אנחנו זוג על חושי,אני ואהובתי , אנחנו כשאני מתגעגע אני יודע שהיא תמיד תהיה כאן. אנחנו זוג שיש לו עליות וירידות אנחנו שני ללבות קרובים, אנחנו יודעים גם לריב לפעמים גם לצאת מפרופורציה לעיתים. אנחנו יודעים לתת אהבה אנחנו יודעים להעריך,לרוב אנחנו יודעים גם לפעמיים יחד לכאוב אני מוש והיא מושה. אני אוהב שהיא קוראת לי מוש מוש זה מושלם היא אוהבת שאני אומר לה שאני אוהב אותה כי אז היא יודעת שאני על 20 אחוז סוללה ואז היא מפצירה בי להיכנס למיטה. אני אוהב לישון על הכרית
"תשאיר לי מקום לחבק אותך אז אני מחבק ,כל לילה יש קשיים ויש משברים,אבל היא הדבר הנפלא אני כל כך מתגעגע אליה שזה אי אפשר אני פשוט אוהב אותה. יש קשיים ויש משברים. אבל תמיד אני אומר לעצמי שאם כבר להיות חסר ניסיו אם כבר ללמוד, אם כבר להתגבר ולהתבגר אז רק איתה אני אוהב אותה אוהב אותה בכל אני מתגעגע לחדר שלה,מתגעגע להיות איתה היא אומרת שטוב לי יותר אצלי בבית ,שאני ואני אומר שלמרות שזו לא הסביבה הטבעית אבל הכי טוב לי איתה,מי תאהב אותי כמוה? למי אשמח ואוהב לתת את ליבי ? רק לה. אני לא רוצה להיות אם אף אחד אחרת אני לא מסוגל לדמיין את זה. וגם לא נכון שבגלל הנסיבות הכל נבנה אצלנו לאט אבל דברים שמתבשלים לאט בסוף הם הכי כבר שנה ו10 חודשים היא הדבר הכי חשוב והכי מרכזי בחיי אני רק יכול לקוות שבהמשך החיים היא תמיד תלווה אותי ותמיד תהיה תמיד להיות מוש שלה. שתמיד האנחנו הזה יהיה חלק מחיי. וישלים אותי כמעט בכל מובן שהוא. שתמיד אלמד בזכותה דברים חדשים על עצמי, והעיקר.... שתמיד אהיה מוש שלה הרבה זמן לא כתבתי כאן. הרבה זמן שלא רעננתי פה. ממש אפשר להרגיש את כורי העכביש בין הפוסטים. ירד לי קצת הצורך,אבל לאט לא בשלבים אני
לא סיפרתי כאן על כל מיני תהליכים, אבל אולי וכנראה עוד אספר קצת,אולי אתם יודעים,לא קל לכתוב אחרי הרבה זמן אני לא בכושר..... |