אני עובר ברחוב, מסתכל על האישה הזו. אני מרגיש אותה בוערת, בוערת מעצב. בעלה מכה אותה מדי יום, היא מביטה עלי, כאילו ויודעת, מביטה ומאשימה. אני משפיל מבט וממשיך בשלי, ממשיך ויודע מה מצפה לה, עוד כמה דקות היא תעלה למעלה, בעלה הנבלה, ישבור לה את הידיים והרגליים, ואני, אסור לי לעשות כלום. היא לא יודעת את זה, אבל כל מכה שהיא חוטפת, גם אני חוטף.
אני מגיע למכולת, יצחק מעביר את החלב ומודיע לי כמה אני צריך לשלם. הוא מחייך, דורש לשלומי בפנים חביבות. ואני, אני רואה אותו, רואה את הפנים החלולות שלו, רואה הסימנים על הידיים שלו מהמכות שהוא נותן לאמא שלו החולה בה הוא מטפל, מטפל לכאורה. אני דורש לשלום אימו והוא אומר "חיים שלי, הכל בסדר", "חיים שלך?" אני אומר בליבי: "אתה הרי קורע לה את הצורה, ממתין שהיא תמות כדי לקבל את כספה, עוד שבוע מהיום אתה תרצח אותה ואף אחד לא ידע". יוצא מהמכולת, הבית שלו מעל המבנה, אמא שלו מביטה מהחלון, מסתכלת עלי, כאילו והיא יודתע מי אני, אני כמעט שומע אותה אומרת "נבלה, הכל באשמתך, אתה מסמל את כל הרוע באנושות", היא צודקת, לו רק ידעה..
אני חוזר לביתי, רואה את דניאל המתוק. ילד ג'ינג'י שמנמן עם חיוך מדהים, כשהוא מחייך זה אמיתי. הוא תמיד עוזר לזקנות, עוזר לכולם, הולך עם הבובה המצחיקה שלו ולא עוזב אותה. אבל כשהוא חוזר הביתה, אבא שלו מפרק לו את הצורה, משאיר לו סימנים על הגב, ואז הוא רץ לאמא שלו, הוא אומר לה "אמא, אמא, תשמרי עלי מאבא" היא מסתכלת עליו, ומתחילה לומר לו כמה הוא ילד רע ושמגיע לו לחטוף את המכות, היא מתעללת בו מילולית, המילים שלה קשות מכל מכה.
אני יודע מה עובר על דניאל, אני מסתכל עליו, הוא מחייך, הוא ישאר עד מאוחר בחוץ כדי להיות בבית כמה שפחות.
אני מגיע לביתי, מוריד את הבגדים, הסימנים שעל הגוף של דניאל מקשטים את גבי, הפיצוצים של האישה המוכה והסימנים הכחולים גם הם. שמי X, אני שליח השטן. ויתרתי על החיים כשהוא ירד למטה ואמר לי את תורתו, לדבריו צריך איזון בחיים, מישהו חייב להיות משרתו, מישוה חייב להיות האחראי על כך הרוע בעולם בעודו בשר ודם, מישהו צריך להיות השליח שלו. הבנתי שעדיף שזה יהיה אני..
זה תפקיד לא קל, אני יודע כמה כואב לכל אדם, אני מכיר את הכאב שלהם, אני מרגיש את הכאב שלהם, אני, אחראי על הכאב שלהם, ואסור לי להפסיק אותו כדי לא לשבור את האיזון, העונש שלי הוא להמשיך לחיות עם הכאב של כל העולם, של כל האנשים. סליחה, לא לחיות, לנשום.
שמי X, יש לי את התפקיד הקשה בעולם. אני שליח השטן הארור |