כותרות TheMarker >
    ';

    שינויים בהרגלי הצמיחה

    התחלתי לכתוב במרץ 2007, זה התחיל די כואב, אחר כך זה קצת נרגע, לאט לאט התרגלתי, ועכשיו אני גם נהנה מזה. תהנו :)

    עמית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    סוף עונה

    9 תגובות   יום ראשון, 27/1/13, 11:40

    וכך בעודי ספון בביתי, כעכבר עיר מבויית היטב הנהנה כל כך משירת הברבור של אולי אם יירצה השם, הווירוס האחרון לעונה, שואט בצעדי ענק לעבר העשור החמישי לחיי, מצב רוח פילוסופי שכזה, נותרו לי רק עוד יומיים של חסד ולא, אף אחד לא מארגן לי מסיבת הפתעה, היו לי מספיק הפתעות החודש תודה שלום. משבר גיל הארבעים התחיל אצלי כנראה לפני חמש שש שנים, הנה הכו בי רק עוד כמה תובנות וזה עוד לא נגמר. בסך הכל אני שומר על דרגת חמיצות קבועה, יש לי פאסון לשמור עליו, לא הולך לקרוע שום עיר, בכל זאת כפר סבא, אז תקחו את זה ממני ובמקרה הטוב מירב תיקח אותי לדייט אם ורק אם נמצא בייביסיטר, עדיפות לבייביסיטרית שופעת ושתהיה בלונדינית. ניסע לקבוע שלנו, שנינו נירדם על הבר, וכשנחזור נגיד שהיה ממש טוב, ואז הבייביסיטרית תלך – חבל.


    ארבעים זה השלושים החדש, מה לא? עדיין יש לי קצת שיער על הראש ומנוי לחדר כושר, מנסה לקרוא איזה ספר לפני השינה אבל נרדם מהר מדי, מקלל נהגים אחרים ונעלב כשמקללים אותי בחזרה, מוריד את הזבל, עדיין שולחים אותי לקנות ירקות אצל הירקן, מספיק לעוד איזו בירה עם חבר לפעמים, נורא מרחם על עצמי עוד ועוד כשאני חולה ואפילו מדי פעם מדליק את האור. ובלונדיניות? בלונדיניות עדיין עושות לי את זה. בקיצור אני עדיין גבר, סוג של, נגיד, אז בסדר נשארו לי יומיים ואחר כך נראה. עוד לא חשבתי על מתנה, והגרוע מכל הוא ששבוע אחרי גם מירב מחליפה קידומת. "ממי מה תקנה לי?" קניתי לנו בית תרדי ממני?! קצת רטיבות אז מה! לא, לא תשובה טובה, מנסה שוב. זהו גורלי נחרץ.   

     

    ינואר הנוכחי ייחרט עמוק בתודעה של כולנו כך זה נראה.
    בתחילת החודש האוטו שלי טבע בסערה שהיתה, נו זו שגם הציפה את איילון. בכל זאת בניין חדש, חניון חדש, אז טבעי שמשאבות המים לא עבדו וכל החניון כאן הוצף לרבות רכבים ומחסנים. ביקשתי מהקבלן שיבוא לראות, בסוף הוא בא, היו טיפה צעקות, חיכוכים אבל הוא הבטיח שהכל יתוקן, התנצל, חזר לג'יפ הפאר שלו, אני חזרתי לדירת הפאר שלי – רטובה קצת, אבל טבעי שיהיו תקלות כך הם אומרים לי כי זה חורף ראשון ובכל זאת מדובר בבניין יוקרה. לפתע הפצפונת שלנו נכנסה ללופ אינסופי של דלקות אוזניים, ואם לא די בכך החודש גם 'זכיתי' פעם ראשונה בחיי לראות את עילי עם שפעת, הוזה בלילות מסטול בימים ואין שום דבר שאני יכול לעשות מעבר לכך. שרפנו שבתות שלמות בכל מיני מוקדים רפואיים כאלה ואחרים. ואז מירב כמיטב המסורת נדבקה, היתה חולה ואז היא היתה חולה שוב פעם, גילי התחילה לפרוח אז החליפו לה אנטיביוטיקה, ואז מירב חטפה אותה שוב פעם – הפעם, איך לא – באזניים. מרוב שהייתי עצבני לא הייתי חולה בכלל עד שנרגעתי. למדתי ללכת בשקט בשקט אולי מישהי בבית בכל זאת תחוס עליי.

     

    חזרה אליי – עכשיו אני חולה! הבשילו התנאים ונשארתי בבית היום, אסור להיות חולים כשעובדים בהייטק, זה לא חוקי ויש מלא מלא עבודה והמיילים והדחיפות והלחץ, אני כולי תקווה שהחברה תשרוד לפחות יומיים שלושה בלעדיי לא יותר, בכל זאת יש לי קצת חום, נזלת, שקדים נפוחים, כאבי אוזניים, חולשה כללית, כאבים קלים בשרירים, מיניסקוס מצולק, צמרמורות ובלבלת כרונית קלה, בקיצור לא משהו. אתמול אף השכלתי לעשות והחלקתי במדרגות בבית. את מירב זה נורא הצחיק, דאגתי להעלב ולהעלב בחומרה. אם זה עזר לי? לא. מגרגר מי מלח והולך לפגוש את הרופאה שלי שוב פעם היום אחר הצהריים, נראה איך היא תפנק – זה תמיד נגמר באנטיביוטיקה. עדיין מחכה לתרופה שתסדר את העניין של הנזלת במאחורה של הגרון לרבות מיתרי הקול. מתחיל לחשוב על דיקור סיני וגמילה מאספרסו, בכל זאת יש דברים שרק בני ארבעים פלוס וכל המסביב. גדוש בנזלת וברחמים עצמיים. כי ככה זה שאתה דביל.

     

    אז איך נחגוג? אולי ניסע לסופשבוע מצד אחד? מצד שני גילי כטררוריסטית בהתהוות, זוחלת ומטפסת על כל דבר שזז, היא תתיש את ההורים שלי, מה גם שמירב לא תוותר עליה ליותר מלילה אחד. קיוויתי שהיא תוותר עליי ליותר משלושה לילות – אז קיוויתי. בסוף? בסוף אני אבקש איזו מברגה כזו של גברים ואני ארכוש לה את חמישים גוונים של מה זה היה? אפור? סיפורת במיטבה ללא ספק ואני לתומי חשבתי שאין על פורנו. אולי אני אבקש חתול? מיצי מיצי כזה שיתכרבל איתי במיטה, יו כמה שאני רוצה חתול – אולי אני אצליח לשכנע אותה עד הפנסיה. אמרה לי שעם אשתי השלישית אני אוכל להביא חתול.  

    השאירו אותי לבד בבית, מירב הלכה לעבודה, גילי לגן, מקווה שמחר עוד אצליח לראות את עילי. יש לי קצת זמן לעצמי ויש לי רק טיפה זמן לחשוב, לכתוב קצת כי צריך לעבוד מהבית. אני לא מרגיש טוב, ולא מפסיק להעסיק את עצמי בלהיות מסכן. אם הספקתי את כל מה שרציתי לפני גיל ארבעים? אין תלונות.

     

    רק בריאות.

     

    עמית

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/1/13 06:58:
      תודה רבה לכולם :)
        30/1/13 06:34:
      זוגיות, ילדים, מחלות, מה עוד צריך הבן אדם? לחגוג יומהולדת באיזה צימר רומנטי אולי....המון איחולים טובים עמיתוש, לחיים של אהבה. *
      רק בריאות מאחלת לך., ואחרי שתבריא באמת קח את זוגתך למסעדה טובה. אוהבת לקרוא אותך עמית יקר
        27/1/13 20:16:
      מזל טוב :)
        27/1/13 19:40:
      אוהבת את הכתיבה שלך ותמיד אתה מעלה חיוך על פניי. אני כבר עברתי כמה משברים של גיל וזה לא נורא . זה גרוע. אז מזל טוב לשניכם תצאו לאיזו מסעדה נחמדה ותחגגו לכם עם איזה כוס יין טוב
        27/1/13 15:47:
      כרגיל, משובח בפולניותו! :)
        27/1/13 14:25:
      מזל טוב ליום ההולדת, אני אומרת בריאות ואושר, כל השאר נקנה :)
        27/1/13 13:20:
      עוד כמה ימים ותעבור לך ההרגשה הלא נעימה בגוף, כי ככה זה במחלות חורף.מאחלת לך שתהיו בריאים ושיהיה לך שבוע בריא.
        27/1/13 13:20:
      עוד כמה ימים ותעבור לך ההרגשה הלא נעימה בגוף, כי ככה זה במחלות חורף.מאחלת לך שתהיו בריאים ושיהיה לך שבוע בריא.