תוצאת הבחירות אתמול הינה תולדה ישירה של המחאה החברתית מלפני שנה וחצי, התסכול הרב שאפף חלקים גדולים של הציבור הישראלי התפרץ אתמול בכל עוצמתו כאשר העניש את המפלגות הותיקות על התעלמותן מבעיותיהן החברתיות של עם ישראל. כמעט כל המפלגות (הקיימות, פרט למפלגות הערביות ולמרצ) ספגו מכה כאשר לא רק תחזיותיהן לא התממשו אלא שחלקן אף ירדו משמעותית,
מפלגת השלטון, הליכוד ספגה מפלה איומה, וזאת למרות שזכתה בבחירות, שהוא בבחינת "עוד נצחון כזה ואבדנו". תוצאות אתמול ישמשו למנהיגי המפלגה לקח מר ותזכורת לעתיד, שלא לבוא (אף פעם!) לבחירות זחוחים ובטוחים בעצמם, מתעלמים ומתנכרים לציבור שבחר בו בשנים קודמות.
גם מפלגת העבודה חטפה מהתוצאות למרות שעלתה ב-2 מנדטים, רחוק מאוד מהתחזיות הורודות שלהן. מסתבר שהסחורה של שלי יחימוביץ לא מצאה לה קונים רבים בציבור, ולשם מפלגת העבודה - "אדוני הארץ" יש עדיין רתיעה רבה ממנה בציבור הרחב.
ש"ס, למרות חזרתו של דרעי לבמה, לא עלתה במס' מנדטיה, וזה בהחלט אמור להדאיג את ראשיה.
התנועה, למרות הקמפיין הרעשני של לבני, לא סיפקה את הסחורה וקיבלה הרבה פחות מהמצופה.
הבית היהודי עלה ולא במעט ואולי יזכו לשבת בממשלה, אבל כוחם פחות משמעותי משקיוו. ולא בטוח כלל ועיקר שיצליחו לדאוג לכך שהממשלה הבאה תשמור על האינטרסים (הימניים) של הבית היהודי.
מרצ יכולה להיות מרוצה מהתוצאות כשהכפילה את כוחה,אחרי שאספה את קולות המתלבטים בשמאל אבל כמפלגת אופוזיציה נצחית אין היא יכולה להיחשב במסגרת קואליציונית, לפיכך הישגה הוא (כמעט) חסר משמעות.
היחידה שיכולה באמת להתהדר בהישגה, ובהחלט מדובר בהישג אדיר, היא כמובן מפלגת יש עתיד. שחרטה על דגלה את השוויון בנטל, את החזרה למו"מ מדיני ותקוה למעמד הביניים ויחד עם מרצ קלטה את קולות המתלבטים של הרגע האחרון, נהנית ממעמד של מפלגה חדשה שלא התלכלכה עדיין בבוץ של הפוליטיקה הישראלית, כד"ש ושינוי לפניה, והיא לא תרצה להתרסק כמוהן וזה יקרה אם לא תשכיל לנהל את עצמה בחכמה מעכשיו.
צריך לקוות שהממשלה הבאה תתבסס על ליכוד+יש עתיד (אי אפשר להקים ממשלה ללא יש עתיד) כאשר ראשי 2 המפלגות צריכים להחליט אילו מפלגות נוספות יצטרפו אליהן, האופציה המועדפת לדעתי היא מפלגת העבודה, אם נתעלם מקריאתה של יחימוביץ במהלך הבחירות, הרי שמדובר בקואליציה שיכולה להיות יציבה לאורך זמן.
אופציה נוספת היא חיבור עם הבית היהודי כאשר לפיד יצטרך להגיע להסכמות עם בנט, אשר עם רובן ניתן להגיע בנקל, הם חלוקים ביניהם במספר מועט של נושאים, גם אם מהותיים.
לליכוד יש בעיה אחת חשובה: האם עליו לוותר או לא על השותפים המסורתיים שלהם, קרי: ש"ס ויהדות התורה. מצד אחד הליכוד שואב את כוחו מציבור זה, מצד שני שותפות זו מזיקה לתדמיתו של הליכוד בציבור החילוני, שהעניש אותם על כך בבחירות האחרונות.
יהיה קשה להקים ממשלה שתהיה יציבה, אבל לשותפות הקואליציוניות ברור כי האלטרנטיבה היא בחירות חוזרות שמרבית המפלגות (הקואליציוניות) אינן ששות ללכת אליהן, ביחוד לא מפלגת יש עתיד!, הרי היא ,תרצה לשמור בכל כוחה על הישגה, כלומר יש פה 2 צדדים למטבע, ואין פה הרבה אפשרויות מיקוח ובסופו של דב האינטרס הוא להגיע לממשלה עם פשרה במספר מסוים של נושאים, נקודה למחשבה.
מילה לגבי התקשורת, הם פימפמו את הציבור בכל ערוצי התקשורת ובכל זאת נכשלו בתחזיותיהם וציפיותיהם לא התגשמו, ביחוד לא לגבי המו"מ המדיני, שהתברר כי לא היתה במערכת בחירות זו הנושא החשוב ביותר, למעשה היתה מעט התעניינות בנושא זה, יחסית לבחירות קודמות ובכלל, תוצאה של חוסר אמון בעולם הערבי, מה שמסביר את כשלונה של לבני והתנועה. |
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואני עוד מחכה
שמעמדי עוד ישתפר
מחכה מחכה מחכה
.
.
ט"ו בשבט שמח - ראש השנה לאילנות
מקריאת התגובות ניתן לראות חשש של חלק מהגולשים מנסיונו של נתניהו למסמס את הישגם של לפיד ויש עתיד.
דעתי היא שכעת הרבה מאוד תלוי בלפיד וחבריו, בהתנהלות שלהם, לדעת איפה לעמוד על שלהם ואיפה להתפשר, הרי אין לצפות שכל סעיף וסעיף במצעם יבוצע, לפי דרישתם. רוב חברי יש עתיד אמנם חסרי נסיון פוליטי, אך יש לזכור שחלקם מעורים בפעילות זו או אחרת בפוליטיקה וזו גם הזדמנות להביא למדינה פוליטיקה מסוג אחר, חדש ורענן. מה עוד ש-53 חברי הכנסת הקודמת הולכים הביתה! שוב, הרבה תלוי בתבונתם הפוליטית של ראשי יש עתיד. אי ניצול הזדמנות והמפלגה תתאייד במהרה.
יש שרואים בתוצאות הבחירות הפסד, הפסד למי? בענין החלוקה לימין שמאל אפשר לומר שאבד עליה הכלח, אם מישהו ניצח, אין ספק שהמרכז ניצח, תמיד טענתי שהחלוקה בארץ היא 20% ימין, 10% שמאל ו-70% מרכז, וסוף סוף זה בא לידי ביטוי בבחירות אלו. ריבוי מפלגות המרכז הזיקו לא מעט לענין זה, אבל לא יותר מדי. לשם מה לבני נכנסה ברגע האחרון לקלחת הפוליטית?? מלבד מלפגוע ביש עתיד ובמיוחד בעבודה של יחימוביץ היא לא השיגה מאום, בינתה הפוליטית בהחלט מוטלת בספק. בנוסף, חבל שיחימוביץ החליטה לשבת על הגדר ולא להצטרף ללפיד במאבק מול החרדים. היתה יכולה לתרום לשינוי המפה הפוליטית בארץ ולשים סוף לאחיזה של החרדים בצואר המנהיגים בישראל. עוד דוגמה לחוסר בשלות של אישים בפוליטיקה כאן (לבני, יחימוביץ, השמאל וכו'), תוצאה של קבעון מחשבתי ואינם מבינים שהעולם הוא דינמי ומשתנה כל הזמן. לא נשכח לעולם סירובה של לבני בבחירות הקודמות לשבת עם ביבי בממשלה אחת, אילו עשתה כן, המדינה היתה במצב אחר כיום. לבני הקריבה את החילונים על מזבח פולחן האישיות שלה, סירבה להיות מס' 2 בממשלה, סירבה להיות מס' 2 אצל שלי ואצל לפיד, האגו שלה גדול מכפי מידותיה, ולא נשכח את יועציה ועצות האחיתופל שלהם.
מי שצריך לחשוש מתוצאות הבחירות הם החרדים ולא בכדי הם התגייסו להצביע, מה שמסביר את את תוספת 2 המנדטים ליהדות התורה.
חלק מהגולשים כתבו על "היעלמות ראשי המחאה החברתית", אלמלא הם תוצאות הבחירות היו שונות ורעות יותר לציבור החילוני ולמעמד הביניים. מגיעה להם תודה על מאמציהם. בסופו של דבר הם כן הצליחו לעשות שינוי. עכשיו הכל תלוי בלפיד.
לא מובן לי למה הצעתו של לפיד המדברת על גיוס חרדים צריכה להתממש בתהליך של 5 שנים, למה לא 3 שנים?
5 שנים היא "פרצה הקוראת לגנב".
ציונה
יעלי
נתניהו לא יוכל לסרב לשום דרישה של לפיד.............אחרת ?
לא תהיה לו ממשלה
פירות למחשבה והיי אופימית
הניתוח שלך מעניין .. נראה מה יהיה ..ימים יגידו. קשה לי להאמין שמפלגת יש עתיד תשרוד בקדנציה הבאה .. כל המפלגות שנולדו כאלטרנטיבה . כמו הדרך השלישית , שינוי ..צומת של רפול ...לא שרדו .. יותר מזה ,בקדימה היו חברים מהשורה הראשונה שכיהנו כחברי כנסת.. ובכל זאת המפלגה התרסקה ונשארו בה פירורים .
נתניהו לעולם לא יתן למפלגה של לפיד להגיע להישגים משמעותיים .. אחרת הליכוד ונתניהו יאבדו את השלטון בקדנציה הבאה .נתניהו יטפל בסוגיה המדינית ובכל העיניין חברתי כלכלי לא יהיו שינויים משמעותיים .. מה גם שהולכים להעלות מיסים כדי לצמצם את הגרעון. בקיצור אני לא כל כך אופטימית.
אני בקנדה אז אני מקווה שיהיה שידור חוזר של בואו, או לפחות וידאו באתר אינטרנט....
אם הוא יקפיד שאף שקל לא יילך לממן ישיבות ובתי כנסת מיותרים אלא לממן מוסדות לנכים ואנשים עם מוגבלויות אז בבחירות הבאות הוא עוד יגדיל את כוחו.
אני מאמין שיאיר לפיד הבטיח וגם יקיים. יש לו ילדה כזו בבית והוא מכיר את הבעיה מקרוב
חחחחחח ואני הצבעתי לרב אמסלם
שבכלל לא עבר את אחוז החסימה.
איש טוב וישר לשם שינוי
לטעמי ההפתעה הגדולה היא שמה שמכונה גוש הימין (ליכוד דתיים ימין לליכוד) ומה שמכונה גוש מרכז שמאל (כל מה שמשמאל לליכוד) הגיעו לשוויון בבחירות (נדמה לי שההנחה - גם שלי - הייתה של 10 מנדטים הפרש לגוש הימין). נדמה לי שתופעה כזו לא התרחשה לפחות לא מאז פריצת האינתיפדה השנייה לפני יותר מעשור.
התופעה של לפיד מעניינת אבל לא ייחודית. כבר יותר מעשור שחלק ניכר בוחר ב"מפלגות בועה" - שעיקר כוחן הן בהיותן חדשות, ושהמצע שלהם מעומעם ופונה למרכז. כך הייתה שינוי של אביו, כך הייתה קדימה, באופן אחר כך צמחו הגמלאים, ובמידה מסוימת (אבל קצת אחרת) גם ישראל ביתנו (שהייתה עם מצע ימני מובהק). כנראה שזה עניין לסוציולוגים. (באופן אישי אני מעדיף הצבעה למפלגה שיש לה מצע מוגדר וברור - גם אם איני מאמין באותו מצע, מהצבעה ל"מפלגת אופנה".
בעייני הרעיון של מפלגה סקטוריאלית למעמד הביניים הוא בעייני לא מוצלח. להבדיל מהחרדים, או מהעולים, או ממגזרים אחרים שבוחרים נבחרי ציבור כדי שידאגו רק לטובת המגזר המצומצם, מעמד הביניים (האמת שלא רק הוא) אמור לבחור למען טובת המדינה כולה, ולא למען האינטרס הצר שלו. במקום לגרום לכלל המגזרים להתחיל לחשוב על טובת הכלל, כעת גם הנורמה הפכה למגזר. בעייני זה עצוב (ואולי פועל יוצא של מדיניות הממשלות בשני העשורים האחרונים).
לגבי הממשלה - השאלה היא אלה דגלים היא תבחר להניף (אם בכלל - שכן הדגל שהליכוד העלה בבחירות הוא יציבות שלטונית - ולשם כך לא כדאי לנדנד את הסירה). בעייני היכולת המרכזית של לפיד לממש חלק מהתחייבותיו לבוחר היא על ידי יצירת גוש גדול ככל האפשר על בסיס אותן עקרונות (קרי קדימה, והתנועה). כך הוא יוכל להשפיע באופן ממשי על מדיניות הממשלה בתחום חלוקת הנטל, שינוי שיטת הממשל, והתנעת המהלך המדיני (אם אני זוכר נכון את התחייבויות). אם הוא יכנס לבדו לממשלת ימין + דתיים היכולת שלו לממש משהו מהצהרותיו תהיה נמוכה עד מאוד. יש גם אפשרות ליצירת ממשלה פונקציונלית כדי לקדם נושא אחד - עם בנט אפשר לקדם את השיוויון בנטל אבל כמובן לא משא ומתן.
ניתוח קולע ומעניין... הרבה לא שמו לב, אבל ממשלת נתניהו עמדה על בסיס לא-ציוני. הגיע הזמן שיושם קץ לעניין הזה. עכשיו קיימת ההזדמנות!
בדיעבד, התברר שהמיזוג הזיק לנתניהו (השתלם יותר לליברמן שהבין כי מיצה את עצמו במפלגה סקטוריאלית מובהקת ובנוסף היה לליברמן שיקול נוסף שהוא שימוש בסיעתו לאחר הבחירות בתוך הממשלה כמגן מפני תביעות משפטיות צפויות). אבל זו חוכמה בדיעבד, ליברמן (כמו גם נתניהו) לא ציפה שהענין המשפטי שלו יסתבך אבל הסיבה מספר אחת לירידה בכוחו של הליכוד היא ניהול הקמפיין הגרוע, בגלל גיוס יועץ חיצוני מחו"ל (פינקלשטיין) שלא הבין דבר וחצי דבר בפוליטיקה הפנימית בישראל והרשלנות והאפטיות המדהימה שאפיינה את מעוזי הליכוד, במידה רבה בשל המצב הכלכלי הקשה של רבים מהם.
כלומר לא המיזוג הוא הסיבה אלא המצב הכלכלי בארץ.