כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    תעוקת חזה

    0 תגובות   יום רביעי, 30/1/13, 20:45

    http://cafe.themarker.com/image/2679282/
     

    ''

    'שכבת עם נחמה אתמול?' היא שאלה אותו לפתע, מחרידה אותו מרבצו.

    'לא, למה את שואלת?' חסר לי רק לספר לה את האמת! היא לא התאהבה בי פתאום, אבל היא הרי מעולם לא אהבה להתחלק עם אף אחד בהנאותיה. 'לא עשינו את זה כבר הרבה זמן.' הוסיף מיד כדי להרגיעה.

    'היא בטח שאלה אותך לאן נעלמת ובכלל איך אתה מסתדר היום, אז ספר לי איך זה היה ואל תנסה להתחמק.'

    'הייתה לי באמת בעיה רצינית אתמול, תפסתי מונית וכבר לא הייתי רחוק מהרכב שלי; בא לי רעיון לא רגיל...' הוא קטע דברי עצמו בצחוק קצר. 'נסעתי לאיכילוב למיון וצלצלתי לה משם.'    

    היא פרצה בצחוק. 'רעיון מבריק! ומה הייתה העילה?'

    'תעוקת חזה, האמת שהייתי תשוש לגמרי, המתח, המחשבות איך לצאת מזה, הרגו אותי. בקיצור ספרתי לה שנאמר לי לנוח אחר הצהרים ולצעוד כל בוקר כמה קילומטרים טובים – וזה פתר לנו את הבעיה.'

    'אתה רוצה לומר לי שהיא קנתה את הסיפור שלך ככה, בלי שום חקירות? אני הרי מכירה אותה עוד מאז...'

    נכון היא לא אחת שאפשר לעבוד עליה בקלות, לכן שברתי את הראש למצוא סיפור הגון. גם הייתי צריך להסביר את כל פרטי הטיפול שכביכול קבלתי שם; והבוקר דיווחתי לה מראש על המסלול המיועד שלי כביכול לכל בוקר.' הוא ערך הפוגה קצרה בדבריו הופך בראשו באם יש טעם להוסיף לרדת לפרטי פרטים, שהרי בסופו של דבר היא בעוד כמה ימים טסה לה לבעלה, וכל ההרפתקה הזו מופלאה ככל שתהיה תחלוף כלא הייתה. 'בחרתי מסלול משמעותי שעורר את התרגשותה, וחיזק בעיניה כמובן את האמינות של הסיפור שלי.'

    'זה אני מבינה כבר עניין אישי שאני לא חייבת לדעת, מה?'         

    'לא זה לא מי יודע איזה סוד, זה למעשה שחזור וירטואלי של הפעם הראשונה שבה לוויתי אותה הביתה, וכך התחילה מערכת היחסים שלנו.'

    מה כן? אז זה מה שקנה אותה, יפה. אתה יכול לתאר לעצמך ששמעתי עליכם מזמן, מאחותי בביקוריי הקודמים בארץ. האמת היא שתמיד הסתקרנתי לדעת איך בכלל זה קרה. פשוט לא הייתי מאמינה עליך. לא שנפלת מי יודע לאן, אבל אני לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה, חשבתי שהיית הולך על מישהי אחרת, כמו עדנה או כרמלה. נחמה אחרי הכל לא הייתה מהמבוקשות אז, ואני גם זוכרת שלא הקדשת לה תשומת לב מיוחדת, אז כשהדרכת אותנו, נכון או לא?'  

    'נכון, זה קרה בגללך...'

    'בגללי, מה אני כבר עשיתי כדי שתיפול עליה?'

    'את בטוחה שאת רוצה לשמוע?'

    'הרי כבר אמרתי לך שאני רוצה מאוד לשמוע, ולהבין...' הוסיפה בהקנטה גלויה.

    'זה קרה למעשה באותו ערב שאת יצאת עם אמנון. או יותר נכון זה התחיל בחופשת השבת שלי. צלצלתי לך ביום ששי וספרת לי שאת נוסעת עם הוריך לאירוע משפחתי בנתניה, זוכרת? שתי שבתות לפני כן התחלנו לצאת, בלינו את השבת על חוף הים יחד, בחוף הזה, מעבר לקירות המלון...'

    'אה כן, נכון,' היא צחקה. 'בחייך יוסקה זה היה לפני המון זמן, לא פחדת שאני אפגע מזה, פשוט לא נעים לך לספר על הכישלון הצורב שלך, זה  ממש כואב לך, מה?'

    'בהחלט,' הודה יוסקה, 'זאת הייתה השפלה איומה משום שעקבתי אחרייך. עברתי באותו ערב ליד ביתכם, לא מפני שלא האמנתי לך, קרעו אותנו באותם שבועיים לפני החופשה וחלמתי על הרגע שאבוא ואראה אותך שוב, רק זה החזיק אותי. טוב אין טעם להכביר מלים בנושא הזה, בכל אופן עברתי ליד ביתכם משום שלא היה לי משהו אחר לעשות, הייתי שבור ממש; וראיתי את אמנון יושב בסטודיבייקר של האבא שלו וצופר. לא עובר רגע ואת יורדת לבושה כמו לנשף, על עקבים... את יכולה לתאר לעצמך איך הרגשתי...' הוא השתתק לשניות מספר, אך היא לא הגיבה.

    'למחרת קמתי מאוחר משום שהסתובבתי כמעט כל הלילה ברחובות עד השעות הקטנות. הלכתי לבדי לים בערך באחת עשרה, וכמו שאני מגיע פוגש אותי יענקלה ואומר לי בשמחה רבה לאיד: "תשמע, אראלה שלך התלבשה על אמנון ואתה יכול לראות אותם לא רחוק מפה, ליד סוכת המציל." הכנסתי לו סטירה והלכתי לראות בעיניים שלי אותך מתנשקת עם אמנון בלי שום בושה, לי לא נתת להניח עלייך אפילו את האצבע הקטנה שלי.' 

    'מסכן שלי אני תיכף אפצה אותך בריבית דריבית.'

    © חיים קדמן 2007 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: