הסקרים של הבחירות הקרובות מנבאים שמפלגות גוש הימין + חרדים יקבלו כעשרה מנדטים יותר מגוש המרכז + שמאל + ערבים. זו התוצאה כאשר בוחנים את המפלגות שיכנסו לכנסת.

כאשר בוחנים את הקולות למפלגות שסיכוים להיכנס נמוך המצב הוא כדלקמן:

בימין יש מפלגה מתנדנדת אחת (עצמה לישראל), ומפלגה חרדית (כוח להשפיע). סך הכל פוטנציאל איבוד המנדטים על פי הסקרים הוא 2 (במידה ושתיהן לא יכנסו).

לעומת זאת במרכז ובשמאל יש את המפלגות הבאות: קדימה, עלה ירוק, עם שלם (אמנם ראשה חרדי אך רוב מצביעיה מהמרכז), הירוקים, ארץ חדשה, הגמלאים (והרשימה ארוכה). פוטנציאל איבוד המנדטים על פי הסקרים הוא בין 5 ל-9.

למי שמתקשה בחשבון – אם חמישה מתוך אותם מנדטים אבודים היו הולכים למפלגות שבוודאות יכנסו לכנסת – היה על פי הסקרים שוויון בין הגושים.

והמסקנה המתמטית: קיימת אמונה רבת שנים שאנשי השמאל הם אנשים פרגמטיים שמוכנים לפשרות על מנת להשיג עתיד טוב יותר, בעוד אנשי הימין הם אנשי עקרונות שלא יהיו מוכנים להתפשר אפילו עם העקשנות תפגע בהם ובמשפחתם. סקרי הבחירות לכנסת מוכחים את ההפך המוחלט. בעוד הפוליטיקאים מימין יכולים להתפשר כדי להתאחד, בעוד מצביעי הימין יכולים להצביע עבור מפלגה לא מושלמת על מנת לקדם את חזונם, אנשי השמאל יעדיפו לחורר את סירתם הרעועה רק כדי לא לוותר על בדל של אמת פנימית כלשהי.

נראה שדווקא השמאל צריך ללמוד מהימין משהו על פרגמטיזם והיכולת להתפשר.