טו בשבט שמח ואוהב לכולנו...

רציתי לשתף אתכם בתחושת הגעגוע...חברה טובה שלי טסה לארהב לעשות השתלת כבד...אנחנו מאוד קרובות נפגשות , מדברות, כעין עוגן  אחת לשניה. והיא מאוד חסרה לי כעת. גיליתי והבנתי שלא עם הרבה אנשים אני יכולה לדבר חופשי, לפתוח , לספר בלי שתהיה מצידם שיפוטיות התנשאות או ביקורת גם לטעויות שאני עושה....ולכן אדם כזה בשבילי הוא יותר מזהב טהור...זה אדם שמקבל אותך איך שאתה ועוד רוצה לעזור לך בתהליך שלך....אדם שאיתי עבר את הביקורת והשיפוטיות הוא שם לשמוע להקשיב להתבונן יחדיו ולכן זה מאוד חסר לי כעת.

אני כותבת לכם כי גיליתי שגם אתם מפרגנים ולא שיפוטיים ולכן אני שוב חוזרת לבמה זו...מבינה אני שכרגע זה חלק מהמסע שלה ומאחלת לה ולכולנו דרך טובה וצלחה. אמן.

אמן שנצליח לרדת מהביקורת מהשיפוטיות ונתחיל באמת להיות מי שאנחנו אוהבים , מפרגנים ומקבלים את הדרך אותנו ואת מי שאיתנו באהבה גדולה.