שיעור מס' 2 -   29.01.13

התיישבתי, אנשים מקיפים אותי, דמויות בכל מיני צבעים.

נהיגה מונעת, נשמה מונעת שופכת על הנייר, שטף של מילים נכתבות על גבי דף ריק.

אני מרחף, הכל מטושטש, כנראה עישנתי יותר מדי.

אני מתפצל לשניים, משהו קורה.

לראשונה אני מוצא את עצמי כותב בנוכחות אנשים, היד מרחפת ללא שליטה.

אני מסטול לגמרי.

קולי הפנימי הופך לשני קולות ומתעתע בי.

הוא לומד על ערך החיים, הוא לומד להיות אזרח טוב יותר.

אני לא צריך את זה... אבל זה הוא.

הוא - מאוד עצבני בעבודה.

הוא - מאוד אימפולסיבי.

הוא חושב נמוך, הוא כלוא.

תיכף יתחיל השיעור, אני ודאי לא אהיה פה, שלחתי אותו.

שעה חולפת ואני לא פה, מהרהר בעולמות אחרים.

אז מהו ערך החיים אדון כץ?

אין ערך עליון יותר מן החיים האלו, אני מכיר בקדושתם.

אני אריק רוזנבלום, בן שלושים כמעט.

קרוב מתמיד לניצחון.

קרוב מתמיד לסליחה.

אז הוא, בנהיגה מונעת ואני, אני מחליט להצטרף אליו, אחרי הכל אנחנו יחד בתוך כל הסיפור הזה, במסע החיים.

אני זה הוא והוא זה אני.

אגב, שלומי מצויין, עד הפעם הבאה.

החברים של נטשה - עכשיו אני