כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    הבריתה

    9 תגובות   יום שישי , 18/1/13, 17:42

    יום השישי הגיע ואיתו הבריתה בחיפה.
    כרגיל, מונייתי לאסוף את ההורים. בשעה 11:10 התייצבתי בנקודת המפגש. ההורים כבר היו שם.
    ב 11:40 הם עלו סוף סוף לרכב לאחר שהושגה פשרה שאבי ישב מקדימה בדרך לשם ואמי בדרך חזרה, ואחרי שהבטחתי לקנות להם גלידה אם יתנהגו יפה.
    ריססתי קצת מורפיום בחלל הרכב, להרדים את ההורים, שמתי ב Waze "הבריתה של עומר", Air supply בפול ווליום במערכת, ויצאנו לדרך.
    נשענתי לאחור מתענג על אדי המורפיום, נהנה מנופיה של ארץ ישראל. חלפנו על פני חוות הגז של פי גלילות, התכופפנו ליד נתניה, נהנינו מעשן ארובות תחנת הכח בחדרה שהיתמר לו אל עבר השמיים הכחולים, וחיכינו בנשימה עצורה, תרתי משמע, לחזות בעשן בתי הזיקוק מיתמר לו מעל מימי המפרץ התכולים.
    מנהרת הכרמל חסכה מאיתנו את המראות הקשים של העיר התחתית וקצת אחרי 12:30 פסענו נרגשים לעבר אולמי הנסיכה.
    "לאן?" שאל השומר בפתח.
    "לבריתה של עומר" אמרנו.
    "קומה ראשונה מימין" אמר.

    האב הגאה קיבל אותנו בפתח.
    "טוב לראות אתכם" אמר, לוחץ ידינו בחמימות.
    "טוב לראות את הבופה" חשבתי, מעיף מבט סביב, "נראה גורמט".
    בינתיים הגיעו גם אחי ומשפחתו.
    מור, בת אחי, שכזכור מתאוששת מתאונת דרכים קשה שכללה אגן שבור בעתיו היא מתנייעת לזמן מה בכסא גלגלים ("הרופא אמר שתוך חודש חודשיים היא עושה DP עם החברה בפלוגה בדיוק כמו לפני התאונה" זרח אחי) התנצלה על שלא הביאה מתנה.
    "המתנה שלנו היא שאת בריאה" אמר לה האב הצעיר.
    בדיוק עמדתי לשלשל את הצ'ק לכספת כששמעתי את הדברים. חיטטתי בכיסי. בינגו - תוצאות בדיקות הדם האחרונות שלי, המוצלחות יש לומר, היו שם. הוצאתי במהירות את הצ'ק מהמעטפה והכנסתי את התוצאות במקומו. אם אפשר לשמח זוג צעיר ורווק מזדקן, אז למה לא.

    הסתערתי על הבופה כשועל מורעב בלול תרנגולות, והתמקמנו בשולחן בפאתי האולם.
    כרגיל נסבה השיחה על ענייני הירושה. אם לא ציינתי זאת בעבר, נוטה אבי לשנות את חלוקת הירושה העתידית חדשות לבקרים בהתאם להתנהגותם של בני המשפחה אליו. הפעם הוא נטה לכיוון גיסתי שדאגה להתיישב לידו ולהלעיטו בדברי חנופה במשך כל הארוחה.
    "השאלה אינה מי מקבל כמה" אמרתי לבסוף, בעודי דוחף לפי חתיכות סינטה משובחות "השאלה היא מתי, לכל הרוחות, מתי?"
    "הכל בסדר?" שאלה האם הצעירה שניגשה לשולחננו.
    "הכל נהדר" אמרתי, "חסכתם לי שתי ארוחות".
    "איך הבריאות?" שאלה, רוכנת אלי ברכות.
    "סבבה" אמרתי, "תראי תוצאות מפורטות כשתפתחו את המתנות. הגליצרידים טיפה גבוה, אבל לא משהו שצריך להדאיג".
    "מה נשמע באגף השיקום?" שאלתי את בת אחי.
    "החליפו לי שותפה לחדר" אמרה.
    "יופי" אמרתי, "השתחררה?"
    "טבעה בבריכה של הפיזיותרפיה" אמרה בת אחי, "הרופאים לא העריכו נכון את קצב ההתקדמות שלה".

    מעבר לכך אין הרבה מה להרחיב. כוסיות לא היו, בני משפחה מוכרים גם לא, כך שלאחר הקפה והמתוקים נערכנו ליציאה מהירה.
    גם עובדי האולם - הם כבר הביאו פחים והחלו לערום את הררי האוכל שנשאר.
    "מה אתם עושים?" ראיתי לפתע גבר סמכותי צועק לעבר העובדים, "אף טיפה לפח! הסלטים הולכים לאירוע של הקאופמנים ביום ראשון, הבשרים והתוספות לאירוע של החג'ג'ים במוצ"ש".
    "נתת כאן ביס, או חתכת בסכין?" שאל אותי עובד מפוחד בעודו מפנה את צלחתי לטובת החג'ג'ים.
    נפרדנו מהזוג הצעיר.
    "תודה שבאתם ותודה שאתם הולכים" אמר האב.

    "לאן?" שאל השומר בפתח בקשיחות.
    "תל אביב" אמרנו.
    בינתיים הסתבר שאשתו של אחי נעלמה.
    "איפה היא?" שאלתי את אחי.
    "לא חשוב" ענה אחי, "בוא נזוז לפני שנמצא אותה".
    אבל אז הסתבר שהיא לקחה איתה את הבת הקטנה. חכמה, יודעת שאם היא הולכת לבד לשירותים, היא לא רואה את אחי יותר בחיים. הבן אדם כבר הכין דירת מסתור ולא זז לשום מקום בלי ערכת הישרדות קטנה הכוללת מברשת ומשחת שיניים, תחתונים, גרביים וברושור של ספא בראשון. כך שנאלצנו לחכות.

    הדרך חזרה עברה ללא אירועים מיוחדים. הורי עשו אהבה במושב האחורי ואני התלבטתי אם כשאני מגיע הביתה אני מחרבן או מקיא.
    עד שהגעתי הביתה שכחה לה המיית המעיים כך שהסתפקתי בלהשתין ונשכבתי על הספה לתת לאוכל להתעכל בנחת.
    לפתע צלצל הטלפון.
    "תודה על המתנה" אמר האב הצעיר, "שמחנו לראות שאתה בריא, אם כי האישה מעט מודאגת מהרמה של הגליצרידים".
    "גליצרידים שמיצרידים" אמרתי.
    "אחלה" אמר.

     

    המשך ל "קטע פוליטי".

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/13 07:16:

      מוצא חן בעיני מיחזור האוכל, שאפילו חתיכה שנלקח ממנה ביס, ממוחזרת

        29/4/13 00:54:
      תודה רבה חגית.
        28/4/13 22:43:
      הבטן הבטן!! ולא מהמיית מעיים...הרופא אמר לי להוריד מינון של קריאת פוסטים מצחיקים ומהנים...אמשיך מחר...ותבין שאני בדרך כלל לא ממיטיבות הקרוא...הצלחתי בזכות כתיבתך:)
        20/4/13 23:48:
      מה זה פה? ככה מחביאים תגובות?
        31/3/13 05:00:
      מה זה פה? ככה מחביאים פוסטים? ואגב, שיהיה ברור שהסינטה שלך התחילה את הקריירה בבופה של הבר מצווה של השפיגלים יומיים קודם לכן.
        20/1/13 20:01:
      אבוא ואתנהג יפה :)
        20/1/13 18:30:
      לא מזמינה אותך לארועים שלי חחחח אין על ההומור שלך :)
        19/1/13 13:16:
      אחלה שמחלה
        18/1/13 22:03:
      אחלה !