כותרות TheMarker >
    ';

    העצמה אישית - המסע אל עצמי / אלי כהן

    69 תגובות   יום חמישי, 10/1/08, 13:41

    מאז ומתמיד לא חשתי בנוח עם המילה Empowerment כתרגום של המילה העברית "העצמה" אף שכוח ועוצמה יכולים להיות בעלי חשיבות רבה בהתפתחות של כל אחד מאיתנו. בעיני העצמה היא מסע אל העצמי.

     

    "העצמה" אישית מהי ? 

    העצמה אישית זו דרך המובילה אותנו למצוא בתוכנו את הכוחות למימוש עצמי והגשמה של החלומות הכמוסים ביותר שלנו. זה גם תהליך פיתוח אישי שמאפשר לנו להיות עצמנו, באומץ, וכנגד כל הניסיונות והלחצים של אחרים לעצב אותנו בדמותו של אדם אידיאלי על פי ציפיותיהם. למעשה תמיד הרגשתי שאוכל להיות אני עצמי רק מתוך אהבה וקבלה עצמית מלאה, ולא פחות חשוב - תוך מתן מקום לעצמיות הייחודית של זולתי, והסתייעות בזולת. כך אני מבין את דברי הלל הזקן "אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני".

      

    "העצמה" כמסע אל "העצמי" היא בעיני בעלת משמעות של התמרה, העשרה, וטיפוח, המובילה גם לעצמאות

     אנו חיים כיום בחברה חומרנית, בדור של אפשרויות רבות ומופגזים במסרים רבים, חלקם הם מסעות שיווק מוסווים היטב של חברות רבות עוצמה, ולכן לדעתי עלינו לברור היטב את המוץ מן התבן, ולהחליט מיד מה הם הערכים שלנו, מה הן היכולות שלנו, עם מה ומי אנו מתחברים בדיוק, לאן אנו צועדים, ומה היעד ( והייעוד ) שלנו.

    .

    אז מי אני בכלל ?   

    אם כך מהו ומיהו "העצמי" ? ואם אינני יודע מהו ומיהו "העצמי" שלי איך אדע כיצד לכוון אליו ולפתח אותו ? שאלות כבדות משקל שקשה להשיב עליהן, אך הניסיון להשיב עליהן הוא חשוב לכשעצמו. אף אחד לא נולד עם מרשם גנטי המודיע לו מיהו "העצמי" שלו. קוני למל בשירו המפורסם מתלבט בשאלת הזהות העצמית והשאלה מתחדדת: האם יש בכלל "עצמי" כזה ? האם יש משהו שהוא "האני" הייחודי של כל אחד מאיתנו ? אני מאמין שכן, וכי לכל אדם בעולם יש ייחוד משלו שעליו לבטאו.   

     .

    העצמי כמוצג ארכיאולוגי   

     ניתן לדמות את "העצמי" שלנו למעין פריט או חפץ שצורתו לא ידועה לנו, והוא טמון עמוק באדמה. אלא שבניגוד לחפץ הטמון באדמה שאולי כבר התאבן, וכוסה עפר, "העצמי" שלנו, שאולי התכסה בילדותנו, הוא תמיד נושם, הוא בעל חיות וגמישות, והוא מאפשר לנו מרחב גדול של אפשרויות לפיתוחו ולמימושו. כ"ארכיאולוגים" של עצמנו, ננסה לחשוף אותו ולהוציאו לאור.

     

    בדרך לעצמי  

    כל אחד מאיתנו, בלי לחפור יותר מידי, יודע בערך מהו המקום שבו הוא חש בנוח ומהם הדברים שמעוררים בו רגש חיובי של השראה והתעלות, או של שלווה ונינוחות. אלה הם ברובם דברים יומיומיים שמובילים לתחושת מלאות, שלעיתים אנו לוקחים כמובנים מאליהם. לכל אחד מאיתנו כדאי להיות מודע להם, ולהתבונן בעצמו פנימה בעת הופעתם, כי הם לרוב הביטויים הכי מובהקים של העצמיות שלנו. לעומת זאת, כאשר אנו חשים כאב זאת יכולה להיות "נורה אדומה" וסימן שקורא לנו לבדוק אם אנו מתרחקים מ"העצמי" שלנו.

    חשוב לי לציין שמשמעות המילה "עצמיות" הפוכה בעיניי לחלוטין ממשמעות המילה "אנוכיות", שהרי אף ש"העצמי" מתעורר לחייו העצמאיים כנבדל מן הזולת, הוא מתפתח ביחד עם הזולת. במילים אחרות: חיים חברתיים מלאים ורבי משמעות, ובכלל זה חיים למען הזולת, הם חלק חשוב מהדרך לפיתוח "העצמי".

    . 

    האתגרים שבדרך  

    מי או מה מפריע לנו להיות אנו עצמנו ? דעתי היא שכבר מינקות נגרמים שיבושים וחסימות למהלך התפתחות "העצמי" האותנטי שלנו, וזאת משום שהמבוגרים סבורים שהם יודעים טוב יותר מה באמת נחוץ לילדיהם לחיים טובים ומאושרים, ולא תמיד יש להם סבלנות וזמן ומשאבים, נפשיים, רגשיים וכלכליים, להשקיע בחינוך. במקורותינו נאמר "חנוך לנער על פי דרכו". זו הדרך שנובעת מתוכו של הנער ללא כל לחץ וללא מורא - אם ניתנת לה זכות הביטוי. 

     

    .

    "העצמה" בעסקים  

    גם אנשים מבוגרים זקוקים, כמו בגיל הרך, להקשבה, להכוונה, להדרכה, לחונכות, ממקום של אהבה, קבלה, אמון וכבוד, ולא לעצות, לפקודות, להוראות או למנהל צמוד. כבנערותם כך גם בבגרותם, כעובדים וכמנהלים: הם זקוקים לניהול שתפני ולהצבת יעדים המתחשבת היטב בדעתם וביכולות שלהם, ולמקום עבודה שגם אחראי להתפתחותם המקצועית, ומודד את הצלחתם, לא רק בערכים כספיים מידיים.  

    אכן, בתהליכי פיתוח ארגוני בעסקים, אני פוגש לא מעט מנהלי עסקים, ואף בעלי עסקים פרטיים שהתבססו וזכו להצלחה כלכלית, המבקשים "להתרחב" במובן של הרחבת הפוטנציאל הכלכלי של העסק והתבססות נכונה יותר בשוק, אך גם במובן של מרחב ביטוי למשהו חדש, שונה, שיוביל אותם לצמיחה אישית ותחושת סיפוק עצמי. במצבים כאלה אני מנסה במסגרת המנדט שיש לי, בתהליכים ארגוניים ועסקיים כאלה, לתת מקום נרחב לביטוי העצמי של אותם אנשים, על יכולותיהם ותכונותיהם האישיות החזקות, לצד הצורך להמשיך ולהעצים את הארגון העסקי בו הם עובדים, או מנהלים. לדעתי, גם ליחידים וגם לעסקים דרושה "העצמה" במובן של הגדרת הזהות העצמית והתבססות עליה, כתנאי הכרחי לצמיחה והתקדמות.  

     

     

    סיפור אישי  

    חוויה גדולה של העצמה, השפיעה על מהלך חיי, לפני יותר מ 20 שנה, כמנהל צעיר. השתתפתי אז בקורסי תקשורת והנחיית קבוצות של ארגון דייל קרנגי הבינ"ל עד שזכיתי, להיות עוזר למדריך, ולבסוף - במסלול הכשרה ממושך של כמה שנים - להיות מדריך מוסמך בארגון הנכבד הזה. חוויתי על בשרי את חשיבות ההעצמה בגישה זו, ולמדתי את כוחה של הסבלנות והסובלנות ביחסי האנוש; הביקורתיות והווכחנות נותרו מחוץ לחדר, ובחדר עצמו שלטה אווירה מקבלת, חווייתית ומכבדת, מתוך אמונה - שהוכיחה את עצמה - שמתן מקום לכל אדם, האדרת החיובי שבו, ופיתוח קשרים חברתיים, הם מנוע רב עוצמה לשינוי וצמיחה אישית.

    .

    מילת סיכום  

    בד בבד עם כתיבת הדברים האלה ביקרתי עם משפחתי בחיפה, ושם - באקראי ודי במפתיע - מצאתי כתובת גראפיטי על אחד הקירות בקניון ובה בחרתי לסיים: לכל נפש יש מתנה ייחודית מן האל, ומאושר האדם שמצליח להכיר את נפשו ולבטא אותה באמצעות נתינה למישהו אחר.  

      

    הכותב הינו יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר העוסק בליווי עסקים משפחתיים, מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ

    .

    המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן יעוץ מקצועי או תחליף לייעוץ מקצועי. נא לא לעשות כל שימוש במאמר ללא קבלת רשות מראש ובכתב. 

     

                                                     כל הזכויות שמורות  ©

     

                                        

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/4/09 17:23:


      דפנה יקרה, נהניתי לקרוא את התייחסותך ואני מצטרף לדברייך. חג שמח גם לך ולכל משפחתך :)

        6/4/09 17:04:

      העצמה - אני דווקא אוהבת את המילה הזו. והנה אסביר מדוע היא מתאימה.

      העצמה עצמית היא לא רק גילוי האני שלי אלא ובעיקר לטעמי, מציאת היכולות בתוכי ושימוש בהם. כך החלקים הטובים והמשמעותיים בתוכנו באים לידי ביטוי, מועצמים. לא רק הפרט יוצא נשכר מכך, אלא גם הסביבה שלו.

      בהשאלה לניהול עובדים, מנהל יכול להיות עסוק ב"לתקן" את העובד שלו, או לחילופין, להתמקד בהעצמת החוזקות שלו. כולם מרוויחים מכך.

      תהליכי העצמה מונחים על ידי מאמנים, פסיכולוגים, קרובים, מנהלים לא יצלחו אם הפרט עצמו לא יעשה את העבודה בעצמו. תפקיד המנחה להאיר (כפי שצויין באחת התגובות) את הדרך את מקומות החוזק את היכולת טמונה, את האמונה בעצמך.

      תהליך העצמה עצמי משהתחיל, לא מסתיים. העצמה במעגל אחד מביאה להעצמה במעגל אחר המביאה להעצמה בתחום נוסף וכך הלאה. תהליך העצמה החוזר על עצמו שוב ושוב כספירלה הוא למעשה צמיחה.

       

      ואגב, בעניין הילדות וההורים המגבילים. פעם שאלה אותי הבכורה שלי "מתי הפסקנו לבכות?" ומאז אני שמה לב לא לומר באופן אוטומטי לילדים שלי כאשר הם בוכים או לחילופין משתוללים, לא לומר להם די או אל תבכה או שקט. שם זה מתחיל.

       

      תודה אלי, מעניין, מערר מחשבה ודיון.

       

      חג שמח, דפנה:-)

       

        18/1/09 08:23:


      פרח יקרה, תודה רבה על הביקור ועל המחמאה הגלומה בדברייך.

       


      אותי, הפוסטים החכמים שלך מחייבים קריאה משולשת ומרוכזת... . :)

      אז בינתיים * ועוד אחזור :)

       

      שבת שלום

       

        15/1/09 20:25:

      גילה, תודה רבה :)
        11/1/09 16:15:


      כל מילה - פנינה.

      כוכב גדול...

        18/11/08 20:40:

      דפי, זה אכן היהלום הטוב ביותר שיש לנו. תודה על התייחסותך.
        15/11/08 10:59:

      בקיצור ומאוד לעניין

      הצלחת להעביר את מסר חיפוש היהלום הטמון הכולנו

      ואת חשיבות "ניקוי" האבק שהצטבר עליו

      עם השנים.

      תודה

      דפי

        8/11/08 15:54:

      גאיה יקרה, תודה רבה :)
        6/11/08 16:40:
      כתיבתך נפלאה כתמיד. ברורה ואיטליגנטית. תענוג.
        6/11/08 15:58:

      צטט: nuweis 2008-11-04 19:34:52

      אלי, בעיני הדיון במונח זה ברמת הפרט בלבד, מעקר אותו ממשמעותו המקורית וחבל..

      נורית יקרה,

      תודה רבה על הסקירה הספרותית. נהניתי לקרוא אותה ואני שמח עליה.

      בתגובה חשוב לי לציין שהמאמר שלי אינו עוסק "ברמת הפרט בלבד", וזה גם נאמר בגוף המאמר. 

      נקודת המוצא שלי היא מקורית בדרכה כי היא נובעת מ"העצמי" וזה בעצם החידוש אך עדיין אין כאן כל כוונה לעקר את יתר המשמעויות של העצמה שאותן הבאת. לטעמי כולן עולות בקנה אחד ומשלימות זו את זו.

       

       

        4/11/08 19:34:

      אלי, תודה על ההזדמנות לדון במונח חשוב כל כך, עבודת המוסמך שלי עסקה בתהליכי העצמה אישית של עולים מחבר המדינות באמצעות השתתפות בקבוצות, לצורך הכתיבה חקרתי את מקורו של המונח, הרבה בעזרה של ספר נפלא שכתבה ד"ר אלישבע סדן העצמה ותכנון קהילתי: תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים ואנשויים (1997), אני אשמח על ההזדמנות להאיר כי המונח רחב יותר ובעל משמעותיות חברתיות ולקוות כי היבטים אלו יתפסו מקום משמעותי בשיח על המונח.

      מקורו של המונח העצמה פוליטי, "העצמה" (EMPOWERMENT) היא רעיון המבטא אמונה בכוח של האנשים לשלוט על גורלם ולהיות שותפים בחיי הקהילה (1987 ,Rappaport). העצמה היא מונח שמטבעו מגלם תהליך אינטראקטיבי בין הפרט לסביבתו, במהלכו משתנה תחושת הערך עצמי כחסר ערך, לקבלת עצמי כאזרח אסרטיבי בעל יכולת סוציו-פוליטית. תוצאות תהליך של העצמה היא מיומנות במערך התובנות ויכולות שעיקרן מודעות פוליטית ביקורתית, יכולת לפעול בשיתוף עם אחרים במסגרות חברתיות, כושר להתמודד בתנאי תסכול ולהאבק לשם השגת השפעה על הסביבה (Kiffer' 1984(/

       

      שורשיו של רעיון ההעצמה נעוצים עוד במאה ה- 19 על רקע גלי ההגירה מחד וריכוז המשאבים החברתיים כלכליים מאידך, שהביאו למצב בו צרכים רבים נותרו ללא מענים הולמים. מצב שטמן בחובו פוטנציאל להתפתחות בעיות חברתיות (1994 ,Simon). השימוש ברעיון ההעצמה שב ועלה בשנות ה- 60  מתוך קבוצות לעזרה עצמית והדדית, תנועות לקידום זכויות האדם ושינוי חברתי  (2002 ,Graham). רעיון ההעצמה החל להופיע בספרות המדעית בשנות ה- 70 בארצות הברית, עם עליית הדיון באסטרטגיות להתערבות חברתית (1984 ,Kieffer ; 2003 ,Adams). רק בראשית שנות ה- 80 החל רעיון ההעצמה לתפוס מקום בעל חשיבות תיאורטית ומחקרית. בשנות ה- 90, התרחב השימוש ברעיון ההעצמה למדיניות רווחה, לתוכניות חברתיות ולהתערבות ישירה. רעיון זה מציע תחליף למודל הקלאסי של יחסי העזרה שנרקמים בין מטפל למטופל (סדן, 1996 ; 2002  ,Boeham & Staples). מושג ההעצמה מגלם בתוכו תיאוריה ופרקטיקה העוסקים בנושאים של כוח, העדר כוח, דיכוי והשלכותיהם על הפרט, המשפחה והקבוצה (1995 ,Gutierrez, Dlois & Glenmaye). אנו מוצאים את המושג העצמה בספרות המקצועית בהקשרים שונים. לעיתים המושג מופיע, כערך, כמטרה, כתהליך וכשיטת התערבות (1994 , Simon; 1990 , Gutierrez;    2003 ,Adams). מרכזיות המושג כוח  בתיאוריות ההעצמה מחייבת אותנו להקדים ולבחון את מושג הכוח. תיאוריות ההעצמה מגדירות כוח ברמות שונות:  כוח ברמה האישית - תחושת הפרט כי  בכוחו להשפיע ולשלוט בגורלו (1988 ,Parsons).כוח ברמה בין אישית - יכולת הפרט להשפיע על האחרים בעזרת כוח חברתי: מעמד חברתי, מיומנויות בין אישיות, קסם אישי וכדומה. חלק מהמרכיבים מושפעים ממין, גזע, מצב בריאותי, בעוד  אחרים ניתנים לרכישה  (1998 ,Parsons, Gutierrez & Cox).כוח ברמה הפוליטית- היכולת של פרט, קבוצה או קהילה להשפיע על התהליך הפוליטי באופן פורמאלי ולא פורמאלי: לבנות קואליציות, קבוצות סנגור ועוד, במטרה להשיג משאבים.  העצמה ברמה הפוליטית נרכשת לרוב באמצעות פעילות לשינוי חברתי (2001 ,Lee ;            1990 ,Gutierrez).כוח ברמת הארגון- יכולת הארגון להעצים יחידים וקהילות (1992 ,Gutierrez).

      אלי, בעיני הדיון במונח זה ברמת הפרט בלבד, מעקר אותו ממשועתו המקורית וחבל..

       

        8/9/08 22:21:


      דנה יקרה, תודה !

       

       

      ד"ד יקרה

      לדעתי התשובה נמצאת בתוך שאלתך.

       

       

      שרה יקרה

      אכן מסע ודרך חיים !

        1/9/08 07:27:

      כל כך נכון וכל כך קשה.

      הבירור יכול לקחת שנים.

      מאמינה בדרך .

        31/8/08 16:10:

      למעשה תמיד הרגשתי שאוכל להיות אני עצמי רק מתוך אהבה וקבלה עצמית מלאה, ולא פחות חשוב - תוך מתן מקום לעצמיות הייחודית של זולתי, והסתייעות בזולת       

      ומה עושים כאשר הזולת מנסה לעצב אותך, או במילים אחרות ופחות עדינות

      כאשר הזולת דורסני האם גם אז נותנים מקום לעצמיות הייחודית שלו?

      כלומר יש דברים שמקומם יכירם בתיאוריה בלבד     יותר מזדהה עם הרישא של המשפט   

      תהליך פיתוח אישי שמאפשר לנו להיות עצמנו, באומץ, וכנגד כל הניסיונות והלחצים של אחרים לעצב אותנו בדמותו של אדם אידיאלי על פי ציפיותיהם

         

       
        31/8/08 00:59:
      הפוסט הזה נכתב כבר מזמן, אך נראה לי רלוונטי ונכון תמיד, תודה על הדברים המעניינים והמעשירים.*
        16/8/08 10:26:

      לא ביררתי אצל הקדוש ברוך הוא ואינני יודע. כדאי לנער לפני השימוש :-)
        28/7/08 11:57:

      דברי אלוהים חיים

      יעל

        25/2/08 06:35:

      יהודית יקרה , תודה !

       

      צטט: יהודית מליק-שירן 2008-01-10 15:42:32

      אחד הדברים המרגיזים אותי, כשאני מקבלת הזמנה לקרוא פוסט חכם ומעמיק, הוא שכשאני באה ללחוץ על כוכב ירוק, אני מגלה שאין ברשותי. אלי יקר, קראתי בעיון רב את המאמר שלך, הייתי קצת מגדילה את פונט האותיות שיהיה שווה לכל עין. המאמר כתוב בבהירות רבה וסוחפת. כמי שגילתה את האני שלה ואת העצמי שלה אחזק שורותיי בסייפא של המאמר:"לכל נפש יש מתנה ייחודית מן האל, ומאושר האדם שמצליח להכיר את נפשו ולבטא אותה באמצעות נתינה למישהו אחר. אתה מוזמן לקרוא את שני הפוסטים:האמא השלישית והחיים שלי בזבל, אני שם לא רק בכתיבה. פיזית ורגשית אני מאפשרת לך לגעת בי,דרך אהבתי לזולת והנתינה האינסופית שלי אליו. אבוא להאיר מחרנשיקה

      הארתי באהבה רבה,

      שבת של שקט שתהיה לנו.נשיקה

       

        16/2/08 07:07:

      ד יקרה

      נהניתי מהנאתך וגישתך לענין. תודה על דברייך ועל הכוכב :)

        15/2/08 04:48:

      אם אין עצמי לי, מי לי !.מחייך

      נהנתי לקרוא, תודה וסופ"ש נפלא!

        10/2/08 14:48:
      סמדר, בשמחה ! תודה לך על מילותייך הטובות שחלקת איתי :)
        9/2/08 10:30:
      תודה לך, אלי
        16/1/08 11:07:

      ציפי

      זאת מחמאה מיוחדת. שמח שבאת והתמדת בקריאה עד תום :)

      תודה !

       

       

       

      מיקי

      יש אכן משמעויות שרק עושר השפה האחרת יבטא היטב והדגמת זאת. יש מצבים שבהם לעברית יש מילים שאין בשפות אחרות ( עוד אמצא את הדוגמה המתאימה ).

       

      כישראלי גאה אני מנסה למצוא מילה מתאימה בעברית לכל מילה רלבנטית באנגלית אבל לפעמים אכן אין מנוס משימוש במילה באנגלית כדי להבהיר את משמעותה המקורית.

       

      צא וחשוב נא על אוסף המילים בעברית הקרובות במשמעותן ובשורש שלהן למילה העצמה וראה את יופיה וסוד קסמה של השפה שלנו: עצם, עצום, עצומה, עצימות, עוצמה, עצמאות, עצמי, עצימה, התעצמות וכו'. 

       

      בחרתי לחבר את המילה העצמה למילה עצמי שהוא הכוח האמיתי והטבעי של כל אחד מאיתנו.

       

      תודה לך על דבריך המאלפים.

       

        15/1/08 21:30:

      שלום אלי,

      תודה על דבריך. אני לא חושב שמסע אל נפש האדם מייחד דווקא דתות מונותיאיסטיות, אולם בקיאותי בדתות שאינן כאלה מוגבלת מאוד ולכן נניח לנושא זה.

      עוד משהו בשולי הפוסט המצוין שלך: כתבת שלא נוח לך עם התרגום "העצמה" ל-empowerment. אכן דברים כדרבנות, אבל אני נתקל לא פעם בתרגומים של ביטויים לועזיים לעברית שגורמים לבלבול. למשל: בעברית מתרגמים "תרבות" גם civilization וגם culture.

      בעניינים קרובים לתחומים שבהם אתה עוסק: "אחריות" היא responsibility אבל גם accountibility.

      אני תוהה האם באמת צריך לתרגם? האם התרגום שבא לסייע לקהל ישראלי אינו גורם בסופו של יום לבלבול או אי הבנה של החומר. האם במחשבה שנייה לא ראוי להותיר את המינוח הלועזי במקומו, ואולי להסתפק בעיברות המילה, היכן שהדבר אינו מגוחך?

      כל טוב,

      מיקי

        14/1/08 19:03:

      אלי

      בד"כ, פוסטים שהם קצת ארוכים, מרתיעים אותי.

      התחלתי לקרוא ונמשכתי כמו במגנט להמשיך ולקרוא עד הסוף.

      נהניתי מהשטף, הידע, הנסיון, והחוכמה.

      שמחה להיות הכוכב ה- 13 שלך. מחייך

        14/1/08 18:45:

      תמי

      נעמה לי הסכמתך המלאה מאוד ! תודה :)

       

       

      סיגלית

      אם אותך לא אשתף אז מי ? מקסימה את בעצמך :) תודה על הכוכב.

       

       

      ענבל

      שמחתי לראות שגם דרך נקודת מבטך יש משהו צורם במילה "העצמה" במשמעותה הכוחנית. חשוב להיזכר שאפשר לעשות זאת אחרת :)

      תודה :)

       

       

      עדינה

      תודה על המילים החמות. אכן כלי פשוט לשימוש יום יומי :)

       

       

      בי

      תודה לך. שמחתי על ההתיחסות האישית.

      איזו דוגמה יפה לאישה שחיה את המימוש העצמי שלה הלכה למעשה ומתוך מודעות עצמית גבוהה :)

       

        14/1/08 16:04:

      היי אלי,

      הדרך שלי למימוש עצמי, מעבר לכובעים השונים שיש לי כבת, כאישה, כאם, כחברה וכאשת מקצוע, היא גם בלמידה בלתי נגמרת והתנסויות שונות בהן אני בוחנת את עצמי כל פעם מחדש, את גבולותי, יכולותי ואת התקשורת וההתנהלות שלי עם הסביבה. כל המרכיבים יחד הם אני ובלעדיהם לא הייתי מרגישה ממומשת.

      תודה שגרמת לי לעצור רגע ולחשוב על הנושא!

       

       

      אלי, כל מילה בסלע. ההתכנסות פנימה והאומץ לזה. זה מה שעושה את ההבדל בין ליד החיים ובין לחיות בפול ווליום. תודה על כתיבתך.  מעמיק, בהיר ומעניין. הכי חשוב כלי להשתמש בו.

        13/1/08 18:49:

      מאוד מאוד אהבתי את התוכן ואת ההסתכלות דרך העיניים שלך.

       

      אישית המילה "העצמה" עושה לי להתכווץ. עבורי היא קצת יותר מדי ניו אייג'ית וקצת יותר מדי מתנשאת (מי צריך העצמה? מי שאינו עצום מבפנים?). מעצימים את מי שחלש ואני מעדיפה שלא להסתכל על אנשים כנזקקים להעצמה.

      הכי הרבה הם צריכים מחלקת תאורה טובה, כזו שתיקח את יצירת האומנות שהם ותשים עליה ספוטים שיעשו עימה חסד.

      :)

      יוצא מכך, אני משתמשת ב"להיזכר". הרבה פעמים זה מה שהלקוחות שלי צריכים - להיזכר למה הם כאן, להיזכר כמה הם מוצלחים, להיזכר בפעמים שזה כן עבד להם, להיזכר בהצלחות ובגאוות. לכל אחד יש כאלה. ומהמסע הזה- יוצאים עצומים.

       

      תודה שחלקת!

       

       

        13/1/08 14:04:

      מקסים!

       

      תודה ששיתפת אותי וכמובן  * 

        13/1/08 09:11:

      מסכימה עם כל מילה !

       

        12/1/08 14:03:
       

      יהודית  

      איזה לב ענק יש לך. הבאת איתך אור גדול.

      תודה על הקריאה המעמיקה והמילים החמות שלך. הפונט הוגדל כהצעתך.

      שמחתי על עדותך, ואין מתאימה ממנה לדעתי לפתוח את התגובות לפוסט הזה.

      כמי שגילתה את עצמיותה, את ודאי יודעת ומרגישה את הערך העצום של הגילוי הזה.

      עוד אבוא לגעת בך כהזמנתך המקסימה J

       

       

      אילנה  

      אכן אשרי האיש... J

      תודה לך על הביקור והדברים היפים.  

      לדעתי, אשרי האיש שיודע להודות על הכול.

      לכולנו יש גם "פספוסים" אך לדעתי אדם שחי בתחושת החמצה אינו אדם המקבל ואוהב את "עצמו" באופן מלא, והוא אולי רק בתחילת המסע, או תקוע בדרך.

       

       

      שרי

      נפגשנו כאן לא מזמן, וכבר אני חייב לך כמה תודות כולל על הטיפ "הקטן" שנתת לי J

      תודה על דברייך היקרים לי מאוד.

       

       

      מיה

      אהבתי את העדות האישית ואת תיאור המעגליות של השיפור המתמיד בכל תחום.

      מאחל לך המשך הצלחה במסע הזה.J

       

       

      סיגל

      שמחתי מאוד שבאת וכיכבת. תודה !

      גישתך לחיים מקסימה אותי. את יודעת J

      הרווית אותי בציטוט שהבאת מדברייך. חרטתי אותם בזיכרוני. תודה לך.

      אם יורשה לי להתפלסף עוד קצת נדמה לי שהידיעה בלידתנו היא "ידיעה" פוטנציאלית בלבד. לדעתי, אין מנוס מהמסע לגילוי העצמי והפיכת "הידע" מפוטנציאל לממשות.

       

       

      יעל

      איזה כייף לי שבאת. תודה.

      הדברים שהבאת כה יפים ומאלפים ומעוררי השראה.

      בחרתי לשוב ולהדגישם ואולי אף להוסיף אותם לגוף הפוסט שלי.

      אם יש ברשותך את המקור המדויק מהם נלקחו דברי הרב קוק אשמח לקבל.

      תודה מראש על טרחתך.

       

       

      "צריך שכל איש יידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר

      ואין נרו שלו בנר חברו, ואין איש שאין לו נר,

      וצריך שכל איש יידע ויבין שעליו לעמול ולגלות

      את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה

      ולהאיר את העולם כולו..."

       

       

      טליה

      התפעלתי מכך שעצם ציטוט דבריי על ידך גרם לי לקרוא את דבריי שוב ולהבין את הדגש החשוב שאת רצית לתת בהם. תודה לך על כך.

       

       

      יעלי

      כמה עוצמה ויופי יש בהתייחסות שלך - אינטלקטואלית ורגשית.

      התמוגגתי מדברייך. מודה לך מעומק לבי.

       

       

      יוסי

      אהבתי את הדגשים שלך מאוד. תודה רבה.

       

       

      ורד

      דברייך יפים וטובים. תודה.

      אל תצטערי על הכוכב שאיננו.  

      אנשי הקפה בחוכמתם יצרו לכוכבים 4 תכונות חשובות.

      האחת היא שניתן לתת כוכבים בסתר.

      השנייה היא שהם מתרבים ככל שהנתינה שלנו לאחרים גדלה.

      השלישית היא שהם אינם פוחתים ממאגר הכוכבים שקיבלנו מאחרים.

      הרביעית היא שאינם ניתנים לספירה בידי הנותן אלא רק בידי המקבל.

       

       

      מיקי

      תודה לך על דבריך החמים והנדיבים, ועל נקודת המבט המעניינת שהבאת מניסיונך המקצועי ומעבודתך המחקרית. נעמו לי דבריך מאוד. הרהרתי בהם לא מעט.

      מקווה שאלמד יותר על המסע המיוחד שעושים עולי הרגל בתוך נפשם פנימה.

      נדמה לי שמוטיב דומה נמצא בכל 3 הדתות המונותאיסטיות. תקן אותי אם אני טועה.

      דברי ר' יצחק מברדיצ'ב שהבאת הזכירו לי את הדברים הבאים של ארתור שופנהואר:

      No one can be in perfect accord with anyone but himself""

       

       

      רחלי

      טוב שבאת ותודה על מה שבא מן השתיקה... וגם מן ההרהור.

      בכל פעם שאני שומע את השיר של קובי אני נזכר מיד בך ובביצוע שלך J

       

       

      יניב

      ריגשת אותי לא פחות.

      איש מקסים ומעמיק ראות אתה.תודה רבה לך.

      נ.ב.

      יש לי השכלה ותואר במשפטים אך אינני עוסק בעריכת דין.

      בכל היתר כן ובהנאה רבה. J

       

       

      אן

      תודה על דברייך האישיים והכנים.

      כמנהלת צוות התברכת ביכולת לסייע לעובדייך להתפתח ולגדול. זאת זכות גדולה, ויש בה ביטוי של המימוש העצמי שלך ושלהם כאחת. הדברים נכונים לדעתי גם ביחס לכל הנזקקים לשירותי הרווחה שאת עומדת בראשם, ולא רק להם.

      אנשי ניהול בכירים נהנים לעיתים משירותיהם של מאמנים ויועצים חיצוניים שמומחיותם בתחום הניהולי והתעסוקתי, בין היתר בשל היעדרו של ממונה שיעשה זאת.

      אברהם מאסלו היה אומר שככל שקרובים לראש הפירמידה יש יותר מקום לאוטונומיה ולביטוי עצמי J

      לדעתי יש כמעט תמיד מה לעשות ולא להישאר תקועים בדרך.

      נ.ב.

      על מצבך האישי ( והשרות הציבורי ) נרחיב בשיחה פרטית.

       

       

      מריון

      לדעתי הטריגר נובע מבפנים ומבחוץ כאחת.

      חשוב לזכור כי המסע מתנהל כל החיים אך כמאמר חז"ל "אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו".

      מציע לך לקרוא שוב את הפוסט ולחבר את דברייך לדברי.

       

       

      נ.ב.

      בעבר ייעצתי לחברה בינלאומית גדולה שהחשב שלה היה איש ממורמר ולא יעיל בעליל. הוא אמר לי שהוא שונא את המקצוע שלו, וכי ליבו הולך אחר המוסיקה אבל אין לו בטחון לומר זאת לאף אחד, ואין לו אומץ לעשות את השינוי. המנכ"ל לא היה מרוצה כלל מעבודתו ושקל לפטרו לאלתר.

      על דעת המנכ"ל התחלתי בתהליך אימון עם החשב שפרש לבסוף בהסכמה, קיבל סיוע מהנהלת החברה, ומצא משרה אחרת שאפשרה לו לפתוח במקביל בקריירה של זמר ומנחה אירועי זמר ותרבות. לאחרונה ראיתי אותו פעמיים במופע זמר וליבי התרחב מנחת J

       

       

      יוספה

      תודה על הקריאה, על דברייך ועל הכוכב J

       

       

      דפנה

      תודה לך. אין כשמחת הלמידה J

       

       

      זיוה

      התרגשתי מאוד לקרוא את הפוסט שצירפת לכאן. הוא יפה מאוד בעיניי. תודה לך.

       

       

      שמוליק

      לדעתי "העולם" הוא בלב ההוויה שלנו לא פחות משאנו בו. ההשראה היא הדדית ובו זמנית. 

      נ.ב. חוכמת "הלחוד והביחד" היא פילוסופיה מרתקת אך תקצר היריעה.

      הלוואי ורק אזכה לגעת עוד ו"להגביר" את החיים של אחרים ושלי.

      תודה לך על המילים המתמירות ועל הכוכב שהענקת לדבריי.

       

       

       

      רינתי

      נהניתי בהנאתך ואבוא לבקרך. תודה על ההזמנה.

       

       

      מירי

      תודה רבה לך.

      אהבתי את הנימה האישית והתזכורת ממקורותינו.

      מקורות היהדות אכן מלאים דברים בשבח הכוח השקט שכיום מכונה גם "עוצמת הרכות".

      למשל: "טוב ארך אפיים מגיבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר" ( משלי י"ו ) J

       

       

       

       

        12/1/08 11:59:

      אלי היקר,

      הפוסט הזה צריך עוד קריאה ועוד קריאה,

      אבל כבר בקריאה ראשונה ניכרים התבונה והרוך,

      שהם כה עוצמתיים, עד כי הם החומרים שמהם עשויים שוברי גרם ("לשון רכה תשבור גרם").

      שבת שלום.

        12/1/08 11:38:

      אלי תודה על הזמנה נהנתי מאוד מהקריאה,

      (תבקר אצלי), מדרך החשיבה.

       

        12/1/08 11:10:

        =

      יש הסבורים שהתשובה מצויה בלב ההווייה שלנו.

      אחרים מאמינים שהעולם שמסביב הוא הנותן השראה

      להתחברותנו לקול שבתוכנו.

      =

      כך או כך, אלי ידידי,

      אנשים שכמותך -  נוכחותם הנוגעת מגבירה את החיים.

      =

      תודה שהזמנת אותי לקרוא פוסט מצוין.

      וכמובן, כוכב ממני.

      =

      שמוליק ליאור

        12/1/08 10:22:

      אלי תודה.

      מרתק.

      אני מצרפת סיפור מתוך אתר:

       

      סיפור שראוי לקרוא ולאמץ.

      סיפור שצריך להביא אותנו לשאול את עצמנו יום יום שעה שעהנשימה נשימה האם אנחנו עושים נכון.

       

       

      הכלים שאלוהים נותן                                          

      כמה רציתי לעשות אותו מאושר! כמה רציתי להביא לו-רק פעם אחת- איזה "כמעט טוב" אחד במקום כל ה"המספיקים בקושי", אבל לא יכולתי.

       

      ביום שבת אחד, כשרק אני ואבא שלי היינו בבית- הייתי אז אולי בכיתה ה' או ו'-  החלטתי לדבר איתו על זה. להגיד לו שאני נורא מצטער שאני לא מביא לו אושר כמו שאחותי מביאה לו.

       

      הוא שמע את מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט האוהב שלו ובניגוד לאופי שלו – שהוא אופי של בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה שלו- הוא נתן לי את ההרצאה הכי יפה ששמעתי בחיים שלי.

       "גדי", הוא אומר לי: "אבא לא אוהב את הילדים שלו בגלל שהם מביאים הביתה ציונים טובים.

      אבא אוהב את הילדים שלו בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלו. הם הנשמה שלו. הוא מוכרח לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת הוא אוהב אותם. אבל אתה, גדי- אתה אף פעם לא עשית דבר רע."

       אני מתחיל להגיד לו "אבל, אבא.." הוא מפסיק אותי ואומר: "ששש.., גדי, תקשיב!"

      וכך אמר לי אבא: "כשאלוהים ברא את העולם הזה- לצערנו או לשמחתנו, הוא החליט לברוא עולם מעניין, לא עולם מושלם. בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות , כל מיני צבעים כל מיני כישרונות.

       

      ולכל אחד הוא נתן כלים אחרים: לזאת הוא נתן יופי, ולהוא הוא נתן ידיים טובות, לזה הוא נתן כישרון במוזיקה, ולהיא הוא נתן כשרון במתמטיקה. אנחנו לא יודעים למה אלוהים עושה מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שאלוהים לא נתן לך את הכלים האלה או האלה. אנחנו יכולים להאשים רק אנשים שלא מנצלים את הכלים שאלוהים כן נתן להם.

       

      בגלל זה, גדי, אני אומר לך דבר אחד ומסביר לך דבר שני. הדבר שאני אומר לך זה אל תתלונן על הכלים שאלוהים נתן לך. והדבר השני שאני מסביר לך זה שלפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שאלוהים נתן לנו, בגלל שהכלים שהוא נתן הם ככה מתחבאים. אז תהיה סבלן, גדי. תהיה סבלן כמו אבא. יום אחד גם אתה תגלה שיש לך כלים טובים".

       

      איך אהבתי אותו, את האבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או אפילו לנשק אותו, אבל התביישתי.

       ואל תשכח שאת ההרצאה הזאת האבא שלי- האיש הפשוט והטוב והחכם הזה- נתן לי אולי לפני 30 שנה, לפני שבמדינה הזאת ידעו הרבה על דברים כמו דיסלקציה, או קשיי למידה, או כל מיני מגבלות אחרות.
       

      שנה או שנתיים אחרי השיחה הזאת מצאתי את הכלים שאלוהים נתן לי.

       

      ישבתי בשיעור אני-לא-זוכר-מה. המורה שלנו היה חולה, אז הייתה לנו מורה-מחליפה.

       

      היא מדברת על מה שהיא מדברת, ואני בעולם אחר. פתאום אני רואה את המורה-המחליפה עומדת על- ידי. לפני שאני מספיק להגיד מילה, היא סוחבת לי את הנייר שאני מקשקש עליו.

       

      היא מסתכלת על הנייר ואומרת לי: " מה אתה עושה?" אני אומר לה, "סתם מקשקש". היא אומרת "מה ציירת פה?" אני אומר לה, "סתם". היא אומרת לי "סתם מה?" אני אומר לה "סתם ציירתי אותך עומדת על-יד הלוח". היא לקחה את הציור והכניסה אותו לתיק שלה.

       

      אחר-כך התברר  שהאבא של המורה-המחליפה הזאת הוא צייר בעל שם עולמי, והיא לקחה את הציור והראתה לו.

       

      תוך כמה ימים (הצייר) בא לבית שלנו, הסתכל על עוד ציורים שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו הכל בשביל לטפח את הכישרון שלי בציור.

       

      מה אני אגיד לך? מאותו יום האבא שלי הוציא את המיץ שלו בשביל שאני אוכל ללמוד עם הציירים הכי גדולים שיש-גם פה בארץ וגם בחוץ- לארץ.

       

      היום אני בן 42, ובחודש שעבר פתחתי את התערוכה ה- 28 שלי,  והפעם- בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית.

       

      ואבא שלי (שעכשיו הוא כבר בפנסיה)- מה הוא אומר על כל ההצלחה שלי?- הוא אומר:" מה אתם עושים רעש? הילד מצא את הכלים , והילד משתמש בכלים".

       (הסיפור הגיע אלי ללא שם רק עם הכותרת "הכלים שאלוהים נותן", תודה גדולה למי שכתב את הקטע)
       

       

       

        12/1/08 09:47:

      קבל ממני כוכב

        12/1/08 09:26:

      שמחתי לקרוא ולמדתי, תודה.

       

        11/1/08 18:23:
      תודה על הפוסט. מסע חיינו הוא כנראה המסע של עצמינו אל תוכינו. פירטת מאד יפה מה הכוונה בהעצמה אישית. כוכב.
        11/1/08 17:54:
      כיכבתי- שכחתי לרשום קודם. סליחה.
        11/1/08 17:54:

      שלום אלי

      אני קוראת את הפוסט בערב שבת ומתרגשת. אני מצטרפת לתגובתה של ilanad- וחושבת "אשרי האיש".

       

      אני חושבת שהעצמה יכולה אבל בהרבה מקרים להיבנות גם ע"י הסביבה. כאשר מנהלים/עמיתים/מורים וכדומה. דמויות עם סמכות מסויימת, אומרים לנו את דעתם עלינו או על מעשינו.

      זה אולי לא המסע הפנימי שאתה מדבר עליו. אבל זה כן חלק ממנו, כי זה יכול להוות טריגר לתחילה של מסע אישי.

       

      אני גם סקרנית לשמוע את תגובתך לguitarwoman: על טיפוס במעלה דרגות ההצלחה המקצועית, מול התרחקות/בלימת המסע שלה.

       

      ישר כוח בכתיבה ישירה, ברורה ומעוררת מחשבות.

      שבת שלום

      מריון בורגהיימר

        11/1/08 17:23:

      אלי,

      ראשית כל, תודה על ההזמנה לפוסט מעניין!

       העיסוק שלי כראש צוות מאפשר לי לבחון גם את תהליך ההעצמה של העובדים בצוות שלי, בהתאם לאישיותו של כל אחד, ואני שמחה על כך שמתאפשר לי לסייע לכל אחד מהם לגדול ולצמוח.. אבל,דווקא אני, עם העליה בסולם הדרגות, (וכאן אני נשטפת בפרץ של פתיחות ) מרגישה שהתהליך שלי נבלם משום מה. מרגישה שככל שקרובים יותר לקודקוד של הארגון, יש פחות אוטונומיה ופחות מקום לביטוי עצמי....

      מה דעתך, ידידי המלומד?

      בכל אופן, שוב תודה ושבת שלום

      אן

       

        11/1/08 13:40:

       

      אלי,

       

      שוב פעם הצלחת לרגש אותי.

       

      פוסט חשוב וחכם, מלא תובנות. אני בטוח שעוד אחזור ואקרא בו מידי פעם.

       

      כאנשים העוסקים במקצועם בהעצמת אחרים עלינו לחזור ולשנן ולא לשכוח את המקום האמיתי והפנימי ממנו מגיעה העצמה לאדם, בין במקום העבודה ובין בחייו הפרטיים (ולא שיש ממש הבדל בין השניים...)

       

      מפתיעה אותי גם בכל פעם כתיבתך, העושר והגיוון שבה, ו"החלפת הכובעים" שלך מפוסט לפוסט.

       

      פעם יועץ ומדריך, פעם אבא רגיש, פעם עו"ד מדוייק ולוגי, פעם משורר ופעם איש רוח פילוסופי...

       

      ומצויין כל פעם מחדש...

       

      קבל כוכב !

       

      סופשבוע נעים לכולנו.

       

        11/1/08 08:35:

      חשבתי על דבריך

      הן כאדם

      והן כאמא.

       

      והגרפיטי שציטטת

      נפלא..

        11/1/08 05:46:

      שלום אלי,

      כרגיל דבריך מנוסחים בבהירות ומבוססים על ניסיון מקצועי עשיר כמו גם על ידע תיאורטי נרחב. אני אוהב מסעות, ובמסגרת עבודתי המחקרית באוניברסיטה הזדמן לי לחקור את תופעת הצליינות. מתוך הדברים הרבים שקראתי, ראיתי ושמעתי בעניין אני חייב לציין את ספרו של פאולו קואלו Le pelerin de Compostele (בעברית זה תורגם משום מה "המכשף") וסרטו המדהים של בונואל "שביל החלב". בשני המקרים מסע הצליינות הוא מעין "תירוץ" או גירוי למסע של עולה הרגל אל תוך נבכי נפשו. כלומר, היעד אינו הגעה אל סנטיאגו דה קומפוסטלה כמתואר בשתי יצירות אלה, אלא לתוך נפשו של עולה הרגל עצמו.

      ברור שצריך לדעת מי אנחנו על מנת להגיע למיצוי הפונציאל שבנו. דברים ברוח זאת מיוחסים לר' יצחק מברדיצ'ב, "לשקר לאחרים זה חטא, לשקר לעצמך זה פשע". בקיצור, כדי להצליח יותר בעסקים, וחשוב הרבה יותר, כבני אדם, עלינו להיטיב להכיר את עצמנו; ללא הנחות וללא מבצעים.

      כל טוב ושבת שלום,

      מיקי

       

        11/1/08 01:54:

       

      מאוד רציתי לתת לך כוכב...מאוד,

      מצטערת נגמרו לי,

      איזה יופי,כמו שבודאי תיארת לעצמך

      אהבתי מאוד,כתבת מקסים מדוייק,

      איזה יופי,תודה לך על הזמנתך

      אבוא לבקר שוב.

        11/1/08 01:52:

      העדר שיפוטיות, סובלנות כחלק מ"העצמה העצמית", היא המפתח שפותח את הדלת להתחבר אל הזולת ולהכירו, ובכך להכיר את עצמך.

      כתבת פוסט בהיר ונכון לא רק לחיים הפרטיים אלא גם בניהול  צוות כלשהו.

       

       

        11/1/08 00:13:

       

       

      אליק, נהניתי התרגשתי. כהרגלך בקודש, אתה מפליא בכתיבתך הבהירה, העשירה והקולחת

      ותמיד חשה (מעבר לידע התיאורטי, הרבה מעבר...!) את הדפוק האישי, האנושי

      והרגיש כל- כך לזולת .  זו אחת המתנות הללו שניתנו לך איש יקר, השילוב הזה בין המוח המבריק, יכולת הניתוח האנליטית ונקודת המבט האישית לבין האדמיות שבך- לב ורגש .

       

      אהבתי מאד ומקבלת מאד את ההעצמה, כמסע אישי אל עצמנו !

      כל פרשנות אחרת, למלה העצמה (שאינה יוצאת מתוך עצמיותו של אדם והמודעות אלייה

      על שלל מרכיבייה ) היא קישוט מלמעלה, נעדר תשתית ועל- כן גם ימיו קצרים !

       

      כוכב, לכתיבתך המודעת, החשובה והמרתקת  ובעיקר לדופק המפעם בה...

       

      אוהבת אני.   

        10/1/08 23:51:

      "לדעתי, גם ליחידים וגם לעסקים דרושה "העצמה" במובן של הגדרת הזהות העצמית והתבססות עליה, כתנאי הכרחי לצמיחה והתקדמות."

      "מתן מקום לכל אדם, האדרת החיובי שבו, ופיתוח קשרים חברתיים, הם מנוע רב עוצמה לשינוי וצמיחה אישית."   

       

      התנאי והמנוע. כמה מדהים יכול היה להיות לו מדינתנו היתה מתנהלת לפיהם...

        10/1/08 23:05:

      אלי יקר,

       

      קראתי, אהבתי , מאד מדבר אלי .

       

      ובהקשר של גילוי העצמי, הייחודי לנו -  רוצה לצטט לך משהו יפה מדברי הרב אברהם יצחק קוק:

       

      "צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו   דולק נר

      ואין נרו שלו בנר חברו  ואין איש שאין לו נר

      וצריך שכל איש ידע ויבין  שעליו לעמול ולגלות

      את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה

      ולהאיר את העולם כולו  ...."

       

      הרבה אור ...

       

      יעלי

        10/1/08 22:21:

      אלי מאוד אהבתי את החשיבה.

      שולחת לך כוכב.

       

      ובנוסף ציטוט מאיזה מאמר שפעם כתבתי:

       

      כשנולדנו ידענו בדיוק איך העולם צריך להיות בשבילנו, ידענו שהוא צריך להיות כיף, מעניין ועם קירבה. אנחנו מוזמנות לגרום לסביבה הכלכלית שלנו להיות בדיוק כך: מלאה כיף, עניין וקירבה.

      הכתוב מיועד לנשים וגברים כאחד :)
        10/1/08 20:40:

      הי אלי,

      התחברתי לדבריך, גם אני צמחתי אישית מאד דרך העבודה. למדתי להתמודד עם קשיים חברתיים ובינאישיים שקודם לא הצלחתי לצלוח, וזה עזר לי להתעצם בצד האישי ביחסים, וכן להשתפר כאמא מול בני. יש בזה מעגל שלם, מעגל השיפור המתמיד. תודה על המאמר.

        10/1/08 16:25:

      אלי יקר תודה על מילותיך החכמות והחשובות.

       אזלו כוכבי, אחזור יחד עם מנצנץ.

       שלך שרי

        10/1/08 15:56:

      אתה יודע אלי, אדם אכן מאושר שהצליח להכיר את נפשו אבל נראה לי שיותר מכך הוא מאושר להבין שלא פספס את ההזדמנויות שניתנו לו להכיר את נפשו ולומר תודה לאלה

      שעזרו לו בדרך.

      אחד הדברים המרגיזים אותי, כשאני מקבלת הזמנה לקרוא פוסט חכם ומעמיק, הוא שכשאני באה ללחוץ על כוכב ירוק, אני מגלה שאין ברשותי. אלי יקר, קראתי בעיון רב את המאמר שלך, הייתי קצת מגדילה את פונט האותיות שיהיה שווה לכל עין. המאמר כתוב בבהירות רבה וסוחפת. כמי שגילתה את האני שלה ואת העצמי שלה אחזק שורותיי בסייפא של המאמר:"לכל נפש יש מתנה ייחודית מן האל, ומאושר האדם שמצליח להכיר את נפשו ולבטא אותה באמצעות נתינה למישהו אחר. אתה מוזמן לקרוא את שני הפוסטים:האמא השלישית והחיים שלי בזבל, אני שם לא רק בכתיבה. פיזית ורגשית אני מאפשרת לך לגעת בי,דרך אהבתי לזולת והנתינה האינסופית שלי אליו. אבוא להאיר מחרנשיקה