היי. קוראים לי יוֹריק
אני מוכר פרחים
יש לי זוג הורים אוהבים ואני חי חיים פשוטים למדי.
קם בבוקר, מתקלח, יוצא לעבודה.
יש לי עגלה כזו. של פרחים.
אני מגדל אותם בעצמי.
אלה שושנים.
שושנים אדומות.
ככה, חצי פתוחות.
שיחזיק יותר זמן גם אחרי שאני חותך.
במים של מי שקונה אותם.
מי שקונה אותם רוצה הנאה רגעית וחולפת.
לי יש את כל הזמן שבעולם.
ואני חושב כל הזמן.
אני חושב ואז אוכל ציפורניים מרב מחשבות.
אני חושב איך אני מת לזיין את אנה.
אנה היפה. הבת של איציק ומינה, החברים של השכנים שלנו.
אנה היא בת 18 עוד מעט,
אז עוד מעט אני אוכל.
אני חושב.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול?
טייס?
לא!
לעוף באוויר עושה לי להקיא.
וחוץ מזה יש לי משקפיים.
ואני נמוך ובכלל לא יפה.
אני חושב.
אני חושב שאני לא יפה.
אמא שלי תמיד קוראת לי "יפה שלי" כשהיא מאכילה אותי.
כלומר, עוזרת לי לאכול.

אני מסתכל במראה ובראש שלי אני ישר,
אבל בגוף עקום.
אני ממש מעוות.
אני נראה כמו תיקן שדרכו עליו שלא הצליח להחזיר את גפיו,
אני לא מסוגל להזיז את האיברים שלי יותר מכמה סנטימטרים לכל צד,
אבל אני מנסה.
באמת.
ואז אני חושב לשאול את אמא שלי,
אבל היא לא עונה לי.
היא מורידה את העיניים שלה
ואז מחייכת.
מרימה אליי את הסנטר
ומדברת איתי
על כל מיני, אני יודע?
רק לא על כמה שאני עקום.
אני חושב שאני רוצה להיות איש טוב כשאהיה גדול.
אמא שלי אומרת שלהיות טוב, זה טוב.
אני חושב שלהיות טוב זה לא מביא כסף,
למכור פרחים זה מביא כסף.
ואם אתמיד ואמכור הרבה פרחים,
אולי אצליח לתת אותו לרופא טוב
שיוכל לתקן לי את גפי התיקן שלי
ולפחות ליישר אותם.
אני חושב שזה יעשה לי טוב
וגם לאנה
היא תרצה להסתכל לי בעיניים
לפחות פעם אחת.

יש לי מוזיקה באוזניים
אבא קנה לי מכשיר חדש של מוזיקה
מוזיקה עושה לי לחשוב
אז אני חושב
אני חושב על אנה
ועל פרחים
ועל שושנים אדומות חצי פתוחות כמו השמלה שלה
וזה עושה לי טוב
אני מחייך
ויוצא לי קצת ריר
אז אני מנגב עם השרוול של החולצה
ואני חושב על מה האנשים יגידו
אני אפילו לא מסתכל מסביב
אני חושב שהם מסתכלים עליי
ואני מנסה לתת להם את ההצגה הכי טובה שלי
שאני יפה ושאני בדיוק כמוהם
הם פשוט עוד לא מכירים אותי

אני חושב שהם הפסיקו להסתכל עליי
אני מרים את העיניים
לא לפני שאני שוב משתעשע בגווני האדום של השושנים שלי
החצי פתוחות
מחייך לעצמי
אני מרים את העיניים שלי
ומחווה ג'סטה עם הגוף העקום שלי,
עד כמה שאני יכול,
כאילו אני מתעורר מאיזו מחשבה טורדנית
זה כדי שישימו לב שאני
גם
חושב
אני מבחין בכך שאני כבר חוצה את הכביש
וממש עומד במרכזו
והמוזיקה חזק באוזניים
אני מתרגש
זה שיר שאני אוהב
אני רואה פנים מבוהלות של אישה לפניי
ואז שומע צפירה חזקה
מפנה את הראש
ואז
זבנג!
חוטף בָמפר של משאית
אני זוכר את ההשתקפות שלי על הבָמפר הכסוף
אני זוכר שראיתי את עצמי שם מחוייך
הייתי מרוצה
אני זוכר שחטפתי מכה
היא כנראה הייתה רצינית
עפתי
אמא שלי תהיה גאה בי
לא הייתה לי בחילה כשעפתי
הייתה לי תחושה נעימה
שהתפשטה בכל הגוף
ועפתי
וחייכתי
אני זוכר ראיתי מסך שחור
ואז נפלתי
זה הפריע לי לתחושה הנעימה
והכאב התחיל להתפשט
היה לי מאד כואב
ורציתי לקום
אבל הגוף לא הרשה לי
והמוזיקה עדיין חזק באוזניים
אבל מה אכפת לה, למוזיקה
שכואב לי
היא ממשיכה
ואני מרגיש איך היא, יחד עם הכאב, מנסרת לי בגוף
עצם, עצם.
אני משתעל
מקיא
אולי דם
ואז כלום

אני מחפש בעיניים שלי
לא מוצא
אני טובע בים של שחור
נופל
זה המסך הכי ארוך והכי רחב שראיתי אי פעם
כאילו כל העולם שלי הוא מסך שחור דק ואטום
אני מנסה להתקרב ולגעת
אני לא מצליח
אני נופל
אני לא שולט בזה

לאחר דקות ארוכות
אני רואה לב פועם
אני בתוך מים
אני נשלף החוצה
בוכה
ומוגש לאמא שלי
היא אוהבת אותי מאד
היא גם בוכה

היא מסתכלת עלי ונותנת לי את השם ליאור

היא יפה

והיא נותנת לי לאכול כשאני רוצה

וגם קונה לי משחקים חדשים כל פעם

הנה אני מצליח לעמוד על רגליי

היא גאה בי מאד

היא אומרת לי שאני ילדה טובה

אני מצליחה לישון לבד

ומשחקת יפה עם הילדים בגן

ויש לי חבר שקוראים לו אורי

והוא שמן

וכולם צוחקים עליו

אבל אני לא

אני עומדת לידו ומתגרה בשאר הילדים

ולוחשת לו באוזן שלא יתייחס אליהם, כי הם ילדים רעים

ושאולי הגוף שלהם ישר אבל השכל שלהם עקום

לפעמים אני מרביצה לילדים האלה

אני רוצה שהגוף שלהם יראה עקום גם

אני מביטה על עצמי במראה
אמא עומדת מאחורי ואומרת שאני יפה
ושהשמלה הזו יפה עליי
ואני חושבת איך היא יכולה להגיד את זה
אם השמלה עדיין חצי פתוחה
היא מחייכת ויוצאת מהחדר

אורי צופר לי מלמטה
יש לו משאית חדשה
הוא עוזר לאבא שלו בעסק

אני יורדת למטה
וקופצת פנימה
אורי מנשק אותי ברכות על הלחי
ומסמן לי באגודל להסתכל אחורה
אני רואה רכב מלא בפרחים
שושנים אדומות
חצי פתוחות
אבא של אורי אומר: "כדי שיחזיקו יותר זמן
שיהיה להן זמן להיפתח"

אנחנו נוסעים למסיבה
מגיעים למקום
יש מוזיקה חזקה מהבית של החוגגים
אני נעמדת מול המשאית ומשתקפת בבָמפר
הוא קמור
אני מגחכת לעצמי ואומרת לאורי שאני עקומה
ואורי אומר :"זה רק בראש שלך".