אשר, אני יודע שאתה אנטי-אוניברסיטאות, אבל אני מציע לך לחקור מה עמד מאחורי ההיווסדות שלהן. לא מבחינה עסקית (מקום שבו אתה מתחיל בדרך-כלל) אלא מבחינת ההתפתחות המוסרית, אפילו אם היא הייתה תירוץ (בראייה היסטורית) להתנתקות מהכנסייה.

בקיצור, לא הייתי מבטל את תרומתן של האוניברסיטאות כל-כך מהר, ומצד שני, לא הייתי מחבק את גוגל כל-כך מהר.

אשר,

תודה על תגובתך המנומקת והחכמה, כתמיד,

לא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה...

עם זאת, שינויים, רובם טכנולוגיים (או כאלה שנספחים אליהם כאלו, כפי שאתה מציג...), זקוקים להרבה מאוד כסף. הרבה מאוד.

כל עוד לא נפנה כמדינה משאבים לתחום, בעקבות שינוי תפישתי- ערכי במדינה, כל אותם שינויים לא יוכלו לבוא לידי ביטוי הלכה למעשה, לצערנו...

ליניב אלטרס

אם הייתי יכול לבנות מערכת חינוך לישראל הייתי עושה 3 דברים:

א. הייתי בודק מה יתרום הכי הרבה לתלמיד גם בבילוי בבית הספר וגם כהכנה לחיים כבוגר. כאן הייתי מציע לכל מערכת החינוך להבין שבית הספר של היום נועד להכין ילדי איכרים למעבר לחברה תעשייתית-מודרנית-לאומית. זוהי הסיבה היחידה למבחנים, לצלצולים, למיונים, למשך 45 דקות של השיעור, לשיעורי ההיסטוריה והמתמטיקה, לשיעורי הספרות והתנך והפיסיקה, למבחנים הפסיכומטריים

. אבל זה היה טוב למאה ה19 ולרוב המאה ה20. בתחילת המאה ה21 לא צריך יותר להסב ילדי איכרים לעבודה תעשייתית, אלא להסב ילדי עובדי תעשייה (פועלים, מהנדסים, מנהלים וכו') להכנה לעבודה בכלכלה האינטרנטית, בפוליטיקה הגלובאלית, ובתרבות הפוסט-מודרנית.

ב. הייתי מעביר את כל התלמידים מבית ספר לקהילה לומדת כך:

פס הייצור שנקרא בית ספר מכין את הילדים לעבוד בפס ייצור של החיים, אבל בכלכלת האינטרנט לא עובדים בפס ייצור, אלא בפיסת יצירתיות

1.      מאחדות זמן ומקום לריבוי זמנים ומקומות, כך שבאינטרנט המוביילי, הלמידה אפשרית בכל זמן ומקום.

2.      מתוכנית לימודים אחידה ממלכתית הייתי משנה אותה לתוכנית לימודים קהילתית ופלורליסטית.

3.      מתלמיד כצרכן פסיבי לתלמיד כיצרן אקטיבי, לפי העיקרון של ווב 2.0: תוכן תלמידים עדיף על תוכן של משרד החינוך ושל אוניברסיטאות.

4.      מכיתה שהיא כלי להפיכת התלמידים להמון הומוגני, הייתי עובר ללמידה בצוותים שהם קהילות הטרוגניות (חוק הזנב הארוך, מעבר מעקומות גאוס לעקומות פרטו)

5.      ממורה כשוטר וצינור משעמם של חומר לימודים כפוי ולא רלוונטי עם שכר של בייבי סיטר, למורה כמנטור וכקאוצ'ר. היידע הוא קומודיטי ולכן אין להעביר ידע אלא רק לאמן.

6.      מהורים כספקי סופגניות ומלווי טיולים, להורים עם חלק מהבעלות על החינוך

7.      מהערכה מבחנית ציונית, להערכה מתשמכת מעצבת בשיטות ווב 2.0 כמו דיג.

8.      מדגש על תכנים לדגש על מיומנויות יסוד לפי הפירוט להלן

כך הייתי מעצב את כל האוניברסיטאות וכל הכיתות, כמו במשרדים של גוגל בתל אביב. כיתה צריכה להיראות כמו גן ילדים. הייתי מסלק את כל השולחנות ובמקומם הייתי מכניס פופים, מחשבים ניידים וסלולרס

ג. מיומנויות היסוד

1. לדעת לעבוד בצוות (עבודות קבוצתיות במקום מבחנים, תוספת ציון על עזרה הדדית וכו')
2. לדעת ללמוד (שכן הדבר היחיד שלא משתנה הוא השינוי)
3. לדעת לחשוב (אנליזה, הוליסטיקה, ביקורתיות, יצירתיות)
4. להיות יזם
5. לחשוב כמה שנים קדימה
6. לדעת להציג בעל פה
7. להיות מולטי (מולטי-לאומי, מולטי-תרבותי, מולטי-אינטליגנטי וכו')

תודה על התגובה,

מסכים איתך כעיקרון. ישנה בעייתיות בהתפלגות גילאי המורים.

מערכת המורכבת ממורים מבוגרים יש לה לא מעט יתרונות, אך גם חסרונות אקוטיים.

מייד נכנס לפוסט... תודה על הקישור...

ליניב,

כל מה שאמרת צודק הוא

הבעיה היא שהיום הגיל הממוצע של המורים עולה (גיל 52!)

התפלגות הגילאים מראה כי יש מעט מורים חדשים,

סטודנטים להוראה לא בנמצא,

ולמרות זאת אין חזון! שיגרום להביא ל"החדרת חומר אנושי חדש" למערכת החינוך.

על כל זה תמצא בפוסט שלי "כסף יש עכשיו צריך חזון"

שושי , מורה