כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    זהו יום הבוחר

    0 תגובות   יום שישי , 18/1/13, 11:02

    עליס בליטנטל

    זהו יום הבוחר


    הדבר המוצלח ביותר, המרנין ביותר לרגל הבחירות הממשמשות ובאות עלינו – הוא השמעתו החוזרת ונשנית של השיר המופלא "לא תבואי שישי-שבת, זהו יום הבוחר". דומה שמאז שירו של צביקה פיק המתחיל בשורה "מת אב ומת אלול" לא היה שיר כה ישראלי, כה יפה וכה חודר ללב כמו השיר "זהו יום הבוחר" של להקת "זקני צפת". כה מתאים לשידורים הרבים שלו בימים שלפני הבחירות, כאילו הומצא עבורם ועבורינו.

     

    כי המסר שלו הוא איזכור העובדה, שביום שלישי הקרוב שומה על כל אזרח בישראל להטריח עצמו לקלפי השכונתי, ולשים את הפתק שלו בתיבה. כי רק כך יתן ביטוי מעשי לרצונו כיצד המדינה צריכה להתנהל. האם הוא רוצה ביציבות שלטונית, או בפיצולה לעשרות מפלגות זעירות והזויות, שכל רצונן להייטיב עם העומדים בראשן, ומכאן – הדרך פתוחה לסחיטה מצידן ולאנרכיה?

     

    הכי חשוב לאזרח ההולך לקלפי לזכור, שבחוקה בבלגיה, המדינה הראשונה שחוקקה חוקת יסוד במאה התשע עשרה, היה החוק הראשון: לכל אזרח הזכות לבחור לפרלמנט. והחוק השני אמר “על כל אדם חובה לבחור.” התירוץ של התלבטות – אינו סיבה להשתמטות. על אדם לדעת לגבש לעצמו דעה, ולחדול להיות חסר דעה. כל אדם ניחן בשכל ישר, ואין עליו להיות תלוי בסיסמאות של כל בר בי רב. האדם צריך לחשוב מה ייטיב עם המדינה בה הוא חי, מה יבטיח את המשך קיומה. לעומת הכרזות של יפי נפש הדוגלים בהטבת מצב שונאינו. וכבר ראינו מה קרה כשהם מימשו את רעיונותיהם האילוזיוניים, שאם נפנה שטחי אדמה מיושבים יהודים – השקט ישרור כאן.

     

    אבל כל זה בטל בששים, לעומת ענין המוסר. אנו מצויים כבר שנים בתהליך של ניוון מוסרי עמוק, הפושה בכל חלקה טובה. אנשים שעמדו לדין כעבריינים, סולקו ממשרותיהם הנעלות, ישבו בבית סוהר, או סתם יצאו בזול ללא מאסר מההאשמות, השד יודע איך, אנשים אלה לא מתביישים לחזור לזירה הפוליטית עם הכרזה בגלוי של רצונם לחזור למוסרות השלטון.

     

    מה זה? האם השתגענו? האם ראויים אנו שפושעים ישלטו בנו? הזהו המוסר הגבוה בעטיו נבחרנו ע"י בורא עולם להיות העם הנבחר? והאם שכחנו שיחד עם הבחירה הזו הוטל עלינו לעולם להיות עם מבודד בקרב כל העמים, משום ייחודנו? ואם כן, אז מדוע כה חשוב לנו מה יגידו עלינו בגויים?

     

    האם יש שמץ של סיכוי בעתיד, ולא משנה כיצד ננהג, האם יש סיכוי שנהפוך למקובלים על עמי העולם? הרי בעיני הנוצרים תמיד נשאר האשמים בצליבת ישו. ובעיני המוסלמים עוד יותר גרוע – הרי נביאם מוחמד עשה כל שביכולתו להשמיד את היהודים בחצי האי ערב, כי לא שעו לדרישתו להתאסלם !!!! הוא גם גרס וכך עשה, שהסכמים נחתמים כדי שיפרו אותם!!! ובל נשכח, מעל כל זה - שאנו, כידידי אמריקה, הסמל לנאורות בעולם המערב, נחשבים למטרה מספר אחת לחיסול טוטאלי.

    מכאן המסקנה, שבבואינו להחליט בין קיומינו או למצוא חן בעיני הגויים – עלינו לחשוב היטב מה עדיף.

     

    כך שכל הרעיונות על "שלום" שיגיע רק אם אנחנו נסכים לשבת לשולחן השלום - כאילו שאנו מתנגדים והם השואפים לכך, כי הרי הם מכירים בזכותינו לחיות כאן כמדינה יהודית, הלא כן? כל הרעיונות הללו הם חלומות באספמיה. שום דיונים דימיוניים בין הצדדים, שבדורינו וודאי לא ירקמו עור וגידים. לא יביאו בכנפיהם שלום כל שהוא.

    כי אין שלום רק מצד אחד. לשלום זקוקים - כמו בנישואים – לשני צדדים המעוניינים בו.

     

    ונשאלת השאלה: לאן נעלמה להקת "זקני צפת" והסולן הנהדר שלה, ומדוע אנו לא יכולים להמשיך להינות ממוסיקה כה משובחת, ולעומת זאת – אנו נידונו לשמיעה של "שירים" ללא פיוט, וללא מוסיקה שיש בה איזה טעם? האם זו השלכה לכל מה שקורה כאן?

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל