כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (6)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/1/13 23:19:

    מיטל יקרה,

    כך זה בדיוק היה בזמן אמת.

    משמח לראותך שוב בבלוג!

     

    צטט: remei 2013-01-24 22:57:31

    הולך ומסתבך
      26/1/13 23:18:

    תודה מיכל.

    משתדל מאד,

    למרות שכבר עברו כמה שנים

    הפצע טרם הגליד לחלוטין!

     

    צטט: אינדיאנית אדומה 2013-01-24 18:28:00

    תשמור על עצמך...
      26/1/13 23:17:

    אכן,צריך גם עזרה מלמעלה

    במקרים כאלו...

     

    צטט: אסתר רבקה 2013-01-24 15:56:37

    שהשם יעזור מסיבוכים כאלה...
      24/1/13 22:57:
    הולך ומסתבך
    תשמור על עצמך...
      24/1/13 15:56:
    שהשם יעזור מסיבוכים כאלה...

    עלילותיי בשוק האפור-המשך מס' 3

    6 תגובות   יום חמישי, 24/1/13, 13:52

    כעבור מספר ימים קבלתי תזכורת לתשלום משירן:"מחר לך ולקרובה שלך

    יש 3 צ'קים שיורדים.זה 6500 שקל,אני מקוה שגם הפעם לא יהיו בעיות" הוא סנן בטון מאיים.

     

     

    " שירן,אף פעם לא היו לנו בעיות ואם היינו חוששים שהצ'קים יקפצו היינו מבקשים שתעצור אותם " אמרתי והייתי מאד לא רגוע.

     

     

    " קבלתי מידע שאתם פתוחים גם אצל יאיר מאור יהודה ואצל רפאל מתל אביב.הבטחתם לי לא לעשות שטויות ואמרתם שיש לכם צ'קים רק אצלי,לא?

    אתה רוצה שאני אשלח אנשים לגבות אתכם ונריב?למה שקרתם לי?אתה לא יודע עם מי הסתבכת אם הצ'קים יחזרו " סנן שירן ואני נבהלתי.

     

     

    " הכל יהיה בסדר,אין לך מה לדאוג " אמרתי,וידעתי שיש לשירן וגם לאחרים בשוק האפור סיבה טובה לדאוג.

      

    מייד כששירן ירד מהקו הרמתי טלפון לבנק והבטחתי שם שאם הצ'קים שלי ושל דנה[שגם היא נהלה את חשבונה הפרטי באותו סניף,בו עבד חבר שלי] יכובדו לא אבקש שוב להגדיל את המסגרת.

     

    נרגעתי רק אחרי שרינת,מנהלת מחלקת הבנקאות האישית בסניף,הבטיחה לי שאין לנו מה לדאוג.

     

    למחרת שירן התקשר והיה מאד מרוצה שהצ'קים כובדו:

    " אני לא אגיד לרפאל וליאיר שיש לכם צ'קים גם אצלי ,אבל תזהרו.יש גם עבריינים כבדים בשוק הזה,לא כולם כמוני.אני רק עובד בתיווך מוניות ובהלוואות כנגד צ'קים ולפעמים בקזינו.לא כולם רגועים כמוני... "

     

     

    דנה ואני קבענו להפגש בהקדם אחר הצהריים בקריון שבקרית ביאליק,וסכמנו שכל אחד יביא עמו הערכה של חובותיו בשוק האפור ודפי חשבון מהבנק.

     

     

    נסעתי לחיפה ברכבת של ארבע והייתי מאד לא רגוע.

    הנסיעה ברכבת התמשכה מעבר לשעה האמורה עקב תקלה טכנית וכך דנה נאלצה  לחכות לי בסניף של "קפה ג'ו" בקריון כחצי שעה מעבר לזמן שקבענו.

     

     

    הגעתי קצת עצבני לתחנת הרכבת בקרית מוצקין ונסעתי לקריון במונית של באסם מסחנין,נהג שעמו הרביתי לנסוע באזור חיפה.באסם נסע מאד מהר והגענו אחרי פחות מרבע שעה.שלמתי לו והודיתי על המהירות.

     

     

    "מה קרה לך?תמיד אתה צוחק ומדבר אתי והיום היית שקט" אמר באסם לפני שירדתי

    "כן,יום קשה בתל אביב.הפסדתי עסקה עם חברה גדולה" אמרתי לו

    וקבענו שיאסוף אותי ואת דנה חזרה אחרי שעה וחצי

     

    דנה כבר צפתה לי אחרי כמה כוסות קפה,ושמחה לקראתי.

    אחרי שישבנו עם הנטבוק שלי ומחשבון הסתבר לנו שיש להשיג קרוב ל15000 שקל נוספים רק החודש מעבר להכנסותינו.

     

     

    "מה נעשה?" היא שאלה ונראתה כה חסרת אונים

    "אני אמצא פתרון" עניתי,ובמוחי כבר חשבתי למצוא מקום שבו לא מכירים אותנו כלווים למרות האזהרות של רפאל ושירן.

     

     

    כך הכרתי את איקו,שנהל  משרד להלוואות בריבית ברחוב קטן סמוך לרחוב בן יהודה.טוב,הכרתי אותו דרך מודעה...

    איקו היה מאד לבבי והדגיש כל הזמן שהוא לא שוק אפור.הוא לא בדק את הצ'קים שלי ואמר שהוא קורא בנאדם לפי העיניים ושהוא מאמין בי.

     

    לוויתי ממנו 10000 שקל במזומן והייתי אמור להחזיר לו ב6 צ'קים של 2500 שקל כל אחד.

    אחרי מספר ימים גם דנה הגיעה בהמלצתי למשרד של איקו אחרי נסיעה קצרה במונית עם סרגיי ,אחד הנהגים הקבועים שלי בתל אביב.

     

     

    ברחוב שבו גרתי בשכונת מונטיפיורי כמעט ולא היתה חנייה והעדפתי להתנייד בעיר במוניות ומחוץ לה ברכבת או עם 2 נהגים קבועים-סרגיי

     

    הקווקזי מהדרום ועמוס מיפו.

     

     

    דנה לא הזכירה אותי אצל איקו ולוותה ממנו 7000 שקל לחצי שנה ב6 צ'קים של 1500 שקל כל אחד.

     

    היא התקשרה אליי אחרי שקבלה כסף מזומן וקבענו לאכול צהריים יחד במקום שמאד אהבתי,"ין-יאנג" הסינית-ווייטנאמית של ישראל אהרוני ברחוב הארבעה.

     

     

    דנה הזמינה בהמלצתי בקר בחצילים ואני אכלתי אורז מטוגן וברווז בתפוזים.

    כרגיל אצל אהרוני,המקום גם כשהיה עמוס בצהריים תמיד שמר על קלאסה ונהנינו מאד מהאוכל.אני קנחתי בסורבה ודנה אהבה את מעדן חלב הקוקוס שהזמנתי לה.

     

     

    "אז זהו,נפתרו הבעיות שלנו?" היא אמרה

    "מה זה נגמרו?הן רק התחילו" אמרתי והוספתי:

    "חשבת מה יהיה בעוד חודשיים כשלא יהיה מאיפה לקחת?"

     

     

    דוק של עצב כסה את עיניה היפות והיא אמרה:

    "יש לי קרן השתלמות של 15 שנה שאפשר לפדות אם לא תהיה ברירה"

    "חס וחלילה.אני אחשוב על משהו" אמרתי.

     

     

    הרצון של דנה לפרק קרן השתלמות ולהפסיד בכך

    סכום לא מבוטל טרד את מחשבתי,והבנתי שאם היא הגיעה למצב זה סך חובותיה עולה בהרבה על אלו שלי.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דו-קוטבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין