
ראיתי אותך.../יעל פריאל
ראיתי אותך מנסה ללכוד בשתי ידיים מושטות עננים תוהים בדרכם ... כמו אותו אודיסס, המבקש לשוב למולדתו שלא היתה מים, מקץ ימים רבים. ראיתי אותך, ותמונתך נגעה בתמונתי
עת ניסיתי לחבר קצוות חלום ילדות נושן וחם, אל הקרקע הנחבטת אל מהמורות ופלאי הזמן ומחדליו הקטנים העצומים, מעשה ידי אדם.
ראיתי אותך ראיתי אותי, נשטפת במרחביו העצומים של הים הזה, הנדמה לרגעים אין-סופי |
תגובות (25)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
גילוש, כמה שאת מקסימה ומחממת בהוויתך ובמילותייך.
שמחה שאת כאן. שמחה שהכרנו.
שבת חמימה ומלטפת.
שלך
תודה רחלי, כיף שבאת וקראת והגבת.
שבת נפלאה וחמימה לך.
תבואי שוב :))
את כותבת כה עמוק שהייתי חייב לחזור ולקרוא שוב, ובטח אשוב שוב..
שולה תודה גם לך שבאת והיית וראית.
ואין הדבר מובן מאיליו..:)
שבוע טוב ונעים לך עם הרבה רגעים יפים.
יהודית יקרה,
כמה שימחת אותי בהתיחסותך המעמיקה לשירי.
והוכחת לי פעם נוספת עד כמה השירה פתוחה להתבוננויות שונות,
כמה מירווח נשימה יש בין מילה למילה ועד כמה היא מעוררת,
לאחר שכבר יצאה מתוכי ורוקמת אצל כל קורא את הקשריו האישיים.
הדברים שחשבתי והולידו שיר זה יוותרו בתוכי,
נשארים הסימנים על הדף/צג והם פתוחים ומחכים
לעיניים מעמיקות וללב הפועם.
שלך בתודה וחיוך.
דרור העובדה שגם בלי להבין אתה התחברת לדברים,
כנראה שיש שם משהו ברוח, במירווח הזה שבין המילים שדיבר אליך
וזה המון עבורי. תודה :)!
תודה יקירי עמי, כשזה נוגע אני מרגישה,
שלא לחינם מפזרת מילותי לרוח.
שבוע נעים וחמים לך.
שלמה יש תגובות שערכן אינו נמדד באורכן,
ולשמוע ממך שקרא וראה לא מעט את שלושת המילים הנהדרות הללו..
תודה במלואה על כל מה שבה.
תודה על הפוסט היפה שהבאת
במילים בשיר ובסרטון יפייפה.
כיוון שהשיר לא מנוקד אפשר לייחס לו משמעויות רבות: יחסים בין בני זוג, יחסי אם ובת,יחסים בין האני לעצמי. השיר כמו מפת רגשות המורכב מארבעה בתים המתמקדים בחוש אחד הראיה. "ראיתי אותך מנסה ללכוד בידיים מושטות עננים תוהים בדרכם" יש כאן משחק מילים בין תוהים-תועים-טועים. הצליל של המילה "תוהים"בדרכם מייחס משמעות למילה "תועים" ואין זו שגיאת כתיב, זו מטאפורה מעניינת לעננים חושבים כשהם משייטים להנאתם בשמיכה הקטיפתית של השמים.
בבית השני מתואר מסעו של אודיסאוס מלך איתקה שהגה את רעיון הסוס הטרויאני במלחמה בין ספרטה לטרויה. המסע של אודיסאוס, הוא מסע ארוך שיביא לשינויים בחייו ויחכים את נסיונו. כך מוצאת הדוברת בשיר את מסעה. המסע שלה דומה למסעו של אודיסאוס. יש בו תובנות והארות שאפשר ללמוד מהן את התהליך. ההליכה במסע אישי כרוכה בהפעלת חושים : ראיה ונגיעה."ראיתי אותך/ ותמונתך נגעה / בתמונתי"
בבית השלישי יש נגיעה . מתי מתרחשת הנגיעה? " בזיכרונות ובחוויות ילדות שעיצבו מיצב פיסולי שהותיר חותמו על הגלריה האנושית התומכת את סביבתה של הדוברת. וייתכן כי מדובר במסע אישי הנשען על חוויות ילדות יציבות המעניקות כוח להתמודד עם חוויות מסוג אחר. חוויות שמקורן בהתבוננות אחרת, בראיה שונה. ראיה של אדם בוגר המנסה לראות את דרכו מתוך חווית ההתנסות שהוא חווה עכשיו.
בבית הרביעי חוזרות המילים "ראיתי אותך/ ראיתי אותי" החזרה מדגישה את הנגיעה בעצמי. זהו מסע אישי של נגיעות בדרך שעשויה להשתנות לטובה."ראיתי אותי נשטפת"-הראיה מביאה לבכי משחרר השוטף את הכאב החוצה ומטהר את הנפש. יש כאן מעין טקס של התחדשות. הנפש עוברת שינוי של הטהרות."במרחביו העצומים של הים/ הנראה לפעמים/ כאינסופי". הים המדומה לבכי, הוא סמל הטוהר של הנשמה. החיבוק האינסופי הזה יוצר איזון בין גוף לנפש. הראיה היא התבוננות מעמיקה אל תוך הנפש העוברת שינוי מקצה אל קצה ויוצרת עומק תבונתי והתנסות ששווה לזכור אותם. תודה יעלי, נהנתי מאוד להלך בשירך. שבת יפה לך.
למה אהבתי? כנראה כי אני מתמיד ומאז תוהה בדרכי, אוהב להסתכל על עננים, משתמש בסיפוריי הרבה בדימוי המים, ממש אוהב להכניס לכל מקום אפשרי שם את אנשי המיתולוגיה היוונית, נחבט אל הקרקע, מאמין שהכל מעשה ידי אדם ויקום, ומאמין רבות באינסוף וברגעים שנמשכים אליו..