מִדְרָשׁ אָמָן
אוּלַי בְּלִי אַקְרוֹסְטִיכוֹן הַפַּעַם. הִתְחַכְּמוּת. וִיץ בְּתַשְׁבֵּצִית. כְּאִלּוּ לֹא נְחוּצִים לִי הַיּוֹם קַבַּיִּם. וְכֵּן צְרִיכָה, יוֹתֵר מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם אֲפִלּו.
בְּלִי שֶׁאַרְגִּישׁ נִקְבָּצוֹת חוֹמוֹת חֵמָר לְפָנַי מֵאָחוֹֹרַי וּמִצְדָּדַי. עוֹד מְעַט קָט יַקִּיפוּ אֶת הַאֲוִיר הָעוֹמֵד סְבִיבִי.
אַקְרוֹסְטִיכוֹן הוּא עַצְמוֹ וַעֲדָה מְסַדֶּרֶת - קוֹרֵא שֵׁמוֹת, מְסַמֵּן וִי, קוֹבֵעַ לוּז רוֹקֵעַ בִּזְהַב הַמְזוּזָה עִקָּר וְתָפֵל. זָהָב רָקוּעַ הוּא עַצְמוֹ סַמָּן, מַעֲשֶׂה חוֹשֵׁב טוֹרְדָנִי בְּגֻמּוֹת נְגִיעָה צְפוּפוֹת יְחִידוֹת סְגֻלָּה אֲפוּפוֹת זִכְרוֹן-קֹדֶשׁ כְּנִימַת-עַל בְּסִימְבְּיוֹזָה מוּדַעַת לְעַצְמָה. וַאֲנִי שֶׁמְּתַעֶדֶת הַיּוֹם כִּי בָּא תּוֹרִי הִגִּיעַ נִמְתַּחַת מִקְּצֵה הָרִיטָלִין מִצִּדּוֹ הַמְּדַרְבֵּן.
הַפַּעַם לֹא אֵתֵן לוֹ לְהַרְגִּיעַ. פִּצּוּץ שׁוּלֵי הַעֲצַבִּים עוֹנֶה עַל הַדְּרִישׁוֹת. מִדְרָשׁ אָמֵן
©שושי שמיר, 27 בינואר 2013, קסבה
ויקיפדיה: אקרוסטיכון (מיוונית akros קיצוני + stichos שורה) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה. בימי הביניים נחשב האקרוסטיכון כאחד מקישוטי השיר, וככל שהאקרוסטיכון היה מורכב ומשוכלל יותר כך הוסיף ליוקרתו של השיר ומחברו. בעת החדשה השימוש באקרוסטיכון אינו נהוג בשירה רצינית, אם כי עודנו בשימוש בכתיבה שבאה לשעשע, כגון בברכות ליום הולדת.*
*ואני אומרת - נהוג גם נהוג
|