| תאחלו לי מזל טוב. היום התשעה באוגוסט יש לי יום הולדת. היום אני בדיוק בן 46 וחודשיים. לפני 46 שנים וחודשיים בדיוק נולדתי. לרגל יום הולדתי אני מעניק ראיון חגיגי המוקדש כולו למעריצי בקפה הענקתי הפעם את זכות הראיון לחברת קפה חדשה, שהצטרפה לא מזמן והיא נמצאת בעמוד הראשון ברשימת ה"מעניינים" כבר כמה זמן. היא שם לא בגלל שהיא מוכשרת אלא בגלל שהיא פצצה. היא כרגע אצלי בבית, שוכבת על השטיח בתחתונים והצבוע שלי, סרח, מלקק לה את כפות הרגליים. הנה הראיון שערכנו לפני כשעה.
למה אמרת שאני לא מוכשרת? לא אמרתי שאת לא מוכשרת.. אמרתי שאת לא נמצאת ב"מעניינים" בגלל הכישרון שלך אלא בגלל שאת פצצה. תגידי תודה ותתבשמי במחמאות שלי, אני לא נותן מחמאות כל יום. ואחרי שגמרת 7 פעמים מקודם אני מצפה שתכירי תודה ולא תפתחי בהתקפות. זה פוגע בי, אני רגיש.
סליחה אתה יודע שאני מאוד מעריכה אותך ואף אחד עדיין לא גרם לי לגמור שבע פעמים ברציפות למה את מתחנפת? תפסיקי להתחנף
בסדר תתנצלי שהתחנפת
אני מתנצלת שמה?
שהתחנפתי בסדר
אפשר לגשת לראיון? כן. ותזיזי את הרגל שלך כל כמה דקות כי אחרת סרח יחשוב שאת מתה ויתחיל לאכול לך אותה
בסדר. למה אתה חוגג יום הולדת כל חודש? כי התאריך בו נולדתי מופיע פעם בחודש ולא פעם בשנה.. מה לעשות.. אני שמח שנולדתי וכל פעם שאני מגיע לתאריך שלי אני חוגג. זו זכותי וחובתי.
ברשותך. באו נעבור לנושאים קצת יותר רצינייים. אתה מדבר הרבה על זכויות הסלבריטאים, למה הסלבריטאים כל כך חשובים? הסלבריטאים חשובים היום מבחינה חברתית מפני שהם עונים על השאיפה האנושית העמוקה ביותר והיא השאיפה להראות טוב. כולם רוצים להראות טוב והסלבריטאים עושים את זה באופן מושלם. ואתם, האנשים הרגילים, זה מפעים אתכם ומעורר בכם רגשות עצומים כלפינו. באיזה אופן משונה, כשאתם מסתכלים עלינו אתם בעצמכם נעשים יותר יפים ונוצצים. להראות טוב זה ערך עליון מבחינתי ומכיוון שאני אדם ערכי אני משקיע בהופעתי החיצונית יותר מכל דבר אחר. וכשאני אומר להראות טוב אני לא מתכוון רק לדברים חיצונים כמו איך אתה נוהג על הכביש ומה אתה רואה בטלביזיה, אני מתכוון לדברים יותר מהותיים, כמו איך אני מתלבש, אצל מי אני מסתפר, באיזה בושם אני משתמש, באיזה אוטו אני נוסע. אלה הדברים החשובים באמת בחיים.
על איזה אוטו באמת אתה נוסע? רק ארבע על ארבע. זה כיף להסתכל על כולם מלמעלה, זה גורם לי להרגיש גדול.
ואם עומד לידך ברמזור עוד נהג עם ארבע על ארבע אני לא מסתכל עליו,אני מסתכל רק קדימה
ואם עובר אותך מקדימה רכב ארבע על ארבע אז אני מסתכל למטה, על הנעליים שלי.
מה עם יופי פנימי.. הוא לא חשוב? המראה החיצוני שלי הוא גם בעל יופי פנימי
למה אתה מתכוון? כדי להראות כמי שיש לו יופי פנימי אתה לא צריך שבאמת יהיה לך יופי פנימי. כל מה שאתה צריך זה מראה חיצוני בעל יופי פנימי.. לי יש כזה למשל.. אני מכיר עוד כמה אנשים כאלה.. אלה אנשים שנראים עמוקים ונראים רגישים ונראים חכמים כשבפועל הם שטחיים כמו כולם. הבעיה היא שקשה להשיג את זה בעזרת ניתוחים פלסטיים.. או שזה מאוד יקר. אבל אם יש לך מספיק כסף ומנתח עילוי אז אתה יכול להרשות לעצמך את זה. לי יש מזל שנולדתי ככה. נולדתי עם מראה של יופי פנימי.
אתה כל הזמן מדבר על סלבריטאות, מה עם קצת תרבות? אין לי שום דבר נגד תרבות ואפילו קראתי פעם ספר, אל תשאל אותי איך קוראים לו כי אני לא זוכר, היה לו שם ארוך. אבל אני חושב שיש היום נטייה להגזים בערך של חינוך ותרבות , התרבות חשובה ללא ספק אבל אלף - לא לכולם, ובית- לא בכל מחיר .תרבות היא משהו שבעיקר צריך לטעום קצת ממנו בגיל ההתבגרות
אתה אומר שתרבות זה לא דבר הכרחי? זה עניין של מידה. אתה יכול לטעום מזה קצת, אבל צריך להיזהר לא להיסחף יותר מידי. זה יכול להוציא אותך לגמרי מהמסלול. אני מכיר אנשים שהתמכרו לתרבות עד כדי כך שהם כבר לא היו מסוגלים לראות טלביזיה וזה פגע קשה מאוד בהם ובמשפחות שלהם. אני מכיר משפחה אחת שנקלעה למצוקה אמיתית. האבא ירד מהפסים לגמרי. כל הילדים והאמא היו יושבים כל שבוע לראות פספוסים והאבא היה מתרוצץ כמו מופרע בהצגות וקונצרטים. הילדים היו מאוד אומללים. הוא אפילו לקח יום אחד את הילד הקטן שלו להצגה בתיאטרון לילדים ונוער, והילד אפילו עוד לא בן עשר, הילד חזר עם טראומה הביתה ובכה שלושה ימים ללא הפסקה ואחר כך שבועיים לא היה מוכן לדבר עם אף אחד. בקיצור, האישה הייתה במצב של חוסר אונים מוחלט והיא כבר שקלה לעזוב את בעלה. למרבה המזל היא. פנתה אלינו לאיגוד אס"לי (איגוד סלבריטאי ישראל) ואנחנו נרתמנו ועזרנו מאוד למשפחה הזאת. קודם כל איתרנו את האבא.. אתה לא תאמין איפה הוא היה, הוא פתאום החליט להירשם לאוניברסיטה, תפסנו אותו ממש עם הטפסים ביד ועם מבט מטורף לגמרי בעיניים, ממלמל כל מיני דברים משונים על כל מיני חוגים וקורסים. אם היינו מאחרים בחצי שעה הוא כבר היה נרשם. לקחנו אותו למכון גמילה שאנחנו מפעילים, המכון נקרא - תר"אן (תרבותיים אנונימיים) ואחרי חודשיים הוא יצא משם בן אדם חדש. את הבן המסכן שלו שהוא גרר לתיאטרון היינו צריכים לקחת לפסטיגל ולהושיב אותו במשך שלושה ימים כשהוא רואה את אותו מופע 16 פעמים ורק אחר כך הוא חזר לדבר ולחייך. היום המשפחה הזאת מאושרת. יושבים כל היום מול הטלביזיה רואים הישרדות ביחד ואחר כך פספוסים ובובות. האמא אמרה לי שהאבא לא מוכן אפילו לפספס את הפרסומות.. אנחנו הצלנו את המשפחה הזאת. האבא בעצמו מתקשר אלי 8 פעמים ביום ואומר לי כמה אני נהדר בבובות.
ואתה.. אתה לא רוצה לראות הצגה או סרט לפעמים? אני רואה סרטים כמובן אבל רק סרטים שאני משתתף בהם. ואני בדרך כלל מריץ את הקטעים שאני לא נמצא, זה פחות מעניין. וגם עשיתי כמה סרטי איכות כמו למשל "הפיתוי" על פי הספר של רם אורן. ככה שאני סופג את התרבות שאני צריך מהסרט הזה ואין לי תלונות.
אתה המון עסוק בתדמית שלך כמובן. התדמית שלי היא דבר חשוב מאוד. אבל מצד שני גם מאוד חשוב לי להראות כמי שלא איכפת לו ממנה. לא הייתי רוצה להיתפס בתור אחד שניתפס כמי שכל היום רק חושב איך תופסים אותו.
מה עם נשים.. מה איתן?
אתה אוהב נשים אסרטיביות ודעתניות? אין לי שום בעיה עם נשים דעתניות כל עוד הן לא מביעות את הדעות שלהן.
סליחה? אני בהחלט חושב שזה טוב שלאישה יהיו דעות, זה טוב בשבילה שיהיה לה על מה לחשוב. זה מעשיר אותה ונותן לה תחושה של מלאות וסיפוק. אבל ברגע שהיא תנסה להביע את הדעות שלה או סתם להגיד משהו אני אפרד ממנה מייד. רוב מערכות היחסים שלי התפרקו על הרקע הזה. אני מאמין שבמערכת יחסים שוויונית צד אחד מדבר והצד השני מקשיב. וכמו שאני לא מעלה על דעתי להקשיב ככה אני לא מצפה ממנה שתתחיל לדבר.. זה הכל. אם היא רוצה לדבר, בבקשה, בשביל זה יש לה חברות, שתקשקש איתן כמה שהיא רוצה. אבל בבית מדברים עלי וזה התפקיד שלי.
טוב. אני מאחלת לך מזל טוב. בן כמה אמרת שאתה היום? 46 וחדשיים
מזל טוב לך מזל טוב לכם.
(בצילום למעלה - מראה חיצוני בעל יופי פנימי)
|