כשחזרתי הביתה, מצאתי אותך במטבח, עומד ליד הכיור במכנסי טרנינג ובלי חולצה, ושוטף כלים. ידיך השריריות מחזיקות בעדינות בכלים, מסבנות ועורמות אותם לערימת קצף לבן וריחני, התפשטתי מבגדיי ונשארתי רק בתחתונים, התקרבתי אליך, כשהבחנת בי כבר היה מאוחר מדיי, נצמדתי אליך מאחור, ידיי במותניך, נקודותיי מתחככות בגבך, "תמשיך עם הכלים, מתוק, אני אמשיך איתך..." אני מצמידה את אגני אליך, וידיי מטיילות אל חזך, אני מניעה את אגני בתנועה מעגלית, מתחככת בך בהנאה, נקודותיי מציירות מעגלים על גבך, אצבעותיי מטיילות אל פטמותיך, צובטות אותן בעדינות, אני פורשת אצבעותיי על חזך, ואתה, בטוב ליבך, מקפיץ את שריריך תחת ידיי, אני עוברת תחת ידך השמאלית, ונעמדת בינך ובין הכיור, פניי אליך, אגני מתחכך בחלציך, אני נשענת לאחור מעט, נותנת לך להתרשם מנקודותיי המזדקרות, בעוד אגני נצמד אליך ומחולל לו ריקוד ארוטי מפתה, אני מרגישה את חדקך מתקשה, מבטך בגן העדן שלי, הנצמד אליך ולא מפסיק להתפתל מול חדקך, "מותק, בניגוד למה שנדמה לך אני לא יכול לעשות ככה כלים..." "אז אל תעשה כלים, אבל תשאיר את שתי הידיים שלך על השיש" אתה משועשע ומגורה, אני מניחה את ידיי על כתפיך החסונות, ומחככת את נקודותיי בחזך, מלטפת איתן את פטמותיך, מתפתלת מולך כנחשה האורבת לטרפה, האגן שלך מתחיל לנוע כלפיי, נמשך אליי בתאווה, ואני נוטה אליו, מקבלת אותו באהבה, "את חושבת שזה פייר, מה שאת עושה לי עכשיו?" אני מביטה בעיניך ומושכת את מכנסיך למטה, "יש לי רעיון איך לפצות אותך..."
של רוני בן ציון. |