The Voice ישראל  מצליחה לייצר אמנים ישראלים? והאם כל הערבוביה של ה"מסמרים" במוזיקה הישראלית (חדד, שבת, גפן והמשינה'ז) באמת מצליחים לייצר איזה  תבשיל אחד בסיר אחד?

בעונה הראשונה של דה-ווייס ישראל זכתה קטלין רייטר, שלפי יכולות השמיעה שלי, הצליחה לייצר מעצמה יותר אנרגיה מלהיבה מאשר צלילים מלהיבים ובכל זאת היא הייתה זו שנבחרה, מבין שאר הבנות שנשמעו כולן כמו פס הייצור של בית-הספר הפופלארי למוזיקה "רימון", עם סטיות ווקאליות קטנות. והנה צוות דה-ווייס הצליחו להביא-אותה ב"מציאה" העונה לשם בניחוח אמריקאי (קנדי, ליתר דיוק), בעלת שוני תרבותי ורצון להיפתח לסגנונות אחרים, כמו המוזיקה המזרחית (היא הייתה בנבחרת של שרית). או שזה היה הגירל-פאוור?

העונה הזו, המנטורים טיפה יותר מנוסים ומלומדים ולכן גם קשוחים יותר, מה שהופך את הבחירות שלהם להרבה יותר מעניינות.

על הבמה של דה-ווייס, בשלב הבליינד-אודישנס (השלב בו המנטורים צריכים להסתובב כדי לבחור מתמודד) נעמדים ושרים עשרות אנשים בכל מיני סגנונות, רב הפעמים המנטורים יבחרו את המתמודד ששר הכי קרוב לסגנון שלו, שלומי שבת ושרית חדד - ילכו על המזרחית ואביב גפן והמשינה'ז ילכו על הרוק. לא תמיד זה ככה, לפעמים מתמודד מצליח לבצע שיר באופן ייחודי שהמנטורים "רוצים לעזור לו להגיע למקומות גבוהים יותר עם עצמו". יחד עם זה, אני תוהה, אני מדברת על סגנונות ואני מדברת על מתמודדים שמבצעים שירים בביצועים כאלה ואחרים, אבל האם יש משהו ישראלי. ישראלי ייחודי? או כמו שהתוכנית היא חיקוי אז גם הסגנונות הם ייבוא, הם לא משהו מקומי?

והאם גם העונה הזוכה יהיה זה שיובא מארץ אחרת או שסוף-סוף נצליח להביא-אותה באיזו תוצרת ישראלית משובחת וגם נצליח להישאר גאים בה?