אכן:)  צחקתי בקול , אם כי לקח לי רגע...

 

 

צטט: עצבן 2013-01-27 21:34:42

רק בשביל ההערה הזאת היה שווה לכתוב את הפוסט

 

צטט: פלבסקי 2013-01-26 21:22:16

הכותרת הרגה אותי, לא הבנתי באיזה ציבור הערבי ירה....

תודה על ההזמנה אבל יום שני... (אתה יודע ילדים עבודה).

 

 

צטט: Yoav Blum 2013-01-27 21:19:23

עצבנוש, אתה מוזמן אחת לשבועיים ביום שני 09:30 בערב לפאב "פריינדס" ברחוב בן יהודה....שם תראה אתה וזוגתך איך מרימים ערב זמר לשמיים... מחכה לכם.

רק בשביל ההערה הזאת היה שווה לכתוב את הפוסט

 

צטט: פלבסקי 2013-01-26 21:22:16

הכותרת הרגה אותי, לא הבנתי באיזה ציבור הערבי ירה....

הרשה לי למחות בשם כל הרשעים שאוהבים לשיר

 

צטט: משה הטרובדור 2013-01-26 19:56:51

שירה זה דבר כל כך חשוב וקיומי בחיים... והכי כיף שעושים את זה ביחד עם עוד אנשים!!! גתה אמר פעם משפט מאוד יפה ׳בלכתך בדרך, והיה ותיקרה בדרכך חבורת אנשים שרה סביב המדורה, יכול אתה להצטרף אליהם בבטחה. בפי רשעים, אין כל זמרה׳.

נו אם ככה - אז אין ברירה - נצטרך להינות

 

צטט: *גיל-עד 2013-01-26 13:37:23

ערבי. או לא ערבי...

העיקר שנמשיך לשיר - כל עוד מאפשרים לנו.

.

* של ט"ו בשבט שמח.

.

באופן אישי אני מאוד מכבד (אולי אפילו אוהב) את האנשים שלמרות שזה יצא מהאפנה, למרות התדמית השלילית, למרות שזה לא קול... עדיין ממשיכים לקיים את תרבות השירה - 

 

צטט: יהודית מליק שירן 2013-01-25 23:38:44

תשיר איך שבא לך ומתי שבא לך. שירה היא תפילת הלב. ככל שאתה שר גם מהמוכר וגם מהלא מוכר, לא אומר שהשירים אינם טובים. אם התחברת תשיר ואם לא תכבד את השרים.

ערבי. או לא ערבי...

העיקר שנמשיך לשיר - כל עוד מאפשרים לנו.

.

* של ט"ו בשבט שמח.

.

צטט: עצבן 2013-01-25 14:57:36

איך עוזבים בן זוג שכיף לשיר איתו?

 

צטט: אלו-נה 2013-01-25 00:24:47

איזה כיף.

גם בן זוגי לשעבר ואני היינו מעבירים נסיעות ארוכות בשירה לפעמים. הכי ספונטני והכי כיף :)

אין לי מושג. לפעמים החיים מפתיעים אותי, לפעמים אני אפילו מפתיעה את עצמי, גם  :)

תקראי לי שמרן אבל לטעמי תהילים קכ"ו, או תהילים קכ"א, או תהילים כ"ג, או הפסוקים מתהילים ע"א כולם שירים העולים בהרבה על השיר שציינת (ונדמה לי שלו הרבי היה עדיין בחיים הוא היה מעדיף את מקורותינו מאשר את פולחן האישיות שערכו לו חסידיו).

 

צטט: מיכל..shalev 2013-01-25 05:15:43

אני אוהבת לשיר בציבור ''יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד''.

קראתי. יופי של סיפור. בטח הבחנת בחיבה שלי לשירה שאינה מעובדת, שנובעת מהמקום הבסיסי ביותר של קשר למילים \ ללחן \ לתרבות\ לקהילה (אפילו אם היא כוללת זיופים). 

 

צטט: טלי פרי 2013-01-25 02:30:58

בקשר לזיופים אתה מוזמן לקרוא את הפוסט שלי: "כל אחד יכול לשיר". גם אני אוהבת שירה בציבור, אבל מטעמים אחרים...:) טלי*

איך עוזבים בן זוג שכיף לשיר איתו?

 

צטט: אלו-נה 2013-01-25 00:24:47

איזה כיף.

גם בן זוגי לשעבר ואני היינו מעבירים נסיעות ארוכות בשירה לפעמים. הכי ספונטני והכי כיף :)

איזה כיף.

גם בן זוגי לשעבר ואני היינו מעבירים נסיעות ארוכות בשירה לפעמים. הכי ספונטני והכי כיף :)

צטט: עצבן 2013-01-24 22:36:35

תודה על הקישור - ברשותך העתקתי גם לפה 

 

פַּעַם, אֵי פַּעַם, כָּתְבוּ פִּזְמוֹנִים,

עִם מִלִּים וְשִׁירִים וְחָרוּז.

פַּעַם, אֵי פַּעַם, כָּתְבוּ פִּזְמוֹנִים,

וְאִישׁ לֹא רָאָה בָּם בִּזְבּוּז.

 

פַּעַם, אֵי פַּעַם כָּתְבוּ פִּזְמוֹנִים,

וְרֹב הַמּוֹשְׁכִים בְּקֶסֶת,

סִפְּרוּ בְּפִזְמוֹן אוֹ בְּשִׁיר אוֹ חַמְשִׁיר,

אֶת מִשְׁנָתָם הַתּוֹסֶסֶת.

 

וְהַיּוֹם, מִי כּוֹתֵב בִּכְלָל שִׁירִים,

מִי מוֹשֵׁךְ בָּעֵט וּבְצִפּוֹרֶן  

מִי עוֹד בִּכְלָל חוֹרֵז וּמַדְבִּיק,

חָרוּז לְחָרוּז כְּמוֹ תִּפְזֹרֶת.

 

כִּי הַיּוֹם, לֹא כּוֹתְבִים לְשֵׁם חָרוּז,

וְגַם לֹא לְשׁוּם אִידִיאַל,

לֹא מְנַסִּים עוֹד לִדְרֹשׁ, לְטַלְטֵל,

אוֹ לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁמֵּרִים קְצָת אֶל עַל.

 

הַיּוֹם כְּבָר כּוֹתְבִים בִּשְׁבִיל עֵסֶק בִּלְבַד,

אֵין כְּבָר שִׁיר יֵשׁ רַק סְלוֹגֶן אוֹ סִיסְמָא.

וְאֵלּוּ יוֹדְעִים רַק לִמְכֹּר וּלְצַיֵּץ,

לְרַגֵּשׁ? לְטַלְטֵל? בִּשְׁבִיל מָה?

 

הַיּוֹם יֵשׁ סְלוגֶנִים, וְגִ'ינְגּל וּבְרִיף,

הַשִּׁיר הוּא כְּבָר בִּיזְנֵס. מִזְּמַן.

וּסְתָם שִׁיר  שָׁקֵט אוֹ  נוּגֶה אוֹ חָבִיב,

כְּבָר יָשָׁן. חֲבָל עַל הַזְּמַן.

 

אָז אִם תְּחַפְּשׂוּ לָכֶם שִׁיר מְחֹרָז,

אוֹ שִׁירוֹן אוֹ זֶמֶר שֶׁל פַּעַם,

אַל תְּחַפְּשׂוּ בֵּין דַּפִּים שֶׁל עַכְשָׁו,

לְשָׁוְא תְּחַפְּשׂוּ. אֵין שׁוּם טָעַם.

 

תּוּכְלוּ לְחַפֵּשׂ בֵּין דַּפִּים מֵאֶתְמוֹל

וְלִמְצֹא עוֹד לְמַכְבִּיר,

שִׁירִים עַל אֱמֶת. מַקְסִימִים וְנוֹגְעִים.

שִׁירִים שֶׁאָהַבְנוּ לָשִׁיר.

 

כֵּן, הָיָה לוֹ פִּזְמוֹן, אַךְ נָטַל אֵת מַקְלוֹ,

עָזַב אֶת הַכְּרַךְ שֶׁגָּדוֹל בִּשְׁבִילוֹ,

וְנָסַע לְאֵי שָׂם לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁבִילוֹ,

מָקוֹם בּוֹ עוֹד יֵשׁ קְצָת מָקוֹם בִּשְׁבִילוֹ.

 

מָקוֹם בּוֹ אֵינוֹ עוֹרֵךְ תַּחֲרוּת,

עִם שְׁלַל סִסְמָאוֹת, אַלּוּפוֹת בִּמְכִירוֹת.

לָשִׁיר אֶת שִׁירו בְּמָקוֹם קְצָת אַחֵר,

שֶׁבּוֹ חָרוּז, וְלֹא רַק כֶּסֶף, מוכֵר.

 

ברשותך (פעם שנייה) אני מפנה אותך לבלוג של ירושלמי שהוא גם חבר וגם משורר מחונן (למרות שהוא לא תמיד שומר על התבנית הקלאסית של משקל וחריזה), וגם פועל לא מעט לעידוד השירה בארץ.

http://cafe.themarker.com/user/132975/

 

צטט: מלימ 2013-01-24 17:31:51

ואם כך,
אז השיר הזה בשבילך.
כאן.

 

מלי.

,תודה.

את השיר/פזמון הזה כתבתי בעקבות מאמר בעיתון (לא מזמן)

שטוען שאין כיום פזמונים, איפה הם?

כתשובה כתבתי את הפזמון/שיר הזה.

ואחריו כבר הוספתי עוד שירים.

אתה מוזמן לבקר בבלוג. 

עלית עלי

 

צטט: פרח יפה 2013-01-24 21:46:44

שירה בציבור משכיחה צרות ומחשבות שהשארנו בבית .........מה הקשר בין זה לשירים מזרחים ולמה צריך בכל מקום להדגיש את הרגשת הנחיתות הסוביקטיבית של הכותב ודומיו .........או שתשירו או שתלכו לטיפול

גם בשרותך העתקתי את מילותייך הנה

 

אנשים ששרים בציבור

לפעמים נדמה לי ששכחו איך שרים לבד.

שכל הציבור זאת בעצם מסכה

שהם שמים

ומסתירים את עצמם.

אנשים ששרים בציבור לפעמים נדמה ששכחו

את המילים

את המנגינה

את עצמם.

אנשים ששרים בציבור

אף פעם לא שרים למישהו מסוים

תמיד שרים למשהו שהוא לא קיים.

והמילים מתבלבלות

והמנגינה קצת מזייפת

והרגש של מישהו אחר.

אבל אני כן שרה  בציבורובעצם שרה לבד.

מחוברת למילים

ויודעת כל תו.

ואין לי מסכות

הורדתי את כולן

ואני כן שרה

למישהו מסוים.

והרגש הוא שלי

הוא חי וקיים.

מודה שהפוסט שלי פחות העמיק בנושא הביחד מול הלבד, הקולקטיב מול האינדיבידואל שיכול לעלות מהשירה בציבור (בטח כאשר מדובר בטקסטים משנות החמישים), אבל אני כמעט בטוח ש"הביחד" הוא אוסף של אינדיבידואלים.

 

 

צטט: טופי בטעם עראק 2013-01-24 20:26:29

ובאותו נושא http://cafe.themarker.com/post/261697/

אחד הדברים היפים (נו יש מי שלא יסכימו איתי) בערבי שירה הוא שאנשים לא באים לשם בבגדי מותגים, אלא בבגדי קז'ואל של אנשים מהישוב. השירים הם כמובן על נושאים מגוונים ובאים ממגוון הנושאים שהזמר העברי מתעסק בו - לכן ההערה על שירים על הגורן מעט מוזרה.

 

יש לי הרבה דברים טובים לומר על השריטה הזו ששמה האהבה לזמר העברי (כמובן לא רק), ועל השירה ביחד, אבל נראה לי שמדובר בפוסט כל כך ארוך שאף אחד לא יטרח לקרוא עד סופו.

 

לגבי הסיפור של הורייך, אני מכיר גם סיפורים בהם אולצו אנשים לראות בפקודה סרטי תעמולה למנהיגים מפוקפקים. לא בטוח שזה אומר משהו על תעשיית או על הצופים בקולנוע.

 

צטט: forte nina 2013-01-24 19:52:12

אותי מצחיק שאנשים מעונבים ולבושים בבגדי מותג  יושבים יחד ושרים באופן מתוזמן שירים על הגורן כשמעולם רובן הגדול אפילו לא ראו איך כגורן נראה.  מעבר לזה,  שהמסורת של לשיר יחד היא בעיקר מזכירה לי את סיפורי הוריי מהתקופה הרוסית שלהם כשהם שרו בפקודה כדי להפגין אהבה לשמש העמים. אבל קטונתי לבקר אהבות של אחרים. אולי יותר תהיות על המשמעות של זה.

תודה על הקישור - ברשותך העתקתי גם לפה 

 

פַּעַם, אֵי פַּעַם, כָּתְבוּ פִּזְמוֹנִים,

עִם מִלִּים וְשִׁירִים וְחָרוּז.

פַּעַם, אֵי פַּעַם, כָּתְבוּ פִּזְמוֹנִים,

וְאִישׁ לֹא רָאָה בָּם בִּזְבּוּז.

 

פַּעַם, אֵי פַּעַם כָּתְבוּ פִּזְמוֹנִים,

וְרֹב הַמּוֹשְׁכִים בְּקֶסֶת,

סִפְּרוּ בְּפִזְמוֹן אוֹ בְּשִׁיר אוֹ חַמְשִׁיר,

אֶת מִשְׁנָתָם הַתּוֹסֶסֶת.

 

וְהַיּוֹם, מִי כּוֹתֵב בִּכְלָל שִׁירִים,

מִי מוֹשֵׁךְ בָּעֵט וּבְצִפּוֹרֶן  

מִי עוֹד בִּכְלָל חוֹרֵז וּמַדְבִּיק,

חָרוּז לְחָרוּז כְּמוֹ תִּפְזֹרֶת.

 

כִּי הַיּוֹם, לֹא כּוֹתְבִים לְשֵׁם חָרוּז,

וְגַם לֹא לְשׁוּם אִידִיאַל,

לֹא מְנַסִּים עוֹד לִדְרֹשׁ, לְטַלְטֵל,

אוֹ לִכְתֹּב שִׁיר שֶׁמֵּרִים קְצָת אֶל עַל.

 

הַיּוֹם כְּבָר כּוֹתְבִים בִּשְׁבִיל עֵסֶק בִּלְבַד,

אֵין כְּבָר שִׁיר יֵשׁ רַק סְלוֹגֶן אוֹ סִיסְמָא.

וְאֵלּוּ יוֹדְעִים רַק לִמְכֹּר וּלְצַיֵּץ,

לְרַגֵּשׁ? לְטַלְטֵל? בִּשְׁבִיל מָה?

 

הַיּוֹם יֵשׁ סְלוגֶנִים, וְגִ'ינְגּל וּבְרִיף,

הַשִּׁיר הוּא כְּבָר בִּיזְנֵס. מִזְּמַן.

וּסְתָם שִׁיר  שָׁקֵט אוֹ  נוּגֶה אוֹ חָבִיב,

כְּבָר יָשָׁן. חֲבָל עַל הַזְּמַן.

 

אָז אִם תְּחַפְּשׂוּ לָכֶם שִׁיר מְחֹרָז,

אוֹ שִׁירוֹן אוֹ זֶמֶר שֶׁל פַּעַם,

אַל תְּחַפְּשׂוּ בֵּין דַּפִּים שֶׁל עַכְשָׁו,

לְשָׁוְא תְּחַפְּשׂוּ. אֵין שׁוּם טָעַם.

 

תּוּכְלוּ לְחַפֵּשׂ בֵּין דַּפִּים מֵאֶתְמוֹל

וְלִמְצֹא עוֹד לְמַכְבִּיר,

שִׁירִים עַל אֱמֶת. מַקְסִימִים וְנוֹגְעִים.

שִׁירִים שֶׁאָהַבְנוּ לָשִׁיר.

 

כֵּן, הָיָה לוֹ פִּזְמוֹן, אַךְ נָטַל אֵת מַקְלוֹ,

עָזַב אֶת הַכְּרַךְ שֶׁגָּדוֹל בִּשְׁבִילוֹ,

וְנָסַע לְאֵי שָׂם לְחַפֵּשׂ אֶת שְׁבִילוֹ,

מָקוֹם בּוֹ עוֹד יֵשׁ קְצָת מָקוֹם בִּשְׁבִילוֹ.

 

מָקוֹם בּוֹ אֵינוֹ עוֹרֵךְ תַּחֲרוּת,

עִם שְׁלַל סִסְמָאוֹת, אַלּוּפוֹת בִּמְכִירוֹת.

לָשִׁיר אֶת שִׁירו בְּמָקוֹם קְצָת אַחֵר,

שֶׁבּוֹ חָרוּז, וְלֹא רַק כֶּסֶף, מוכֵר.

 

ברשותך (פעם שנייה) אני מפנה אותך לבלוג של ירושלמי שהוא גם חבר וגם משורר מחונן (למרות שהוא לא תמיד שומר על התבנית הקלאסית של משקל וחריזה), וגם פועל לא מעט לעידוד השירה בארץ.

http://cafe.themarker.com/user/132975/

 

צטט: מלימ 2013-01-24 17:31:51

ואם כך,
אז השיר הזה בשבילך.
כאן.

 

מלי.

או קי...

נתחיל בפשוט - הפוסט דיבר על שבט ניכחד, ולכן מבחינתי לזהות קבוצות אוכלוסייה שאינם משתייכים מסורתית לאותו שבט (כמו דתיים) זה בגדר גלגל הצלה - הנה אנחנו לא לבד. ומכאן הרצון לראות בו גם קבוצות אוכלוסייה אחרות.

 

לגבי המוזיקה המזרחית - הרשה לי שלא להסכים אתך. די עם תביט בשלמה ארצי, מתי כספי, ברי סחרוף, דויד ברוזה (וקצרה היריעה) כדי לראות שרוב היוצרים בארץ מושפעים ויוצרים קישורים עם המוזיקה המזרחית. באופן פארדוכסלי גם האבות המייסדים של המוזיקה הישראלית כמו דוד זהבי ומשה וילנסקי הושפעו ממוזיקת המזרח. צריך לזכור שטענות דומות העלו הדומיננטה הלבנה (והגזענית) כלפי מוזיקת הבלוז, הג'אז והנשמה בארה"ב, צריך לזכור שרק בשנות ה-60 הדומיננטה בארץ התייחסה לקור אנד רול כמוזיקה נחותה - וזו תחילתה של רשימה. (זה כמובן לא אומר שכל שיר מזרחי הוא יצירת מופת - אבל מי שלא בא עם דעות קדומות יוכל למצוא שם לא מעט קסם).

 

אם כבר הזכרת חרדים אז בוודאי שגם למוזיקה היהודית (בודאי החסידית) יש מקום חשוב - ולמען האמת היא התמקמה באופן יפה בערבי השירה.

 

כל אופן אני מאמין בנוסחה הידועה של חג סוכות שבו לוקחים את כל ארבעת המינים ומאגדים אותם לאגודה. לא קונה את הרעיון שאהבה למוזיקה אחת תאיים על אחרת (וכפי שציינתי יש לי חיבה מאוד גבוהה, למה שנחשב הלחם והמים של שירי "ארץ ישראל הישנה והטובה").

 

צטט: קצ'ינסקי 2013-01-24 09:09:52

המוסיקה המכונה מזרחית היא נסיגה תרבותית אל פולקלור אשר מעמיד אותנו בשורה אחת עם העולם השלישי. קיימת זיקה ארורה בין מוסיקה מזרחית לקנאות דתית חשוכה שמדרדרת את המדינה הזאת לתחתית שאול, התחרדות, ופוגעת בכל הרקמות החיות כגון תרבות, איכות חיים חינוך להאזנה, תאונות דרכים של נהגים שמאזינים לה, וכלכלה. כל הכסף השחור בתחום המוסיקה המזרחית הורס את מוסר התשלומים, העלמת הכנסות, ומושך אליו גורמים עברייניים שאינם מהססים לאיים לסחוט ולתבוע את חלקם. מי שראה את מופע האימים של מירי רגב מול התיכוניסטים, מבין שהחרא הזה כבר חלחל גם אל הפוליטיקה ואולי אפילו לביטחון השוטף.

בהחלט מכיר את הסיפור על בן גוריון שהזמין אורלנד וזעירא על מנת שיחברו שיר לרומם את מצב הרוח של העם בעקבות התקפת טרור. אני גם לא בא לטעון שהתרבות המגויסת לא הייתה נכונה לשעתה. אבל נדמה לי שאת תחושת חוסר הנוחות מהראיון של שמחה על פי צו - או מהרעיון שכולנו מאוחדים ונפלאים ביטא טוב ממני חיים חפר בבית האחרון שהוא כתב באיחור ל"לחיי העם הזה":

"השיר הזה נכתב לפני עשרים שנה, כשעוד הכל היו תמימים פה במדינה 
היום יאמרו לך תספר לסבתא, והלוואי ויום יבוא נשיר זאת שוב בצוותא!"

 

כל מקרה למרות שמדובר בתרבות מגויסת, ולמרות שלתחושתי היא מכילה לא מעט זיוף, עדיף בהרבה להשתייך לצד השמח מאשר לצד המצקצק, ואני בהחלט מעריך ואפילו מקנא באותם אנשים שנשארה בהם התמימות להתחבר ולשמוח עם אותם טקסטים.

 

צטט: קצ'ינסקי 2013-01-24 08:58:04

אנא ממך פשפש במקורות, ותגלה באילו נסיבות קשות נכתב השיר: "אם גם ראשנו שח, הבה ונתלקח מהשמחה שבנו”, (רמז: 1954) שיר בהחלט "מוזמן ומגוייס"  כדי לרומם רוח נכאה של עם אבל. כמו גם "הורה ממטרה" שלעגת לו. (והוא נכתב במהלך עבודת הקודש על הנחת מוביל המים הארצי מהכינרת לנגב).

רחוקים מרחק יקום מאותם זבלים מזרחיים מייללים ומתחזים ל"כפיים, שמח!!!" של חאפלות וחתונות.

אותי מצחיק שאנשים מעונבים ולבושים בבגדי מותג  יושבים יחד ושרים באופן מתוזמן שירים על הגורן כשמעולם רובן הגדול אפילו לא ראו איך כגורן נראה.  מעבר לזה,  שהמסורת של לשיר יחד היא בעיקר מזכירה לי את סיפורי הוריי מהתקופה הרוסית שלהם כשהם שרו בפקודה כדי להפגין אהבה לשמש העמים. אבל קטונתי לבקר אהבות של אחרים. אולי יותר תהיות על המשמעות של זה.

צטט: קצ'ינסקי 2013-01-24 09:09:52

המוסיקה המכונה מזרחית היא נסיגה תרבותית אל פולקלור אשר מעמיד אותנו בשורה אחת עם העולם השלישי. קיימת זיקה ארורה בין מוסיקה מזרחית לקנאות דתית חשוכה שמדרדרת את המדינה הזאת לתחתית שאול, התחרדות, ופוגעת בכל הרקמות החיות כגון תרבות, איכות חיים חינוך להאזנה, תאונות דרכים של נהגים שמאזינים לה, וכלכלה. כל הכסף השחור בתחום המוסיקה המזרחית הורס את מוסר התשלומים, העלמת הכנסות, ומושך אליו גורמים עברייניים שאינם מהססים לאיים לסחוט ולתבוע את חלקם. מי שראה את מופע האימים של מירי רגב מול התיכוניסטים, מבין שהחרא הזה כבר חלחל גם אל הפוליטיקה ואולי אפילו לביטחון השוטף.

שום קשר להתחרדות. מוסיקה חרדית אשכנזית עדינה ביותר וסולידית. זו תרבות מוזיקה מזרחית זולה. קשורים אליה גם פרחחים חילוניים. התחרדות זה תופעה נפרדת. (אבל נכון שרבים 'תופסים טרמפ' על זה וגם על זה.)

ואם כך,
אז השיר הזה בשבילך.
כאן.

מלי.

המוסיקה המכונה מזרחית היא נסיגה תרבותית אל פולקלור אשר מעמיד אותנו בשורה אחת עם העולם השלישי. קיימת זיקה ארורה בין מוסיקה מזרחית לקנאות דתית חשוכה שמדרדרת את המדינה הזאת לתחתית שאול, התחרדות, ופוגעת בכל הרקמות החיות כגון תרבות, איכות חיים חינוך להאזנה, תאונות דרכים של נהגים שמאזינים לה, וכלכלה. כל הכסף השחור בתחום המוסיקה המזרחית הורס את מוסר התשלומים, העלמת הכנסות, ומושך אליו גורמים עברייניים שאינם מהססים לאיים לסחוט ולתבוע את חלקם. מי שראה את מופע האימים של מירי רגב מול התיכוניסטים, מבין שהחרא הזה כבר חלחל גם אל הפוליטיקה ואולי אפילו לביטחון השוטף.

אנא ממך פשפש במקורות, ותגלה באילו נסיבות קשות נכתב השיר: "אם גם ראשנו שח, הבה ונתלקח מהשמחה שבנו”, (רמז: 1954) שיר בהחלט "מוזמן ומגוייס"  כדי לרומם רוח נכאה של עם אבל. כמו גם "הורה ממטרה" שלעגת לו. (והוא נכתב במהלך עבודת הקודש על הנחת מוביל המים הארצי מהכינרת לנגב).

רחוקים מרחק יקום מאותם זבלים מזרחיים מייללים ומתחזים ל"כפיים, שמח!!!" של חאפלות וחתונות.