ביום שנגמר חנוכה, מעדתי בלשוני וסיפרתי לה שממש עוד מעט, פורים. "אני אתחפש לרקדנית בטן", קבעה בנחרצות. יריעות הבד המבריק השזורות במטבעות מתכת מוזהבות מהתחפושת מפורים שעבר, נמשכו מתוך שקית הניילון המכוערת. לאחר רגע התנועעה בתוכן, כשחרזדה בלילות ערב. כשנחה על ברכי, מתנשפת ממחולותיה, ניסיתי לשכנע אותה לאמץ דמות חדשה בפורים הממשמש ובא. "מה דעתך, להתחפש לפרפר?" נעניתי בהדבקת כתף לאוזן. מחווה הקיימת אך אצל פעוטות, שכל מטרתה להביע הסתייגות. "נסיכה!" המשכתי לנסות. "אולי פייה?" הכתף נשארה דבוקה למקומה. "דורותי!" אמרתי, לאחר שבריר מחשבה מזוקק. על פניה התפשט מבע של אושר טהור. "כן. דורותי, דורותי גייל". מיהרתי להוציא את הדי.וי.די. של הסרט "The Wizard of Oz" שראינו אינספור פעמים. על כריכתו תמונת גיבוריו. "תראי" אמרתי "יש לה שמלה כחולה משובצת. חולצה לבנה עם שרוולים תפוחים, שיער אסוף בשני סרטים ונעליים אדומות מנצנצות" מאז, מדי יום, היא משננת את פרטי הלבוש, לא לפני ששואלת אותי "מתי כבר פורים?". לפני שבועיים טיילנו שוב, בעיר העתיקה. אמרתי למרתי, שיש סיכוי סביר שנצליח למצוא שמלה מעין זו, תלויה באחת מחנויות הבגדים בשוק. במו עיני ראיתי תלמידות ערביות הולכות בשמלות כחולות בדרכן לבית הספר. באותה מידה של אמונה, קיוויתי למצוא נעליים אדומות ומבריקות. לא שמלה ולא נעליים. חיפשתי אף ברחובות פלורנטין, גם שם מתקיימת לה בגאווה סצנת אופנה אלטרנטיבית בחנויות המתהדרות במותגים הנבדלים באות אחת בלבד, מאחיהם המשתכנים בכיכר המדינה. אחרי שעה של סריקת שתי וערב, נשברתי. התיישבתי מול המחשב והקלדתי בגוגל "Dorothy Costume", לשמחתי התגלו לי אינספור אתרים המציעים למכירה את התלבושת בכל מידה, מזאטוטות ועד בגירות. בכל האתרים, תעריף המשלוח למדינת היהודים, עלה כמעט כפול מערך התחפושת. הזמנתי באמזון תמורת 67$ כולל משלוח, שמלה וכיסויי נצנצים אדומים לנעליים. היום בבוקר, אספתי את החבילה מהדואר. השמלה הזהה למקור, נתפרה באיכות טובה למדי על ידי תופרות מקסיקניות. אך כיסויי הבד המנצנצים, שיוצרו במפעל בסין, לא עולים על כף רגלו של בן שנה. עצם קיומה של השמלה, נשמר לעת עתה, בסוד*. *אני ממש גרוע בשמירת סודות. קישור לפרק החמישי "ירוק בקבוק", אתם כבר יודעים מה לעשות... |
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יואב אתה לובש שמלות בסתר או שרק את קיומן
שיט! בגלל שאני יודעת שיש לך ילדה ,הרסת לי את הפוסט
אבל אל דאגה ,המוח שלי בזריזות הלא אופיינית לו,התאים עצמו לתבניות שלי
וקראתי את הטקסט כולו כאילו היה מכוון לילדה קצת יותר גדולה .
מצטערת ,ככה אני .
והפעם אם הפולניות באתר הזה יסקלו אותי שוב אני אהיה מוכנה .
* תגובה חלופית :
איזה מותק ,איזה מתוק,איזה מתוקה ,כולם כל כך מתוקים פה!!!
תבחר.
היא קולטת טוב מאד...
יודעת בדיוק איפה הנקודות חולשה שלנו.
בדקו את זה, סטטיסטית, פיפטי פיפטי, שמש לעומת גשם.
שנה שעברה היתה שמש...
רק בלילות ירח מלא...
ואני אמרתי לעצמי "היתכן!!!"
הרי כלום לא נעלם מעניך.
הבנתי מתגובתך שבזה מדובר.
ואחרי שהתמזל מזלי לא לזכות לראות אפילו לא דקת מסך אחת עם הפרזידנט
עכשיו קיבלתי את מנת הקיטש הנוראה שהגיעה לי. קוראים לזה ריקושטים.
קודם תן לה להיות רקדנית בטן
נראה לי שהקטנה עדיין לא קולטת באיזה בית היא גדלה....
איזה כייפ לה, הלואי שאתה היית אבא שלי
:)
אם תצליח לגרקום לכלבה לשבת 5 דקות רצוף ללא תנועה היא שלך. בינתיים אני היחידה שמצליחה לגרום לה לעשות את זה. תשמע, נתת לי רעיון לתחפושת פורים עבורי....
LOL
במקום שבו אהיה- כולם צהובים.
אני אשאל שם אם הם מכירים אותך.
קח. חמודי:
http://www.glumbert.com/media/pedalcar
זה באמת מה שחשבתי לעשות.
והסצנה הנהדרת הזו שירדה בעריכה- היא ממש מתפקעת ממנה.
בדולרים זה נשמע קצת פחות יקר.
התחרות באמת, קשה הפעם- נאלץ להתמודד עם "תחפושות טלכסנדרוביץ' " משקפיים, כובע שחייה בצבע אדום ודיסק סולו אנפלאגד, מזוייף (תרתי משמע) של שירי להקות צבאיות.
וגם את זה:
הזמנתי לך את זה:
תשובה מעולה!
זה נשמע לי כמו משהו שרוטווילרליין כתב- ארצה!
אני לא...
אתה כבר קטן. חמוד שלי.
גם בדור שלי...
היה לי מן אוברול לבן כזה שכיסה את כל הגוף והראש.
אז פעם היא חיברה לו אזניים של ארנב והדביקה עליו גזר שגזרה מלבד כתום.
ופעם אחרת הצמידה כתמים בשחור ולבן וציירה לי שפם של חתול.
עם הקאובוי זה נהיה קצת מסובך- אקדח קפצונים וכובע ווסט עם פרנזים
ומי שלא לבש שק יוטה מגרד עטוי בנוצות צבעוניות- שיצביע.
ואגב, זה נכון!
אני מתגעגע לתחפושת "איילת מטיילת".
אתה קקה.
אני מודה שהתפתיתי, אבל החלטתי לשים גבול למגהצת האשראי.
יש לנו איזה סלסלה מעפנה שתתאים לזה- בול.
וצ'וקה לא תרצה להתנדב לשבת בפנים?
למה? למה?
למה לא לתת לה את מה שהיא רוצה.
למה להפעיל את כל המניפולציות המבוגרות שלנו על הילדים.
היא הייתה אצלי עם אמא שלה. היא בסדר. היא יודעת מה היא רוצה. היא מדהימה.
אז מה הבעיה עם רקדנית בטן לכל הרוחות.
לפחות בפורים בו ניתן להם להביע את עצמם ולא נשתלט להם על ההחלטות.
תגיד לאמא.
אגב. מסרה לך נשיקה?
למזלי היא לא בן, וכל הספיידרמנים, באטמנים, בובאים-הבנאים נמנעים ממנה.
ודורה, ימח שמה, לא נכנסת אלינו הביתה...
אם יזהו או לא? לא חשוב. אני יודע שהיא תהייה הילדה הכי מאושרת בעולם.
ויהיה שם האבא הכי מאושר בעולם.
שוב את מביכה אותי...
כשפתחתי בחודש מרץ 2007, את הכרטיס בקפה עוד הייתי בן 38. אחרי חודש בערך, כבר חגגתי 39 ובעוד חודשיים וקצת אפרד באופן רשמי מהקידומת הנוכחית- לא בא לי! (מלווה את זה בהצמדת אוזן לכתף)
אתה יודע מה אומרים על כאלה שמסתובבים עם ג'יפים גדולים.
יוקה. תזרקי לי עצם!
הכבוד לאשתי. שרכוש רכשה את הדי וי די טרם נולדה ילדתינו.
אבא שלא יזיק לו להיעזר בלוח שנה מפעם לפעם...
מישהי התחפשה למכשפה הרעה מהצפון?
הסכויים שזה יקרה, כמו זכייה בלוטו.
אוףףף הרסת אותי.
יום אחד היא תקרא את כל הטקסטים המביכים האלה של אבא שלה.
היא עוד תכניס את זה לעבודת שורשים...
את יודעת שהייתי מאוהב בנדיה קומנצ'י?
בתור ילד, הייתי ממציא לעצמי את התחפושות.
מבגדים ותכשיטים שמצאתי בארון של אבא ואמא
הכנתי מבריסטול שחור כובע של פיראט, ומחוטי צמר צבעוניים- פאה של ליצן.
היום אני עצלן ובזבזן.
אני יכול להבין אותו, שם כמו שלך מחייב.
תודה.
בקשר לכלבים, יש לי העדפה ברורה.
לא אצלי בבית!
תודה על הכוכב הירוק (אין צדק, מעדפים אותם על פני האדומים)
ואוזני המן זה לא טעים.
אמא'לה. אזעקת יומולדת מתקרב גם לי (יוקה, הקול שלך חסר כאן !!).
ופורים, החג המצחיק הזה. הקטע הכי חזק כילדה - מרץ כולו יכול להיות כזה חודש שמשי ואביבי, ותמיד איכשהו בדיוק ביום שיוצא פורים העננים מחליטים לעשות מפגן צומי.
השלמתי פערים. קראתי עכשיו איזה שישה ברצף..
אוהבת!
(ואגב, גמני בעד קוסטומיזציה לתחפושות ולא לקנות בקליק באינטרנט. על אף שהמחווה והמאמץ מרגשים גם הם)
מתי אתה נובח אמרת?...
ברביעי, אחרי מנת יתר של ג'ינה, קלטתי בזוית העין את שתי השקיות המפוארות הללו.
לתומי, חשבתי שהן שאריות למורשתו של משה - איש הבורקסים חסר הזיכרון.
לא נורא. במקום אליו אתה נוסע מייצרים את כל השפע של העולם....
.
אני מבין שקיבלתם רוח גבית ממופע קבלת הפנים לבוּש בבית נשׂיאינו - פרס?!
.
ואני רוצה מתנות מארץ רחוקה.
גם משהו לפורים, זה רעיון מעולה!!!!!
אבא עינהר!
אני רוצה מכונית בבקשה.
אין פֵטיש ראוי מהקוסם מארץ עוץ. והנחלת לילדיך!
ובעניין הנעליים, יש לי תחושה שאתה תמצא פתרון. מעצב כמוך, קטן עליך לקחת זוג נעליים של הקטנה
ולרסס אותן בנצנצים אדומים. או משהו.
איזה חזון. כבר נערך לפורים.
מבינה שהשנה תחפושות עינהר ילכו חזק. זקנקן, משקף וכמובן התחתונים ההיסטוריים.
הנה בדיוק כרגע זה הגיע
http://cafe.themarker.com/view.php?t=283379
עשית לי חשק אחרי כמה שנים שלא התחפשתי.
אתה יכול להזמין לי גם תחפושת?
-------
א. ז מה, אנחנו כבר לא בקנזס?
שנה שעברה בגן של הבן הגדול [גור] החליטו שהגן יהיה ארמון ועל כולם להתחפש לדמויות שקשורות לנושא.
שבאתי לקחת את גור שאלתי אותו איך היה?
גור: אבא היה מעולה, אבל מה זה ברבי, מה היא עושה בארמון?
אני: אאאאאאאאאא, מממממממ, היא, אאאאאאאא , היא עושה הצגות ופעילויות
גור: אה, טוב...
מתאים, בטח מתאים.
ובכלל כל הסיטואציה הזו שבסופה אתה הופך לטוטו, מקבלת את השם:
לכשכש בכלב...
איזה אבא מקסים!
אם יש חג שאני אוהבת, זה פורים.
רק שבדור שלי, אמא שלי היתה תופרת לי את כל התחפושות
נוסטלגיה.
קבל שאפו על ההשקעה!
מה, כבר פורים? הזמן עובר מהר אצלכם.
נראית מקסימה התחפושת, אם כי הפטיש שפיתחתם לסרט, הוא כבר קצת קיצוני.
נשיקות ליקירותיך.
אני לא יודעת איך אתה מסוגל בכלל להסתכל עליה ולהגות את המילה לא. הילדה מתוקה ברמות מעוררות סכרת.
אגב, כזה גם קנית?
אם לא אתה תהיה כזה אז מי? כזה, כמו דמות האב שמצטיירת מהסיפור..
הבעיה הגדולה מתחילה בקהל הילדים, האם הוא יזהה את התחפושת שככ עמלתם עבורה. .
עם ההורים לא נראה לי שתהיה בעיה.
חג שמייח, זה מתקרב ובא
השמעתי קול אנחה על כמה אתה מתוק!
נעניתי בהדבקת כתף לאוזן. מחווה הקיימת אך אצל פעוטות, שכל מטרתה להביע הסתייגות.
אני מכירה אישית כמה בוגרות שעדיין משתמשות במחווה הזו ברגעי משבר קשים במיוחד.
ואני מנהלת יחסי שנאה אהבה עם החג הזה, פורים שנולדתי בסמוך לו, בשנה מעוברת ואוטוטו (מי אמר טוטו?) יצוין בו יום הולדתי ה38.
אני זקנה. זה רשמי.
פורים שמח!
טוטו זה הדבר הזה עם הקליבר הקטן? 0.22?
אז נראה לי שמתאים....
מסכימה ברמת הסאונד...
אבל איכשהו המחשבה על עינהר מכשכש בזנב יותר מחרמנת אותי, פליקר.
עכשיו כשאני קוראת את זה, עולה במוחי הגילוי המזעזע שהילדים שלי, כולל חבריהם הטובים לא ראו מעולם את הסרט, ואין להם מושג ירוק מי זו דורותי.
כל הכבוד לך על התרבות שאתה מנחיל לבתך!!
לזה אני קוראת אבא טוב.
שיהיה לכם שמח בפורים , שעדיין ממש רחוק.
תאתגרי אותו יוקה.. איש הפח "מצלצל" יותר טוב.
זה אומר שבפורים נזכה לראות אותך מחופש לטוטו?
רק שלא תחפש את אבא שלה בגוגל ותגיע לכאן בטעות
סבלנות ואיפוק הם הערכים הראשונים שמלמדים ילדים - לא ידעת?
נהדר עינהר.
ובנימה אישית (איך אפשר שלא..): מאז שחיפשתי את הבכור שלי לתפוז בגיל 8 חודשים מתחפושת שהכנתי במו ידיי (בהזדמנות אראה לך תמונות) וגיליתי מחדש את חדוות היצירה והאתגר שבפיתרון דילמות בפיסול בחומרים, אני מכינה להם כל שנה מחדש תחפושת חדשה.
עם מכונת התפירה החבוטה, שקיבלתי מהשכנה ובדים של 10 ש"ח למ', יש לי בארון היום קולקצייה של תחפושות (לבנים כמובן).
ככה היתמרתי את שימחת הפורים הפרטית שלי לעשייה. ובאמת שאני חייבת להביא לך תמונות. מה שאפשר לעשות עם שמחה, חומרים זולים וזוג ידיים זה פשוט תענוג.
וזה בדיוק כמו אצלך - עוד בטרם נישמעו פעמיי החנוכה הראש שלי כבר מתכנן והחומרים נרכשים.
ובגיל שלה זה כיף לשמור בסוד למרות שהם שמחים באותה מידה אם מגלים להם לפניי ואפשר לראות את זה ברגעי המדידות וההתחפשות דה-פאקטו עם פרוץ היום.
תהנו.
אם היה לי אבא כמוך,
לא הייתי מתחפשת כל שנה למלכת אסתר....
והכי הכי חשוב,
זה הזמן לפנות לאחת האגודות, ולאמץ כלב שחור
(הבנתי שהשחורים פחות מבוקשים שם, גם בכלבים אנשים מעדיפים כלבים בלונדינים)