כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    הישראלים האחרונים - מסקנות ביניים

    1 תגובות   יום רביעי, 23/1/13, 17:39

    מעבר לדרמות האישיות והריגושים התקשורתיים ניתן ללמוד משהו עמוק יותר על הבחירות  שלנו כציבור. המסקנה הראשונה שעולה מן הדברים באופן ברור וכמעט חד משמעי, אין בחברה הישראלית עניין אמיתי בסוציאל-דמוקרטיה.

     

    המחאה של קיץ 2011 העלתה הרבה שאלות הקשורות לחזון שוויוני יותר של החברה הישראלי, של חלוקה צודקת יותר של המשאבים בחברה, אך רוב הישראלים אמרו בקול ברור, שהם רוצים שיפור של הרגולציה, שהם רוצים, אולי, בהחלשת הטייקונים, שהם רוצים מאוד לדעת איפה הכסף, אבל הם בהחלט לא רוצים שינוי של השיטה. הם לא רוצים חברה יותר סוציאליסטית וכנראה ברובם לא  מתגעגעים לערכיה. הנושא הכלכלי חברתי אומנם היה משמעותי יותר מאי פעם בשיח הבחירות הללו, אם אפשר לקרוא למה שהתרחש כאן שיח, אך הציבור בחר בקפיטליזם, אולי לא בגרסתו החזירית אבל בוודאי לא בגרסתו מלאת החמלה.

     

    המסקנה השנייה שעולה מן הבחירות היא שאין יותר אפילו מפלגות כמעט גדולות. זהו, נגמר העידן, זה החל בצמצום כוחן של הליכוד והעבודה לעומת שנות השמונים והתשעים שהגיע לשיא בפיצול הקולות בשנות הבחירה הישירה בשנת 99 ועתה נקבע שיא חדש, כי למרות שרשימת ליכוד ישראל ביתנו קיבלה 31 מנדטים, למעשה מדובר בשתי ישויות מובחנות, שדי  ברור שהן לא תמשכנה להתקיים יחדיו וכך אנו מקבלים שיא של כל הזמנים, כאשר הסיעה הגדולה בכנסת מונה 20 חברים בלבד. למעשה יש לנו היום כנסת שמונה 7 סיעות בינוניות שיש להן בין 10-20 מנדטים, ליכוד, יש עתיד, ישראל ביתנו, הבית היהודי, ש"ס, והעבודה ועוד 7 מפלגות קטנות.  

     

    מסקנה שלישית שנובעת מן המסקנה השנייה, החילונים, המבוססים, השלימו את תהליך הפיכתם לעוד סקטור בחברה. אם עד היום הם תמיד התלוננו שהם הנושאים בנטל, שהם תמיד בצד שנדרש לשלם את החשבון, כי הם מייצגים את האוניברסליות והממלכתיות, ותמיד הצביעו בשם עקרונות של טובת הכלל וטובת המדינה. הסיפור הזה תם ונשלם. מפלגת לפיד היא מפלגה סקטוריאלית היא הש"ס של החילונים, היא הבית הישראלי ולא כשלפיד אומר ישראלים הוא לא רואה או חושב על כולם.

     

    הפיכתו של הרוב הדומם לסקטור המצביע עבור השבט שלו היא גם העיקרון שעומד בבסיס הניסיון לפרק ימין ושמאל. למעשה תמיד היה קיים שבט חילוני, אך הוא היה מפוצל בתוך עצמו על רקע תפיסות מדיניות של שמאל וימין על רקע תפיסות אידאולוגיות. שתי המשנות המרכזיות של השבט הרי יובאו היישר מן המחשבה האירופאית והזינו שתי תפיסות של חברה ולאומיות. לכן למרות שהיו כבר מפלגות שפונות אל השבט, זו הפעם הראשונה שהשבט אמר באופן כה ברור את דברו.

     

    לכן כדי שוב ושוב לחזור אל שירו המופלא של יאיר לפיד שנכתב עבור רמי קליינשטיין על הישראלי האחרון שמבטא בקצרה ובחרוזים את כל הרעיונות העמוקים שעומדים מאחורי תפיסת עולם לפידית. 

     

    כמובן שהשבט ניסה גם הפעם להציג חזות מחבקת שנותנת ביטוי למגוון רחב של מגזרים בחברה, אך זו רק מראית עין שתתפוגג במהרה כאשר שגרת החיים הפוליטיים תשחק את הדבק המפלגתי ותעלה מעל פני השטח את הבקיעים ואת הצרימות שתפרוצנה מתוך המפלגה הזו.

     

    מסקנה רביעית ואחרונה, לבינתיים, ישראל היא חברה שמרנית, שנצמדת אל המוכר ואל הוודאי, שלא אוהבת רעידות אדמה ולא אוהבת שינויים ודרמות. זה לא שאין כאן כמיהה לשינוי, אך יש, כנראה, העדפה לדבוק בשטן המוכר. 52 חברי כנסת חדשים אינם ביטוי לשינוי, הם אינם בחירה בדרך אחרת, הם אפילו לא התרסה כנגד המציאות. הם בעיקר אישור של השיטה, הם ביטוי לכך שאנו מאמינים בשיטה רק לא מאמינים בנושאי הדגל ולכן אנו לא רוצים לשנות את כללי המשחק אלא רק את נושאי הלפיד.

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/1/13 23:43:
      מפחיד מה שאתה אומר על הפיכת החילוני לסקטור. כבר עדיף היה להיות הרוב הדומם והנושא בעול; כשאתה סקטור, אתה מאבד את ההגמוניה...

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין