הלילה נזכרתי בסיפור שסיפר לי אבי ז'ל.

בכפר קטן במרוקו גרו בכפיפה אחת יהודים וערבים והשלטון בימים ההם היה שלטון צרפתי קשוח

ומגמתי נגד היהודים,אנשי הז'נדרמריה הצרפתית היו ידועים בקשיחותם.

בכפר הקטן הזה היה יהודי אחד מיוחד מאוד...מוריס....נמוך קומה ומלא עורמה...בטלן של בתי קפה

עם מוח מבריק של קרימנל מובחר.

הכפר לא סבל רק מהצרפתים אלא סבל ממכת נמלים שהיו מצויות כמעט בכל מקום...תושבי הכפר כמעט נואשו

ממכת הנמלים ולא היה להם פתרון מוחלט נגד הנמלים.

יום אחד בעודו שותה את כוס התה המתקתק שלו הבריק במוחו של מוריס רעיון....הוא נכנס למכולת המקומית וביקש

חבילה של שקיות נייר...הלך ומלא את השקיות בחול...עמד במרכז הכפר על ארגז קטן והחל לשאוג בקול גדול

''חול הפלא נגד נמלים''...''חול פלא נגד נמלים,הכי יעל נגד נמלים...רק היום..''

וראה זה פלא מסביבו התקבצו תושבים שהיו מוכנים לעשות הכל רק שלא יהיו נמלים בביתם וקנו מייד את השקיות

עם ''חול הפלא''...כעבור עשרים דקות מוריס מכר את כל השקיות והלך הבייתה עם ''בוחטה'' של כסף.

למחרת כשישב מדושן עונג בבית הקפה של הכפר הגיעו אנשים נזעמים כמעט מכל מקום ורצו לעשות במוריס שפטים.

למשמע המהומה מייד הגיעו אנשיי הז'נדרמריה הצרפתית וניסו להבין מה פשר המהומה?

''מוריס רימה אותנו,מכר לנו ''חול פלא'' נגד נמלים ושום דבר לא קרה...הנמלים ממשיכות להסתובב חופשי''

קצין המשמר הצרפתי הסתכל על מוריס בעינים קטנות ורעות...''מוריס?..אתה מכרת להם חול?..נגד נמלים?...

מוריס הביט בקצין ואמר...''מכרתי להם חול מיוחד נגד נמלים...רק שהם לא ידעו להשתמש בו נכון...''

כאן המהומה התחילה מחדש...''אני פיזרתי בכל הבית,לא קרה כלום...יא יהודי גנב''...

''ואיך משתמשים בחול הזה?'' הקשה הקצין הצרפתי

'' אז ככה...אתה צריך לתפוס את הנמלה בגרון...היא פותחת את הפה שיהיה לה אויר...ואז את שופך לה את ''חול הפלא'' בתוך הגרון...נחנקת ומתה''...השיב מוריס עם חיוך ממזרי שהיה שמור אך ורק ...למוריס

הקצין הצרפתי שהבין את ההברקה הזאת...חייך חיוך רחב...''מוריס...אלוהים נתן לך חכמה מיוחדת שהרבה אנשים לא מבינים...פשוט תלך הבייתה...ואם אתה יכול...תעזוב את הכפר...העצבים שלי משתחררים מהר מידיי...''