כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    ארכיון

    0

    חוש חוּמוֹר

    60 תגובות   יום שישי , 25/1/13, 10:49

    ''

    חוש חוּמוֹר  

     

    חברים מקסימים ומצחיקים שלי עד דמעות, אתם לא אשמים, אני אשמה  !  נראה שחוש ההומור הציני שלי, שבא לפעמים כמו בפוסט הקודם בהפוך על הפוכה, אינו תמיד ברור. ראיתי שחלקכם בתגובותיכם שם מנחם אותי ש"לא לדאוג את בכלל לא מגעילה", ו"לא לשים לב לשטויות". כוונתי הייתה ב "חבל"ז כמה שאני מגעילה"  לומר את הדברים בציניות, כדי לא להיות גסת רוח ולומר על הצד השני שהוא מגעיל...

    ''

    את ההצדקה היחידה להידרדרות חוש זה אצלי אני תולה בצוות הוטרינרים הקודם שלי, ש "האצילו" עלי מבחינה זו שנים הרבה ורבות. למעשה, החיים מבחינת חוש ההומור נחלקים אצלי לשניים: החלק שלפני ה"חינוך מחדש" שהם עשו עלי, והחלק של אחרי.

     

    כלבי הראשון (זצ"ל, בוקסר אדיר מימדים וכיעור) אימץ אותי ביום הולדתי לפני שנים. מצאתי אותו זרוק במרפסת בית הורי בקופסת קרטון, והרגשתי שאין לי ברירה, למרות שהייתה לנו אז חתולה שאימצה אותנו, ועדיין התגוררתי בבית הורי.

    ''

    אבי ז"ל אסר עלי מאז ילדותי להחזיק בעל חיים בבית (החתולה לא נחשבה כי יצאה ונכנסה כאוות נפשה), וניסח זאת בצורה בלתי משתמעת לשתי פנים: "או אני או הוא". אך היה זה יום הולדתי, ומצאתי את עצמי מפחדת לסרב לגורל שזרק לי גור כלבים קטן וכעור שבטח אף אחד לא ייקח. חשתי בכל נימי בשרי כאילו משמיים אומרים לי: נו, נראה אותך עם כל הפקה פקה שלך....

     

    הסברתי לאבי את ההרגשה המוזרה שתקפה אותי ברצינות ובכנות, וביקשתי שיסכים לנסות לכמה חודשים, כשאני נותנת מילת כבוד שלי שאם אחרי כמה חודשים הוא לא ירצה בו אנו מחפשים לו בית חם אחר, כשברור שהעבודה והנטל עלי בלבד. קשה לסרב לבקשה כזו שבאה מילדה כל כך עקשנית לא?

     

    דבר ראשון - דאגתי לאמץ לעצמי וטרינר קבוע, את הטוב ביותר באזור. בקליניקה המדוברת היו שלושה וטרינרים טובים אך ליצנים, שראו אותי והבינו מיד איזה טיפוס הפציינטית לפניהם. הם היו מתלוצצים על חשבוני בהומור ציני ברמות על בצורה חופשית ובלי חשבון, כשרוב הפעמים לא בדיוק קלטתי אותם, וגם נעלבתי, אבל שתקתי.

     

    '' 

    יום אחד נכמר לבם כנראה, ולא יכלו להתאפק יותר, ואחד מהם שאל אותי בכנות וישירות מפתיעים:

    "תראי, אנו מתלוצצים, ככה אנחנו, לא רק אתך, רואים שאת לפעמים נעלבת, וזו לא כוונתנו, אבל למה אם כך את ממשיכה לבוא אלינו למרות זאת?"

    עניתי ברצינות שהם ידועים כוטרינרים הטובים באזור כולו, וזה שאני נעלבת ולא מתאים לי חוש ההומור שלהם זה שולי בעיני. הכלב, והאינטרס שלו חשובים יותר מאשר ההרגשה שלי.

     

    הפלתי אותם לקרשים חד וחלק, ומסתבר שמאז קניתי אותם בגדול. מאז הייתי מרשה לעצמי יותר מפציינט רגיל, והם השתדלו במיוחד להראות לי שהם צוחקים כדי שלא איעלב. לאט לאט הפכתי גם אני בעלת חוש הומור בדיוק כשלהם - שחור וציני. אם אתם רוצים גם לצחוק ולהבין כיצד הם עשו זאת הנה מקרה בולט בו הם טרחו במיוחד עבורי נראה לי.....

     

    כלבי הראשון הזה היה צריך לעבור ניתוח. כששמעתי שהם אומרים לי להשאירו שם ולקחת אותו כשיקראו לי כפי שנוהגים עם כל הפציינטים, הסתכלתי עליהם בעין עקומה, והם הבינו יפה מאד שאתי זה לא ילך.

    חיכיתי בחדר ההמתנה עד שקיבלתי את הכלב שלי "מתוקן", וכיון שהם הזהירו אותי (בתקווה שזה ירתיע אותי) שזה יכול לקחת שעות ארוכות לתוך הלילה, באתי עם שק שינה ותרמוס. האמת הם ראו אותי וחייכו.

    ''

    תוך כדי הניתוח הם צועקים אלי מבפנים לשאול לשלומי אם "אני עדיין חיה" או התעלפתי, ואח"כ אני שומעת אותם מתווכחים "בלחש" ו"היסטריה", בינם לבין עצמם: "השתגעת?"... "שכחת בפנים את המספריים?"..."נצטרך לפתוח ולנתח אותו שוב"..."היא תהרוג אותנו שמה"......

    כך נחתם הגולל על חוש ההומור הישן והטוב והפכתי צינית כמותם ויותר, כשאבי ז"ל בכלל טען שבמקום חוש הומור קיבלתי"חוש חמור"....

     

    ''       ''      ''

    סופ"ש נעים חמים ומבודח. מקווה שכעת תראו את הפוסט הקודם באור שונה...''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/1/15 22:27:
      פוסט יפה ומעניין
        22/2/13 11:48:
      ציניות ושקרים אלו התכונות השנואות עלי ובלתי נסבלות בכל מופע שלהם. חוש הומור זו מתנה. ואם אתה לא אנוכי שתף גם אחרים במתנה זו שקיבלת. והצחוק יפה לבריאות
        6/2/13 11:15:
      לרוב חוש הומור דווקא מעיד על כאב ואכפתיות, לא על אדישות...
        2/2/13 11:00:
      חוש חמור זה חשוב :)
        1/2/13 02:55:
      הומור או חמור העיקר שמשעשע.
        31/1/13 19:33:
      :)))
        31/1/13 19:31:

      צטט: אישה שמחה 2013-01-31 13:09:10

      אוהבת לקרוא אותך בין אם זה חוש הומור או חוש חמור. סופ״ש נפלא לך (-:

      תודה. ואני אוהבת שאת קוראת אותי (תרתי משמע הא?) ועוד יותר שאת נהנית... קריצה

        31/1/13 19:29:

      צטט: קר אש 2013-01-27 22:31:09

      מי אומר שאת מגעילה?

      למה מה תעשה לו ?  נשיקה

        31/1/13 13:09:
      אוהבת לקרוא אותך בין אם זה חוש הומור או חוש חמור. סופ״ש נפלא לך (-:
        29/1/13 20:42:

      צטט: ארזעמירן 2013-01-26 20:01:43

      אני נוטה להבחין בין ציניות כהשקפת עולם, לבין ציניות כסגנון. את הסוג השני, אני מאוד אוהב :)

       

       

      כתמיד ארז תגובותיך אין להן תחליף, קצרות ומבריקות. תודה רבה. גם בזה אנו מסכימים.

      אנו חייבים להתקוטט פעם ולו לשם הסדר הטוב.    רגל בפה

        29/1/13 20:40:

      צטט: באבא יאגה 2013-01-26 14:42:07

      צינית, בעלת חוש הומור, מגעילה, הנה מה שתרצי, מקבלים אותך עם כל התארים.

       

      לא באתי בטענות, משמעת ממני משהו?     קריצה

        29/1/13 20:37:

      צטט: אורנה איזנברג 2013-01-26 10:14:47

      תגובה רצינית: את מאשרת את מה שנוכחתי בו מזמן-חוש ההומור שלנו מתפתח/ משתנה/ נכחד חלקית/ נמחק לחלוטין - בהשפעת אנשים שנכנסים לחיינו.

       

      דיאגנוזה מדאיגה ביותר. מה יהיה?  מזעיף את הפה

        29/1/13 20:36:

      צטט: נועהר 2013-01-26 08:16:04

      חוש הומור ולב רחב..

      מי צריך יותר מזה..:))

       

      אולי קצת יותר גובה פחות משקל ואי קטן בקאריביים....?  אבל לא אשבור לך את המילה, אם אמרת אמרת....צוחק

        29/1/13 20:35:

      צטט: רומפיפיה 2013-01-25 23:35:08

      חחחח יש לי סיפור ממש דומה

      עם קרן בעת שהיתה בכתה ד'.

      אך בשום אופן לא אשתלט לך על הפוסט...

       

      ספרי כאן משפט מההתחלה ומשפט מהסוף ואת היתר נקרא אצלך.....הולך?מגניב

        28/1/13 23:40:

      צטט: bonbonyetta 2013-01-28 22:47:37

      צטט: בן גור 2013-01-28 22:39:58

      המורכבות של אישיות האדם והיחסים בין בני אדם על מורכבותם מובילים בהכרח לפספוסים בקשר אליהם. כשמודעים למורכבות הזאת ניתן להעריך את מי שלמרות הפספוסים שלו מצליח גם להבין את האחר מתוך מודעות לכך שדברים נראים לכל אדם מזווית הראיה שלו בהתאם לרקע האישי שלו. לזה התכוונתי באמירתי לזכותך "להבין גם בני אדם"

       

      אח....בן גור,

      אני יודעת למה התכוונת אבל רציתי להמשיך עוד קצת את כיוון ההתלוצצות וחוש "החומור"....לשון בחוץ

       

         אם ישנו מאפיין אחד מאוד ברור בבני אדם לעומת בעלי חיים אחרים הוא ההומור. לכן - אחרי תשומת הלב הרבה שלך לבעלי חיים אחרים את מוזמנת  "להתפרע" כאן עם הרבה הומור - "חומור" :)

        28/1/13 22:47:

      צטט: בן גור 2013-01-28 22:39:58

      המורכבות של אישיות האדם והיחסים בין בני אדם על מורכבותם מובילים בהכרח לפספוסים בקשר אליהם. כשמודעים למורכבות הזאת ניתן להעריך את מי שלמרות הפספוסים שלו מצליח גם להבין את האחר מתוך מודעות לכך שדברים נראים לכל אדם מזווית הראיה שלו בהתאם לרקע האישי שלו. לזה התכוונתי באמירתי לזכותך "להבין גם בני אדם"

       

      אח....בן גור,

      אני יודעת למה התכוונת אבל רציתי להמשיך עוד קצת את כיוון ההתלוצצות וחוש "החומור"....לשון בחוץ

        28/1/13 22:39:
      המורכבות של אישיות האדם והיחסים בין בני אדם על מורכבותם מובילים בהכרח לפספוסים בקשר אליהם. כשמודעים למורכבות הזאת ניתן להעריך את מי שלמרות הפספוסים שלו מצליח גם להבין את האחר מתוך מודעות לכך שדברים נראים לכל אדם מזווית הראיה שלו בהתאם לרקע האישי שלו. לזה התכוונתי באמירתי לזכותך "להבין גם בני אדם"
        28/1/13 22:31:

      צטט: bonbonyetta 2013-01-28 19:37:08

      צטט: בן גור 2013-01-25 23:12:14

      בונבונייטה, לא הרבה מצליחים כמוך להבין גם בני אדם וגם בעלי חיים אחרים בו זמנית.

      תעזוב, מה? אתה מאמין לי? אתה יודע כמה פעמים אני מפספסת? 

      לא בהבנת בעלי חיים, בבני אדם.... 

      ''

       

        28/1/13 19:37:

      צטט: בן גור 2013-01-25 23:12:14

      בונבונייטה, לא הרבה מצליחים כמוך להבין גם בני אדם וגם בעלי חיים אחרים בו זמנית.

      תעזוב, מה? אתה מאמין לי? אתה יודע כמה פעמים אני מפספסת? 

      לא בהבנת בעלי חיים, בבני אדם.... 

      ''

        28/1/13 19:34:

      צטט: יאיר גרוסמן 2013-01-25 23:00:49

      הסיפור עם שק השנה והתרמוס מדליק! (והבנתי את הציניות גם בפוסט הקודם...) :-)

      תודה.

      זה לא סיפור זה באמת היה ככה.

      אני עוד זוכרת שהם שאלו אותי למה הבאתי את זה, אמרתי להם שהם אמרו לי ככה, לכן חשבתי....אז הם חייכו אחד לשני ונכנסו לניתוח. חיוך

        28/1/13 19:33:

      צטט: דוקטורלאה 2013-01-25 22:28:00

      את כותבת נחמד ונעים לקרוא את דבריך. אבל חייבים לקחת בחשבון שהקהל כאן הוא מכל הסוגים, צעירים, מבוגרים וקשישים. ומצב הרוח של הקורא לא תמיד מעולה. אולי קרה לו או למשפחתו משהו, אולי סתם הוא ב"דאון", ולכן כל קורא את דבריך הוא אדם אחר, גם תגובתו יכולה להיות אחרת. בתור קוריוז אסיים במילות השיר שכתבתי בתור ילדה קטנה (שמונה בערך) : "אני בנתיב אלך בשלי/ אהוב וכבד/ כל אדם ידידי". בכך יכולה להאמין רק ילדה קטנה...

      אח, דוקטורלאה, פעם אחת אני רוצה לראות אותך כותבת בצורה ספוטנטית לא מושכלת משתלחת בלשונך, ללא איפוק whar so ever , פעם אחת....

      יש מצב?

       

      ''  ''           ''

       

        28/1/13 19:27:

      צטט: אריאל, חיפה 2013-01-25 22:05:12

      הוטרינרית שלנו לא התלוצצה,

      לכן נאלצתי לעבור בעצמי ניתוח בהרדמה מקומית כדי שרופאי יתלוצצו עמי.

      תוך כדי התפירה, שאלתי אותם אם הם משתמשים בחוטים מתפוגגים.

      המתמחה שאל אותי מיד - "יש לך כרטיס פלטינום?"

      ולא שאלת אותו מיד אם יש לו ראש "ספייר"?

       

      '' 

        28/1/13 19:18:

      צטט: איציק אביב 2013-01-25 21:19:25

      הומור מושחז

      טוב, לא חוכמה, יש לי כזה מכשיר שפועל בלי סוף כל היום...

       ציוד מושחז תמונה,  ציוד מושחז 

        28/1/13 19:13:

      צטט: אתנה היפה 2013-01-25 21:01:51

      בדיוק כתבתי פוסט כמה כולם פה בכיינים אז סליחה. איזה כיף לגלות אותך! תמשיכי בחוש הומור הזה..טוב!

      כפרע עלייך, תבואי כל יום, שמחתי לביקורך.

      את מוזמנת תמיד, מחכים לך קפה ועוגיה בכניסה כל יום. 

      ''

        28/1/13 19:11:

      צטט: Perfect-Beat 2013-01-25 20:54:07

      אוכ ילדה. :) את גורמת לחיוך טוב, כזה שמפעיל את כל 32 השרירים כמו שראוי, לאזן שבוע מאתגר אנרגיות :) תודה לך על היותך.

      אם גרמתי לך ככה לחייך אחרי מה שאת מספרת שעברת, עשית לי את היום.

      וואלה, פתאום חשבתי על זה שבעלי חיים אינם בעלי יכולת חיוך. הם מביעים את הרגשתם ושביעות רצונם בדרכים אחרות. 

      ''

       

        28/1/13 19:08:

      צטט: לכלילדמגיע 2013-01-25 20:09:28

      חוש חומור נפלא:) עושה לי תחושות של "בית אבא" שנולד בחונגריה....

       

      לכבוד לי צוחק

        27/1/13 22:31:
      מי אומר שאת מגעילה?
        27/1/13 21:05:

      צטט: נ.י.ל.י 2013-01-25 18:31:51

      כבר חוזרת לראות איזה פדיחות עשיתי בפוסט הקודםצוחק

      ורק שתדעי-שאני אוהבת אותך עם או בלי חוש חומור שחורלשון בחוץ

      הדדי חברה, תודה   ''

       

        27/1/13 21:03:

      צטט: silviaisr 2013-01-25 16:13:31

      מאחורי ההומור תמיד יש אמת... :)

       

      הוופפלך....פרויד היה עושה פה צימעס....

      אוקיי, אז אני מגעילה וזהו.

      ''

        27/1/13 21:01:

      צטט: אור 2013 2013-01-25 15:39:14

      ניראה לי שהבנתי אותך גם בפעם הראשונה

      נפלא, יש מקרים ששמחים שטועים....קריצה 

        27/1/13 21:00:

      צטט: StellaP 2013-01-25 12:02:01

      אינני חושבת שהתגובות "הרציניות" מעידים על בעיית חוש הומור של המגיבים. התגובות הרציניות מעידות עד כמה את אהובה ולחברים פה אכפת ממך ומכאן הצורך לגונן עלייך. כולנו הזדזענו כסיפרת על הגברת הטפשית שהעיזה לומר לך שאת מגעילה. ברור לגמרי מהלך רוחך שהגברת הזו לא מזיזה על את ה.........

       

      הדברים שלך כמו חיבוק חברי חם, תודה רבה.

       

      ''

        27/1/13 19:04:
      מעניין שגם אצלי במשפחה לא היו מוכנים להכניס בעל חיים אירופה מה לעשות . אני חושבת שעשית בשכל כשנשארת לראות כמה זמן יהיה הניתוח . ובאמת זה היה רעיון טוב לבוא עם שק שינה וטרמוס
        27/1/13 08:13:
      הצחקת אותי.... :-)
        27/1/13 00:02:
      אהבתי כמעט כל שורה
        27/1/13 00:01:
      ***
        26/1/13 20:01:
      אני נוטה להבחין בין ציניות כהשקפת עולם, לבין ציניות כסגנון. את הסוג השני, אני מאוד אוהב :)
      ***
        26/1/13 14:42:
      צינית, בעלת חוש הומור, מגעילה, הנה מה שתרצי, מקבלים אותך עם כל התארים.
        26/1/13 10:14:
      תגובה רצינית: את מאשרת את מה שנוכחתי בו מזמן-חוש ההומור שלנו מתפתח/ משתנה/ נכחד חלקית/ נמחק לחלוטין - בהשפעת אנשים שנכנסים לחיינו.
        26/1/13 09:22:
      סופ"ש מקסים :)
        26/1/13 08:16:

      חוש הומור ולב רחב..

      מי צריך יותר מזה..:))

        26/1/13 07:55:
      הלואי על כולם חוש חומור כשלך.. וגם את הציניות אהבתי
        26/1/13 01:08:
      מה היינו עושים ללא חוש הומור ? הקלה.
        25/1/13 23:35:

      חחחח יש לי סיפור ממש דומה

      עם קרן בעת שהיתה בכתה ד'.

      אך בשום אופן לא אשתלט לך על הפוסט...

        25/1/13 23:12:
      בונבונייטה, לא הרבה מצליחים כמוך להבין גם בני אדם וגם בעלי חיים אחרים בו זמנית.
        25/1/13 23:00:
      הסיפור עם שק השנה והתרמוס מדליק! (והבנתי את הציניות גם בפוסט הקודם...) :-)
        25/1/13 22:28:
      את כותבת נחמד ונעים לקרוא את דבריך. אבל חייבים לקחת בחשבון שהקהל כאן הוא מכל הסוגים, צעירים, מבוגרים וקשישים. ומצב הרוח של הקורא לא תמיד מעולה. אולי קרה לו או למשפחתו משהו, אולי סתם הוא ב"דאון", ולכן כל קורא את דבריך הוא אדם אחר, גם תגובתו יכולה להיות אחרת. בתור קוריוז אסיים במילות השיר שכתבתי בתור ילדה קטנה (שמונה בערך) : "אני בנתיב אלך בשלי/ אהוב וכבד/ כל אדם ידידי". בכך יכולה להאמין רק ילדה קטנה...
        25/1/13 22:05:

      הוטרינרית שלנו לא התלוצצה,

      לכן נאלצתי לעבור בעצמי ניתוח בהרדמה מקומית כדי שרופאי יתלוצצו עמי.

      תוך כדי התפירה, שאלתי אותם אם הם משתמשים בחוטים מתפוגגים.

      המתמחה שאל אותי מיד - "יש לך כרטיס פלטינום?"

        25/1/13 22:03:
      יפה כתבת, בונבונית!
        25/1/13 21:19:
      הומור מושחז
        25/1/13 21:01:
      בדיוק כתבתי פוסט כמה כולם פה בכיינים אז סליחה. איזה כיף לגלות אותך! תמשיכי בחוש הומור הזה..טוב!
        25/1/13 20:54:

      אוכ ילדה. :) את גורמת לחיוך טוב, כזה שמפעיל את כל 32 השרירים כמו שראוי, לאזן שבוע מאתגר אנרגיות :) תודה לך על היותך.

        25/1/13 20:09:
      חוש חומור נפלא:) עושה לי תחושות של "בית אבא" שנולד בחונגריה....
        25/1/13 20:02:
      :) שב"ש *
        25/1/13 18:31:

      כבר חוזרת לראות איזה פדיחות עשיתי בפוסט הקודםצוחק

      ורק שתדעי-שאני אוהבת אותך עם או בלי חוש חומור שחורלשון בחוץ

        25/1/13 16:13:
      מאחורי ההומור תמיד יש אמת... :)
        25/1/13 15:39:
      ניראה לי שהבנתי אותך גם בפעם הראשונה
        25/1/13 12:02:
      אינני חושבת שהתגובות "הרציניות" מעידים על בעיית חוש הומור של המגיבים. התגובות הרציניות מעידות עד כמה את אהובה ולחברים פה אכפת ממך ומכאן הצורך לגונן עלייך. כולנו הזדזענו כסיפרת על הגברת הטפשית שהעיזה לומר לך שאת מגעילה. ברור לגמרי מהלך רוחך שהגברת הזו לא מזיזה על את ה.........
        25/1/13 11:15:

      צטט: ~בועז22~ 2013-01-25 11:11:32

      אז..., את לא מוכרת את הבלוג?...

      למדתי בדרך הקשה בחיים never say never

      אתה חושב שאתה יכול להציע מספיק? מופתע

        25/1/13 11:11:
      אז..., את לא מוכרת את הבלוג?...