורה שיטתית משך שנים ותקופת ההדרכה ככל שהיא נמשכת ברובה די צפויה ומחושבת.

הלתמיד מגיע לאימונים  שבוע אחר שבוע , בצורה פתוחה , ובשיתוף פעולה מלא בתוספת הערכה והערצה

המורה לומד להכיר את התלמיד היטב , ובמשך הזמן גם המורה משיב באותו מטבע.

בגדול , הדרך הזאת .

של הדרכה לתלמידים קבועים {קבוצה קבועה} היא חשובה ותורמת המון לשימור הידע והעברתו בצורה מדוקדקת ועל כך אין ויכוח

שהרי ההוכחה הטובה ביותר היא ההתקדמות האישית שלי מילדות ועד היום.

אך כשם שיש בה יתרונות יש בה פגמים , ולעיתים הפגמים הללו מסוגלים לשבור תזה שלמה ולהציג את "המלך במערומיו" ולסטות מהדרך שבה הם צעדו משך שנים.

הדרך השניה .

בשנת 2007 עשיתי מעשה .

באמצעות חבר משותף ביקשתי להדריך בהתנדבות מאבטחי מתקנים בחברת גלובל .

כאומן לחימה בכמה שיטות , לא חשבתי לרגע שזאת יכולה להיות בעיה עבורי . במקביל המשכתי לאמן קבוצות קבועות שהיו לי

עם תלמידים ותיקים וחדשים כאחד.

אך הפלא ופלא , כבר מהאימון הראשון שלי מול קבוצת המאבטחים הראשונה , נתקלתי בהתנגדות ובאגו כל כך גבוהים שלא יביישו אף הר מצוי.

ושאלתי את עצמי מדוע?

הרי יש מאמן , שמוכן ללמד תורה , ובהתנדבות , שהרי זה המעגל הטבעי של הדברים לא ?

אבל הבעיה שהתלמיד או במקרה הזה התלמידים , לא שמים פס עליך , לא על התואר שלך , הדרגה , מאיפה באת , כמה למדת , ואיפה שירתת

לא רק שזה לא מעניין אותו , הוא גם לא משלם על זה , או רוצה בזה .

שכן הוא מחויב על פי חוק לקבל הדרכה בנושא הגנה עצמית {קרב מגע} ולכן הוא "עושה טובה" לך כמדריך שבכלל הוא מראה את עצמו באותו חדר איתך.

בנוסף ישנם כאלו עמוסי ידע , בעלי ניסיון קודם בעשרות שיטות לחימה בארץ ומחו'ל

ומי בדיוק אתה "שתחנך" אותם כיצד יש לנהוג מול התקפה כזאת או אחרת.

עכשיו יבוא המורה המדופלם משיטה כזאת או אחרת ויעמוד בפני 3 אתגרים:

א. לנצח את האגו וההתנגדות הפיסית והמנטאלית השוררים במקום

ב. למשוך את תשומת ליבם וסקרנותם מבלי לאבד סבלנות ועשתונות .

ג. ליצור מצב שבו יכולת הלמידה שווה לכולם ושבסיום האימון המשוב יהיה חיובי.

וכן ישנם מדריכים מופלאים בארצנו המסוגלים לעשות זאת מול קבוצות המאבטחים השונות .

אבל , ופה מגיע אבל גדול מאוד , האם הם יכולים להתאים עצמם לאוכלוסיות משתנות , גילאים, מינים , כוחות מיוחדים , הבדלי שפה ותרבות

אימון בתנאים משתנים , במקומות מוגבלים , במקום ציבורי פתוח לעוברים ושבים , בהתמודדות עם הסחות והפרעות חיצוניות .

ובעיקר ובדגש על בעיקר להתאים עצמם לסיטואציות שבם אותם אנשים נתקלים שוב ושוב , בכדי לתת להם {לאותם אנשים } כלים אפקטיביים

להתמודדות יעילה ופשוטה שתוכיח את עצמה באותה מצבי אמת.

במשך חמשת השנים האחרונות הדרכתי למעלה מעשרת אלפים איש בקירוב ושמתי מטרה לנגד עיני להוכיח שאפשר לנצח עימות ללא אלימות .{הפעלת כוח ברוטאלי כנגד כוח}

עברתי כמעט כל סוג של התנגדות , הבדלי גיל , משקל, גובה, הבדלי תרבות , ובעיקר מאסות של מאסות של אגו וצרות עין

והוכחתי שוב ושוב בתחילה לעצמי ולאחר מכן לאנשים הסובבים אותי שההגדרה האמיתית לתואר מאסטר נבחנת ביכולת של אדם

למתוח את קצה גבולותיו ברצון שלו להעביר ידע ובדרך בה הוא מצליח להתגבר על המכשולים הלא צפויים שממתינים לו כל פעם מחדש.

באמצעות נחישותו שלו וגם באמצעות עזרתם החשובה והמבורכת של אנשים טובים ומיוחדים המאמינים ברצונו האמיתי ללמד ולתרום ידע.

אולי כל אחד יכול להיות מורה , אבל לא כל מורה יכול ללמד כל אחד.

המורה הנחוש צריך להשתחרר מין הבועה ולצאת אל העולם האמיתי , לבחון את היכולת שלו בכל יום מחדש , ללמוד מהכשלונות ולהתחזק מההצלחות

בסופה של דרך זו , יחזור המורה על המעגל האישי שלו כאשר הוא יודע באמת ובתמים כי הדרך שלו היא הדרך.

מוקדש בענווה מאסטר דיויד חליוה.