תוצאות האמת הפריכו הרבה "אמיתות" בהן הולעטנו בחודשים שלפניי. אמנם בכל מפלגה נוטים לפרש את תוצאות הבחירות כמוכיחות בדיעבד את עמדותיה, אך בכל זאת יש כמה הפרכות מעניינות שהכל חייבים לקבל...

כדאי למפלגות להתאחד: לא נכון! במשך חודשים מאז ה"מפץ הפוליטי" של איחוד הליכוד עם ישראל ביתנו פמפמו אותנו פרשנים, מימין ומשמאל, שראוי למפלגות להתאחד, כדי לגרוף מספר גדול יותר של מצביעים. אפילו טרחו ושרטטו קווי איחוד אפשרי במרכז שמאל (מי יעשה רוטציה עם מי, וכו') ותלו את האשם בהגמוניה הימנית שבסקרים
בפיצול של השמאל. האמת שהוכחה הפוכה לחלוטין: הליכוד ביתנו ספג מכה אנושה  (ירד ל - 31 מנדטים מרום ה-42 שהיו לשני מרכיביו לפני הבחירות – כלומר ירידה של יותר מ – 25% מכוחו). גם אם נקבל שהירידה נבעה מאכזבה של הבוחרים ממדיניותו וסיבות רבות נוספות, אין ספק שהאיחוד נכשל ולא מיתן את השפעתן השלילית.

ביבי מלך: לא נכון! נפילה של 25% בקלפי היא אירוע משמעותי בפוליטיקה הישראלית. אמנם ביבי מנסה להמציא ספין להלביש על הירידה בקלפי לאמור הליכוד עדיין המפלגה הגדולה ביותר. אבל דמיינו מה ביבי היה אומר אילו התוצאה היתה עליה של 25% בכוחו של הליכוד ביתנו (כלומר לכדי 51 מנדטים). במקרה כזה ביבי היה רואה בעליה אישור למדיניותו, ותעודת כבוד למנהיגותו. אז לא היתה עליה אלא ירידה, נא להסיק את המסקנות.

בחירות הן נשף מסכות – אפשר לומר כל דבר כדי "למשוך בוחרים" – לא נכון! העבודה בראשות שלי יחימוביץ ניסתה בכל דרך אפשרית לברוח מתדמיתה השמאלית כולל התרחקות מהקיבוצים והמושבים כדי לקרוץ לבוחרי הימין, למתנחלים ועוד. הציבור לא נפל בפח כפי שציפו הכל, נתן לעבודה יותר קולות מבעבר, אבל כמפלגת מרכז משמעותית העניק הכרה מהדהדת דווקא ל"יש עתיד" של יאיר לפיד. המפה שהציבור ראה – יש עתיד במרכז, העבודה ומרצ ומפלגות ערביות משמאל והליכוד ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויתר מפלגות דתיות מימין נכונה יותר ממה שהעבודה בראשות יחימוביץ רצתה שיראה. הוכחה לכך היא הפער העצוב בין הישגיה האלקטוראליים של העבודה בעבר בהנהגתו ה"שמאלית" של פרץ למה שקיבלו הפעם. גם כל הספינים של ביבי והליכוד על "הישגי" הממשלה היוצאת לא רימו אף אחד: הבוחרים לא התרשמו, והגיבו בשלילה לכל הספינים.

"עוילם גוילם" – לאמור ציבור הבוחרים טיפש והחכמה המצרפית של בחירותיו שווה כקליפת השום: לא נכון! שקול הכוחות הפוליטי שמתברר בבחירות אלה הוא מאוזן יותר, מכיל התיחסות משמעותית להפגנות החברתיות של קיץ 2011, מעניש את הליכוד על מדיניותו הכושלת ועל נטייתו לעבר הימין ההזוי, ונותן יותר כוח לגוש החברתי. המטוטלת נעה חזק מאד לכיוון המרכז. כל השינויים מעידים שהציבור מבין היטב במה עסקינן: ישראל נמצאת בתוך ים סוער של אי ודאות, במצוקה חברתית ובפני הכרעות גורליות.

האיזון שהתקבל בבחירות אלה מתבקש – גם אם כל אחד מאיתנו היה רוצה שמפלגתו או גושו (ימין או שמאל) יקבלו מנדט ברור להכריע, החוכמה המצרפית של הציבור אומרת: אין לדעת איך בדיוק להתקדם מכאן, רוצים בינתיים אחריות חברתית של ימין ושמאל יחד, כדי שיהיו הרבה איזונים ובלמים.

על תובנה זו חייבים להסיר את הכובע בפני הבוחר.