...לפתע אתה מבחין בתוך האגם על הקרקעית, באבן אחלמה יקרה בגודל של ביצה אשר מזהירה בשלל צבעים לאור השמש החודר למים נלכד באבן ומתפזר בזהרורים לכל הכיוונים. אתה מתרכז באבן היקרה ורוגע חודר וממלא את גופך. אתה מתחיל להרגיש איך האבן היקרה מרפאה את גופך החולה. קרני השמש המוחזרות חודרות דרך המים הקרירים לגופך ומרפאות את המחלה האצורה בו ומנקות אותו.

אתה הופך בריא יותר ויותר.

שמואל פוקח את עיניו והן מאירות, על פניו נסוכה שלווה. בזה הרגע חודרת קרן שמש דרך החלון בין קרעי העננים. על העצים נוצצות טיפות הגשם בשלל צבעי הקשת. אור השמש יורד על המיטה ומגרש את הקדרות. שמואל מתעשת, שותה את כוס החלב המהביל עם הדבש, בתיאבון. מתיישב בזקיפות על מיטתו ומודה לאביו על הסיפור הנפלא, הוא מרגיש כעת הרבה יותר טוב. יוסף קם ויוצא החוצה לחצר לתת אוכל לתרנגולות ולאסוף את הביצים הטריות לארוחת הבוקר.

                                                                                  ברוך  ויכטר