כותרות TheMarker >
    ';

    ספרים שאהבתי

    "אל מקום שהרוח הולך" של חיים באר
    עדיין במהלך קריאה..נהנית מאוד מהשפה,מהרעיון, מרוחב היריעה מידע העולם, הרגש והשנינה

    0

    "אהבה" של מיכאל הנקה - סרט

    23 תגובות   יום שני, 21/1/13, 20:38

    ''

     

    הסרט מתאר יחסים בין בני זוג בערוב ימיהם,  האישה עוברת שבץ מוחי ,שבעקבותיו היא אט אט דועכת, הבעל מטפל בה.

    האסתטיקה והצילום בסרט, יפה להפליא בדייקנותו, באוירה הננסכת, ובצבעוניות המתונה, שכמו הסרט כולו, משדרת עניניות והעדר סנטימנטליות.

    הצפייה בסרט לא פשוטה, עצם הקרבה לנושאים כמו: מוות וחולי, אינה מלבבת, בלשון המעטה.

    ואכן, הקהל באולם הפגין את מבוכתו, ע"י בדיחות, צחוקים, הערות.. אבל, יאמר לזכותם/זכותינו.. שנשארנו בגבולות הטעם הטוב, הרי ידענו מראש לְמה אנו מגיעים.

    עם זאת, הסרט נותר בי כחידה, רב הנסתר בו על הגלוי והנראה .

    אני סבורה, שהסרט מתאר תהליך של "איבוד שפיות" . לכאורה הכל נראה שפוי, ובשליטה.. אך זו מתכרסמת לה אט אט.. ברמזים, שנפחם ונוכחותם הולכת וגדלה.

    בתחילת הסרט לדוגמא, הבעל משאיר את ברז המים פתוח.. לכאורה בהסח הדעת,

    באמצעו הוא מקיץ מסיוט.. בו מים ממלאים את מבואות ביתו.. ויד נעלמה נשלחת אל פיו באופן פתאומי, ולוקחת אותו אל הלא-נודע.

    תהליך ההתמודדות עם המחלה והטיפול נדמה כְּמוכר, קרוב , שפוי, אמפאתי, ויחד עם זאת, מלא תסכול, זעם, והסתגרות, ביקורים מן החוץ, אפילו של אנשים קרובים ואהובים, נחווים כפלישה והצצה אל אינטימיות כואבת וכעורה בצל אובדן, ולכן-נדחים.

    הכיליון הבלתי קרוא , חודר בפתאומיות אל שלוות החיים , לוקח וחוטף זכרון, יכולות, ומותיר את האדם חסר אונים, כביום היוולדו. אלא שעתה אין כל אופק , אין תקווה,  לצמיחה ולתקנה.

    ובכל זאת, דברים מוצאים תקנתם, אם לא בשפיות, ולא במציאות, אז בדלוזיה המנחמת, העוטפת את בני הזוג ב"ביחד" נעים מוכר ואינסופי.

     

    (26/1/13 , אני כותבת כאן.. בעקבות תגובות .. ברצוני להבהיר, שהפוסט שכתבתי על הסרט אינו "המלצה" , ואינו גם "אי -המלצה" .. שלו כן, הייתי כותבת אותו "בביקורת סרטים" ואף מצייננת אותו כרגיל , מ- 1 עד 5, כראות עיני.. אך לא בחרתי בכך.. הפוסט הוא בגדר - תיאור והתחלקות עמכם במחשבות שבעקבות.. )

     

    (c) כל הזכויות שמורות לרות בלום

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/3/13 09:40:
      תודה, פוסט כתוב באופן שוטף, חי ומהנה.
        7/3/13 09:01:
      עדיין לא ראיתי את הסרט אך השבוע קראתי במקום כלשהו שבאולם הכניסה לבית הקולנוע, אולי ליד הקופות יש אזהרה או הפניית תשומת לב שמדובר בסרט "לא רומנטי" כפי שאפשר היה לחשוב משמו אלא מדובר בסרט הקשה לצפיה ושחלק מהצופים שאינם מודעים לכך יוצאים במהלכו...בכל מקרה טוב לדעת לאיזה סרט הולכים ותודה לך.
        6/3/13 22:16:
      החיים לא פיקניק ....
        3/3/13 01:06:

      הסרט הוא מראה אכזרית, לא רק חושפנית של זיקנה. החדירה לקרבים והפשפוש בהדרדרות ובמחלה היה קשה לצפיה. כמו לצפות בפורנוגרפיה, ואפילו אלימה.

      המשחק היה מופלא. ללא ספק. 

        26/2/13 08:28:
      יש משהו אכזרי בגורל האנושי. . במקרה או שלא במקרה נבחר אותו השחקן- ז'אן לואי טריטיניאן לשחק את הבעל המבוגר -שהיה בשנות ה-60 הדמות של הבחור הצעיר התוסס המאוהב מן הסרט "גבר ואישה"--רותי עשית ניתוח מעניין.
        2/2/13 07:26:
      נשמע מענין מאוד, תודה.
        31/1/13 22:18:
      הנושא מקשה עלי לראות או להגיב מסיבות אישיות מובנות. אבל יפה תיארת את הסרט
        28/1/13 07:08:
      סרט לא קל. כשצפיתי בו הרגשתי אי נוחות ברגעים מסוימים בעיקר בשיא כשהוא הורג אותה עם הכר. רגע קשה מנשוא.
        27/1/13 23:34:

      עכשיו חזרתי מהסרט ואני מודה לך על הפוסט היפה

       

      אני שם, 3 פעמים בשבוע עם אנשים "כאלה". נמצאת עם המקומות שאנו חרדים מלהביט אל תוכם ולבדוק את אפשרותם לגבינו.

      כן, זה מעורר פחד ואי-נחת עמוק

      איך אני הייתי נוהגת?

      האם גם אני הייתי מוצאת פיתרון דומה עבור בן זוגי?

       

      הסרט, דומה למחזה איטי, שבו עולם הגיבורים הולך ומצטמצם - חדר, סלון, מטבח

      הרגשות מתכווצים למחוות, להבעות, למילים ספורות

      והכאב שם גדול מנשוא

      האם תיתכן גאולה מודעת במצב הזה?

       

      עקבתי אחרי נרטיב המים (לא פעם אחת הברזים נפתחים שם) השקיקה הזאת של הזרם לעומת מה שעומד מלכת ומתכלה, המים שהיא מסרבת עוד לשתות, האמת הפשוטה - שללא מים, אין חיים.

       

      באולם נכחו רק בני 60+ ומעלה, מעלה, אני חושבת שיטב אם גם צעירים יראות את הסרט הזה. חשוב למשש את הזיקנה כבר עכשיו, לא רק עבור מי שיזדקן, אלא עבור פיתוח חמלה ורגישות כלפי מי שכבר שם.

      תודה!!!!!!!
        26/1/13 16:24:
      אלך, תודה!
        23/1/13 22:14:
      תודה על ההמלצה :)
        23/1/13 19:06:
      תודה... זה הסרט הבא שלי...
        23/1/13 18:15:
      ביקורת מרתקת לדעתי שגורמת לי לרצות וללכת לצפות בסרט...
        22/1/13 19:47:
      :) תודה....
        22/1/13 12:19:
      פעם חשבתי כי בבית אבות סיעודי צריך להגביל את גיל העובדים עד 40 ולא יותר. היום אני בטוחה שצדקתי. ככל שאתה קרוב לגיל המטופלים, כך אתה רואה את המציאות שם בחרדה ובכאב. הוא הדין לגבי הסרט שתארת. לאנשים צעירים, העולם הזה רחוק (אלא אם כן הם אנשי מקצוע בתחום ואז הסרט מומלץ), לאנשים קשישים הסרט הוא איום על מה שמצפה לרובם באחרית הימים. הייתי ממליצה לוותר עליו.
      תודה על המלצתך...
        22/1/13 11:28:

      חיים נחמן ביאליק העלה תהיה בשירו "הכניסיני תחת כנפך":-

      וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:

      נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

      אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –

      מַה-זֹּאת אַהֲבָה?

       

      ואני בתובנות של גילי מבינה בעיקר כי אהבה אמיתית היא אהבה בטוב וגם ברע, בימים שמחים וגם בימים לא קלים

      ומציאות חיינו לוקחת אותנו ברבות השנים ובגיל מתקדם למקומות פחות נעימים בבריאות ודומני כי שם נמדדת

      האהבה בעוצמה רבה.

      אכן, סרט לא קל לצפיה והיטבת לתאר.

        22/1/13 07:39:
      תודה על ההמלצה. לא אחמיץ את הסרט הזה
        21/1/13 22:38:

      צטט: רותי בלום 2013-01-21 22:38:12

      צטט: יצחק. ב 2013-01-21 21:08:31

      לא ציינת איך את הרגשת בסרט. נושא הסרט - אהבה מעניין במיוחד במצבים מיוחדים שתיארת, מצבים בהם האהבה היא האופק והיא התקווה

       

      תודה יצחק על שאלותיך,

      היות והסרט אינו סנטימנטלי, הוא לא פועל מיידית על הרובד הרגשי, (שלי בכל אופן), הוא נותר מרוחק וקריר ויותר מעורר למחשבה.."מהי אהבה" ? כדברי השיר : "

      אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –

      מַה-זֹּאת אַהֲבָה?


        21/1/13 22:20:
      תודה... נראה לי שבעקבות תיאורך אלך לצפות בו. עוררת את סקרנותי.
        21/1/13 21:27:
      רותי, התאורים שלך רגישים אך בעיקר מפוקחים ומפוכחים. הבעיה עם סרטים מסוג זה שאם אתה לא רץ מיד, בוא לא יוקרן מספר חודשים בהמתנה שתתפנה. אנסה להתפנות בכל מקרה היות ועושה רושם מהתאור שלך שזה סרט רגיש ועשוי היטב. תודה רותי
        21/1/13 21:08:
      לא ציינת איך את הרגשת בסרט. נושא הסרט - אהבה מעניין במיוחד במצבים מיוחדים שתיארת, מצבים בהם האהבה היא האופק והיא התקווה

      רשימה

      פרופיל

      רותי בלום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין