כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    כגחלילית מהבהבת

    48 תגובות   יום חמישי, 17/1/13, 21:33

    ''

    כגחלילית מהבהבת

     

    הגוף בכל גיד ונים יודע,

    רוצה אולי אך לא שוכח,

    גם אם לפעמים ינסה, 

    ועיניו בשתי ידיו יכסה. 

     

    עכורים הימים כעת בנשמה,

    מצב רוח "לא מי יודע מה",

    והקטע אם על זה חושבים,

    שסיבה מיוחדת לא מוצאים.

     

    חושבת ואת הראש שוברת,

    אחרי שעות רבות בסוף נזכרת,

    הגוף, הנפש, לא שוכחים,

    גם אם אנו רוצים ואותם מאלצים.

     

    ממש באלו התאריך, הימים,

    ממש כאתמול, לפני שש שנים,

    נפרדתי לשלום מה"קטנה",

    ראו התאריך שספדתי לה.......

     

    ''
     

     

    שימו לב לתאריך ההספד שאז כתבתי לה....

    (זה מופיע אצלי בדף ראשי מצד שמאל ב"בונבונייטה ברשת מחוץ לקפה")

     

    לבי התרסק ועצם עיניו

    מאת: bonbonyetta

    19/01/06 21:54

    הלב שלי נשבר לאלפי רסיסים ועצם עיניים.
    הדמעות לא מפסיקות ואני מרגישה כאילו חתכו לי יד אך הדם לא זורם, ולא כואב
    אני מפחדת מהרגע שבו אקלוט, את ההמקום הריק על המזרון בסלון, את קערת האוכל

    שלא אכלה, את המיים, ואת העובדה שאינני צריכה יותר לקום מוקדם בבוקר להוריד אותה.
    קברתי עכשיו את ה"קטנה" את הכלבה האהובה שלי.

    13שנים הייתה אתי , לקחתיה מ"תנו לחיות לחיות" כהיתה בת 4 אחרי התעללות והזנחה

    ממנה הצילו אותה.
                   
    אני מבקשת להקדיש לה את שירו של נתן יונתן 


    בדומית חצות כבה. עת אוהבים באין מרגוע
    ערים בחושך וקושבים לצמרות ולטללים,
    היא באה אט ברוך עצוב באצבעות דקות לנגוע,
    אחר תלך עמך לשם בצעדיה הקלים.

    ישנם דברים גדולים אחי על העפר ומעליך,
    אך בין חייך לבינך דולקות עיניה היפות,
    וטהורה וביישנית כמו יאור בין חטאיך
    אולי תרעיד לרגע קט את השנים העייפות.

    בדד בסתר נפשך העצובה ההפכפכת,
    באין רואים באפלולית תפרח אהבתך אחי,
    לא יגנבו אותה ממך וגם על אפר נעוריך
    היא תהבהב כגחלילית קטנה בסתר השיחים.....

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (48)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/1/15 21:39:
      מרגש
        21/1/13 18:45:

      צטט: לילוש73 2013-01-20 21:23:01

      ריגשת אותי . עצובה הפרידה . מאד עצובה.

      חדוות האימוץ החדש כשאת רואה התקדמות, כשפחות מפחד כל יום, כשמתחיל לשחק, כשמעיז יותר מיום ליום - מכסה על הצער. 

      ''

        21/1/13 18:43:

      צטט: המספרית 2013-01-20 18:02:45

      ריגשת אותי מאוד !!! שיר נפלא המעיד על סוג האדם שאת!

      אני לא משהו בקטע עם בעלי חיים, אבל במקרה כתבתי אתמול סיפור על גמל שלמה, סיפור שדי הפתיע אותי..

      יכול להיות שאני עוברת שינוי...אולי את תורמת לי לכך עם כל הפוסטים המרתקים שלך על בעלי חיים ועל היחס אליהם.

      ועל כך תודה!

      *

      אלומה

      תודה גם לך שהערת תשומת לבי. עוד הייתי מפסידה סיפור על גמל שלמה. כל כך עדינים לפעמים בעלי חיים מסוימים שזה בלתי ייאמן. 

        21/1/13 18:42:

      צטט: כחלון1 2013-01-19 07:00:29

      888888888

       

      מה? אתה בודק אותי בחשבון?

      ישר אומרת לך שזה לא הצד החזק שלי, כימיה עוד פחות  לשון בחוץ

        21/1/13 18:40:

      צטט: Perfect-Beat 2013-01-18 21:18:23

      איזו נשמה יקרה את!!
      איך לחזקך ולחבקך במילים. את מקומה אי אפשר לקחת.
      אותה גם אי אפשר להחזיר.
      זכרונות יפים ממלאים אותך והם צריכים לתת לך כח.
      מבט עינייה שנעצה בך, עיניים מוקירות תודה.
      עיניים טובות. עיניים אוהבות.
      תעצמי את שלך וקבלי כח מהזכרון שנטוע בך.
      תרחיבי את לבבך. הכל בסדר. היא בעולם אחר.
      את מתנה שלנו. מביטה בך באותו מבט. מוקיר תודה לך.
      בעיניים טובות. בעיניים אוהבות אפילו. ורוצה לאמר לך כמה את מופלאה. כמה רגישותך נדירה. כמה שאת מיוחדת.
      חיבוסה וירטואלית עוטפת. אל תתעצבי. זכית ל 13 שנים יפות איתה. ז כ י ת. !!! זכרי ש ז כ י ת.
      שבת מבורכה יקירתי.

       

      חברה יקרה, אני כבר די מנוסה בקטע. אכן תחילה זה היה קשה בצורה שלא עמדתי בזה, לומדת בדרך הקשה. אכן מקבלת מזה כח להמשיך לתת בית לכלב עזוב אחר שהמר עליו גורלו.

      תודה על החיבוקים חברה והבוסות, לא מעבירה לאף אחד, שומרת הכל לעצמי

      ''.

       

        21/1/13 18:38:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-01-18 20:51:03

      חנקת את גרוני בעצבות שהעברת כאן יקירה
      איתך בכל ליבי!

       

      תיכף אני אתקן לך אותו.....את הגרון קריצה

        21/1/13 18:36:

      צטט: טונקס 2013-01-18 20:37:59

      את כל האהבה רואים בחיבוק שאת מחבקת אותה. בשנים האחרונות מתו לי אחרי ייסורים קשים וממושכים (חוץ מסאשה שמצאתי אותה מתה) חמישה חתולים וכלבה. עכשיו כשאחד החתולים בחוץ (בן 15) חולה אני כבר לוקחת כדור הרגעה. כבר לא מסוגלת להתמודד. תחושה קשה של אבל ושל מתח, הגוף במתח גדול כמו שאת כותבת. אבל אהבה גדולה רואים בתמונה וזה בכל זאת מקל קצת

      את לוקחת את זה לבפנים לבטן, ומנסה בכל הכח לטפל ולמנוע דברים שלא תמיד ניתן.

      טחנתי את זה עד דק עד שלמדתי ביסורים קשים שזה מה שקורה.

      מחיר יקר שילמתי על ההתחפרות בצער.

      כעת אני מרפאה את עצמי מהכאב לפחות חלקית למה שהגוף והנפש יכולים לעמוד בהם גם על ידי אימוץ כלב נטוש מסכן חדש.  זה לא במקום אבל זה מקל. 

      מציעה לך להתחיל לחשוב בכיוון כדי שיהיה לך תמיד כח לעזור ושלא תזדקקי חברה שלי.

      '''' ''

       

        21/1/13 18:28:

      צטט: . ארז . 2013-01-18 17:38:14

      קשה להפרד ממישהו אהוב.

      תודה ארז, צדקת בדיוק מילותיך:

      הפרידה קשה ממישהו אהוב בכלל, כלב הוא מישהו. 

      ''

        21/1/13 18:27:

      צטט: מש1 2013-01-18 12:50:41

      חיי כלב, לפעמים טובים בהרבה מחיי אנוש, והם מרויחים את זה הכלבים ביושר.ומגיע להם זיכרון, הספד אהבה כמו שהם החזירו ונתנו בחייהם,

      ושתינו וכמעט כולנו יודעים שלא תמיד כך הוא....בהחלט לא תמיד. מזעיף את הפה

        21/1/13 18:25:

      צטט: The Birth of Venus 2013-01-18 12:40:57

      קשה.

      איך אומרים קשה עם, קשה עוד יותר בלי.

      כשמת לי כלב אני לא יכולה לשאת את זה. כשאני מאמצת נטוש אחר יותר קל לי קצת על הלב. 

        21/1/13 18:24:

      צטט: דוקטורלאה 2013-01-18 12:34:05

      כל מי שקורא את מילותיך, והיו לו כלבים שהוא גידל, מרגיש עמוק בליבו את מה שאת חשת ומשתתף אתך בכאב האובדן.

      רציתי גם שמי שאין לו, ולא היה לו כלבים ירגיש.

      הייתי סקרנית לדעת התגובות שלהם לגבי דברים.

      ''

        20/1/13 21:23:
      ריגשת אותי . עצובה הפרידה . מאד עצובה.
        20/1/13 18:51:

      צטט: נועהר 2013-01-18 12:15:06

      זה כואב וצובט בלב..

      אני זוכרת את "ציפס" הכלב היקר שלי מניח את ראשו בזרועותי ליטפתי אותו

      והוא נפח את נשמתו בזרועותי 

       

      כמה שקשה כל כך המצב הזה, ניתנה לך מתנה כי את יודעת שהוא הלך בהרגשה שהוא אהוב.מזעיף את הפה

       

        20/1/13 18:49:

      צטט: שלויימה 2013-01-18 03:04:31

      ממש עצוב לקרוא, תתנחמי בכך שהיא קיבלה מך אהבה שהרבה אנשים אפילו אינם יכולים אפילו לחלום לקבל...

      תודה. בשבועיים הראשונים לאחר האימוץ היא לא הוציאה הגה מהפה. חשבתי שנוסף להתעללויות וההזנחה שעברה שהיא גם אילמת.

      אחרי שבועיים הוציאה נביחה קטנה. כל כך שמחתי. צוחק

        20/1/13 18:02:

      ריגשת אותי מאוד !!! שיר נפלא המעיד על סוג האדם שאת!

      אני לא משהו בקטע עם בעלי חיים, אבל במקרה כתבתי אתמול סיפור על גמל שלמה, סיפור שדי הפתיע אותי..

      יכול להיות שאני עוברת שינוי...אולי את תורמת לי לכך עם כל הפוסטים המרתקים שלך על בעלי חיים ועל היחס אליהם.

      ועל כך תודה!

      *

      אלומה

        20/1/13 10:39:
      לאהוב עוד ועוד זאת זכות ...וזכית וגם היא זכתה בך
      עצוב ונוגע. כלב הוא חברו הטוב של האדם ולעיתים הפרידה נורא קשה. מחבקת אותך!
        20/1/13 00:39:
      עצוב נורא, משתתפת בצערך יקירה, מבינה את גודל האבידה. זכית ל 13 שנים מאושרות ומלאות אהבה. נצרי זכרונות אלו.
        19/1/13 21:26:
      עצוב
        19/1/13 21:10:

      יקרה שלי, מבינה

      ועצובה יחד איתך.

      כמי שיודעת, הרגישה

      ועדיין מרגישה

      את העצב העמוק...

      את הגעגועים..

        19/1/13 19:55:

      צטט: silviaisr 2013-01-17 21:39:37

      איזה מתוקה היתה.. הכי חשוב שהיא כן נמצאת.. לא רק בכתוב... היא נמצאת בלב שלך

      ולחשוב שאימצתי אותה כחצי שנה לאחר מות כלבי הקודם, והיססתי ולא ידעתי איך אוהב כלב אחר אחריו.  וזה תמיד ככה לא משתנה, תמיד חושבים שאחרי מות כלב או חתול או בעל חיים שלך לא תוכלי לאהוב אחד אחר.

      אבל כשרואים את כל בעלי החיים העזובים, שננטשו, שגורלם המר להם, את כל הכאב והמסכנות הזו קשה לעמוד בפניהם. ואתה מוצא עצמך לוקח מסכן אחר.

      והמסכן האחר עם מטען של בטחון ואהבה גדל והופך פרח יפהפה שאתה לומד לאהוב מאד.

      לא במקום זה שהלך ואיננו יותר, בנוסף, משהו אחר.

      וזה משהו שאני מנסה להסביר למי שאיבדו את הכלב או החתול שלהם, שאומרים שאינם מסוגלים יותר לעבור את זה.

      האהבה מרפאה. תחשבו על זה. נשיקה

      קשה האבידה ודבריך מדוייקים.
        19/1/13 10:51:
      מרגש מאד*
        19/1/13 08:45:
      אנושיות.
      לא...הגוף והנפש לא שוכחים. אהבתך מרגשת.
        19/1/13 08:40:
      כמה אהבה, איזו מסירות!
        19/1/13 08:33:
      בונבונייטה המקסימה את מרגשת אותי באופן שאת מתייחסת לבעלי החיים החיים איתנו הלוואי וכולם היו נוהגים כך באהבה ובמסירות כמוך אוהב אותך מהלב ירין
        19/1/13 08:25:
      מבין ומזדהה, נוגע ללב *
        19/1/13 07:00:
      888888888
        18/1/13 23:46:
      נגעת עמוק בלבבי, בונבונית!
        18/1/13 21:18:

      איזו נשמה יקרה את!!
      איך לחזקך ולחבקך במילים. את מקומה אי אפשר לקחת.
      אותה גם אי אפשר להחזיר.
      זכרונות יפים ממלאים אותך והם צריכים לתת לך כח.
      מבט עינייה שנעצה בך, עיניים מוקירות תודה.
      עיניים טובות. עיניים אוהבות.
      תעצמי את שלך וקבלי כח מהזכרון שנטוע בך.
      תרחיבי את לבבך. הכל בסדר. היא בעולם אחר.
      את מתנה שלנו. מביטה בך באותו מבט. מוקיר תודה לך.
      בעיניים טובות. בעיניים אוהבות אפילו. ורוצה לאמר לך כמה את מופלאה. כמה רגישותך נדירה. כמה שאת מיוחדת.
      חיבוסה וירטואלית עוטפת. אל תתעצבי. זכית ל 13 שנים יפות איתה. ז כ י ת. !!! זכרי ש ז כ י ת.
      שבת מבורכה יקירתי.

        18/1/13 20:51:

      חנקת את גרוני בעצבות שהעברת כאן יקירה
      איתך בכל ליבי!

        18/1/13 20:37:
      את כל האהבה רואים בחיבוק שאת מחבקת אותה. בשנים האחרונות מתו לי אחרי ייסורים קשים וממושכים (חוץ מסאשה שמצאתי אותה מתה) חמישה חתולים וכלבה. עכשיו כשאחד החתולים בחוץ (בן 15) חולה אני כבר לוקחת כדור הרגעה. כבר לא מסוגלת להתמודד. תחושה קשה של אבל ושל מתח, הגוף במתח גדול כמו שאת כותבת. אבל אהבה גדולה רואים בתמונה וזה בכל זאת מקל קצת
        18/1/13 20:33:
      עצוב
        18/1/13 19:11:
      כואב ועצוב צחיתוש
        18/1/13 18:52:
      ועדיין מחייכת... (אולי בדמעות אבל מחייכת), כמו תמיד
        18/1/13 17:38:
      קשה להפרד ממישהו אהוב.
        18/1/13 15:24:
      כל כך קשה להפרד מכלב אהוב. חיבוק וירטואלי ענק
        18/1/13 14:38:

      צטט: דוקטורלאה 2013-01-18 12:34:05

      כל מי שקורא את מילותיך, והיו לו כלבים שהוא גידל, מרגיש עמוק בליבו את מה שאת חשת ומשתתף אתך בכאב האובדן.

      בדיוק המחשבות והרגשות שלי.

        18/1/13 12:50:
      חיי כלב, לפעמים טובים בהרבה מחיי אנוש, והם מרויחים את זה הכלבים ביושר.ומגיע להם זיכרון, הספד אהבה כמו שהם החזירו ונתנו בחייהם,
        18/1/13 12:40:
      קשה.
        18/1/13 12:34:
      כל מי שקורא את מילותיך, והיו לו כלבים שהוא גידל, מרגיש עמוק בליבו את מה שאת חשת ומשתתף אתך בכאב האובדן.
        18/1/13 12:15:

      זה כואב וצובט בלב..

      אני זוכרת את "ציפס" הכלב היקר שלי מניח את ראשו בזרועותי ליטפתי אותו

      והוא נפח את נשמתו בזרועותי 

        18/1/13 12:10:

      משתתפך בצערך.

      קשה לאבד אהוב

        18/1/13 07:31:
      טרי עוד אצלי, מאז מותה של צ'יקה שלנו. חיבוק יקירתי, חיבוק
        18/1/13 06:28:
      יהי זכרה ברוך
        18/1/13 03:04:
      ממש עצוב לקרוא, תתנחמי בכך שהיא קיבלה מך אהבה שהרבה אנשים אפילו אינם יכולים אפילו לחלום לקבל...
        17/1/13 21:39:
      איזה מתוקה היתה.. הכי חשוב שהיא כן נמצאת.. לא רק בכתוב... היא נמצאת בלב שלך

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין