פוסט זה נכתב ראשית כל בתגובה לפוסט של טלי (תודה על העלאת הנושא) בנושא למידה דיגיטלית, בו העלתה לדיון הכותבת את השאלה "אם הייתם יכולים לבנות את מערכת החינוך האידאלית של ה-21, אילו כלים חדשים הייתם משלבים בתוכה?"

 (את הפוסט תוכל לקרוא כאן-  http://cafe.themarker.com/view.php?t=282137  ), אך גם בתגובה לכל מה שקורה במערכת החינוך שלנו השנה, משביתת המורים, לשביתת המרצים (הנוכחית), ובכלל...

אז זו תשובתי לטלי:

מהיכן שאני רואה זאת השאלה העיקרית היא לא באילו טכנולוגיות למידה עדכניות וחדישות יש להשתמש ע"מ לקדם את מערכת החינוך אלא האם המדינה והציבור בישראל רואים את חשיבות קידום מערכת החינוך (והתרבות, והמחקר המדעי...) והצעדת אוכלוסיית ישראל קדימה אל השורה הראשונה של המדינות המובילות בעולם, המשקיעות באמת וברצינות באיכות החינוך שלהן.

מדינת ישראל זקוקה לשינוי תפישתי, שינוי עמוק באופן החשיבה שלה וביחסה אל המשאב העיקרי והחשוב ביותר שלה, המשאב האנושי.

וכמו כל ארגון מתקדם בעולמנו, שהבין את משמעות המונח "משאב אנושי" ואת חשיבותו להמשך קיומו והתפתחותו של הארגון, גם מדינת ישראל צריכה להבין כי יש לשנות סדרי עדיפויות ולהשקיע כסף ומשאבים בחינוך, הבסיס לטיוב ולטיפוח אותו משאב, כמעט היחידי שעוד יש לנו פה...

ברגע שעברנו, הלכה למעשה, משאלת ה"מה" (והלכה למעשה זה אומר גם תקצוב ראוי...)

אנו יכולים להגיע לשאלת ה"איך".

ובנוגע ל"איך", זה ברור לכל מנהל הדרכה בארגון קטן וממוצע כי ימי הלמידה הפרונטאלית של תלמיד "הדיוט" מול מורה "יודע", לוח, גיר ומחברת עברו מזמן מן העולם, וכי התלמיד הממוצע בארץ (וגם מתחת לממוצע...) כבר מדבר בשפה אחרת, מהירה יותר, עשירה ומגוונת יותר, טכנולוגית ומלאת גירויים שונים ומשונים המפעילים את הלומד על כל חושיו.

בעידן של גוגל וויקיפדיה, של סלולר ואייפוד, עולם בו התחרות היא על מידע עדכני, על עיבוד יצירתי ועל חשיבה מתקדמת, מערכת החינוך לא יכולה לקפוא על שמריה.

(אגב, בעניין זה ממליץ מאוד לקרוא את הפוסט החשוב של ד"ר אשר עידן,

כאן בקפה: http://cafe.themarker.com/view.php?t=207080 )

השלב הראשון מן הסתם יהיה החדרת "חומר אנושי חדש" למערכת.

כוחות צעירים, רעננים ומובילים מעולם המדע, ההייטק, התרבות והאמנות, אנשים שמבינים את העולם בו אנו חיים ואת השפה והקצב של הלומד שמולם ומסוגלים ליצור עם התלמיד דו שיח של ממש, בדיוק כמו בפייסבוק וסקונד-לייף...

ומעבר לכך, הכל עניין של יצירתיות, בחירה מבין איסוף הכלים המצוינים שקיימים וזמינים בשטח, וכמובן, תקציב...