התקשורת רוגשת סביב הידיעות על כוונותיו של ראש הממשלה לבטל את בתי הדין לעבודה.

בתי הדין לעבודה הוקמו מכח חוק שהוחק בשנת 1969 בתקופת שלטונה של מפלגת העבודה (המערך). היזמה לחיסולם נולדה משום מה דווקא בתקופת שלטון מפלגת הליכוד, שהיא כיום המפלגה העממית הגדולה ביותר בישראל.

להלן אתייחס בקצרה אל הספין המוזר הזה, וכדרכם של שוטים, ארשה לעצמי להתנבא: בתי הדין לא יבוטלו, ולא תהיה בהם כל פגיעה. לא היום ולא בעתיד. כדברי הכתוב: "נשיאים ורוח וגשם אין, איש מתהלל במתת שקר" (משלי כ"ה 14).

ככל שהבנתי, הנימוק העומד מאחורי ההצהרה על ביטול בתי הדין, הוא שהדבר יביא לחסכון כספי גדול לאוצר המדינה, ועל זה יש לי מספר הערות. לא אתייחס לפרשנות שקראתי, שלפיה לא באה ההצהרה החמורה הזו, אלא לאיים על שופטי בית הדין לעבודה, שלאחרונה יצאו מתחת ידם שני פסקי דין שלא  מצאו חן בעיני הממשל.

לכל חברה שהיא, בלי שום קשר לשאלה אם  מדובר בדמוקרטיה, בדיקטטורה או בשבט נידח באגן האמזונס, יש עניין גדול שכל הסכסוכים בין אנשי הקהילה לא יתבררו בדרך של ניפוץ גולגלות וכפיית רצונו של החזק על החלשים ממנו, אלא על ידי המוסדות המוסמכים של הקהילה. אין לשום חברה אנושית קיום ללא מערכת מסודרת לבירור סכסוכים.

במדינה המודרנית בית המשפט הוא הגוף שאמור לפתור סכסוכים שבין אזרח לרעהו או בין ארגונים גדולים כמו חברות מסחריות, או סכסוכים שבין האזרח לבין המדינה. הסכסוך לעולם לא נוצר משום שיש בית משפט בסביבה, אלא בית המשפט הוא הגוף שאמור לטפל בסכסוך לאחר שנוצר מסיבות אחרות, שאינן קשורות לשאלה אם יש בעיר בית משפט או לא.

כך לדוגמה סכסוכי שכנים נוצרים בלי קשר לקיומם של חוק ובתי משפט.  דברים אלה נכונים לא פחות לגבי סכסוכים בין עובדים ומעבידים. מדרך הטבע שיהיו חילוקי דעות בין עובדים למעבידיהם, וסכסוכים אלה אמורים להתברר בישראל בפני בית הדין לעבודה.  ביטולו של בית הדין לא יביא לביטול הסכסוכים, ויהיה צורך לבררם בערכאה אחרת שתוסמך לכך. זאת בדיוק כפי שהסכסוכים בין בני זוג לא יעלמו מן העולם אם יבוטל בית המשפט לענייני משפחה, והעבירות הפליליות לא תפחתנה אם יבוטלו בתי המשפט הפליליים.

בטרם נחקק החוק להקמת בתי המשפט לעבודה, נדונו הסכסוכים המצויים היום בסמכותו, בבתי משפט השלום.

כאשר הוברר שמדובר בנושא המחייב מומחיות מיוחדת של השופטים היושבים בדין, הוחלט משיקולים של יעילות על הקמת בתי הדין לעבודה. מאותן סיבות בדיוק הוקמו מאוחר יותר גם בתי המשפחה לענייני משפחה, והקמתם פטרה את בתי המשפט המחוזיים וגם את בתי משפט השלום מן הצורך לדון בעניינים הקשורים בסכסוכים משפחתיים.

באם יוחלט לבטל את ביה"ד לעבודה, לא יתמעטו הסכסוכים שבין העובדים למעבידים, והסכסוכים שערכאה זו מוסמכת לדון בהם, יועבר אל ערכאה אחרת – מן הסתם לאחד מבתי המשפט הקיימים, שהרי לא יקימו לכבודם מערכת חדשה של בתי משפט...

העברת הסמכות לבית משפט אחר תגרום להעברת כל פקידי בית הדין המבוטל אל אותו בית משפט, שהרי המזכירויות של כל בתי המשפט נמצאות כבר היום  במצב של קריסה מחמת חוסר כוח אדם, ולא יהיה מי שיטפל בתיקים שיתווספו כתוצאה מביטול ביה"ד לעבודה. גם השופטים של בית הדין יעברו לכהן בבית המשפט שיוסמך לדון בעניינים הנדונים כיום בבית הדין לעבודה.

ביטולם של בתי הדין לא יביא איפוא אפילו לביטולו של סכסוך אחד, מאלה שעתידים להתעורר בעתיד, וברור שיהיה צורך להוציא סכומי עתק על הקמת מבנים לאיכלוס המזכירויות ואולמות משפט, על ריהוט, מיחשוב וכיו"ב.

אלה הטוענים להגנת בתי הדין לעבודה מפני מי שמתנכל להם, כי הם הוקמו למען הגנת העובדים מפני מעבידיהם, וכי ביטולם יותיר את העובדים חסרי מגן, הם טועים ומטעים.  בתי הדין לעבודה הם בתי משפט לכל דבר ועניין, ובהיותם כאלה, הם אמורים להיות ניטראליים לחלוטין. לפעמים זוכים העובדים ולפעמים המעבידים. לפעמים העובד שנפגע, ולפעמים המוסד לביטוח לאומי... הדבר היחיד שבית הדין אמור לראות מול עיניו הוא הסכסוך שבין הצדדים, ועליו להכריע בו בהתאם למצב החוקי הקיים. כל שיקול אחר הוא בלתי חוקי ובלתי ראוי.  ואם יבוטלו בתי הדין לעבודה, יועברו הסכסוכים לטיפולה של ערכאה אחרת שתדון בהם בדיוק בהתאם לאותם העקרונות.

ביטולם של בתי הדין לעבודה לא ישרת את האינטרסים של אף אדם או גוף אחראי במדינה, מלבד מאשר את האינטרסים של אלה שקיומה של מערכת יעילה יחסית של אכיפת דיני העבודה, הוא כצנינים בעיניהם. בוודאי ובוודאי שלא יביא לחסכון כספי כלשהו, אלא יפגע אנושות בתיפקודה של המערכת שתאלץ לקלוט אותם, וכתוצאה מזה גם בציבור הנזקקים לשרותי בתי המשפט למיניהם.