צמתים
לפעמים זה עוזר
שאנחנו מציירים קווים
ונקודות קטנות ומספרים
משחקים הרבה בכדורים
בוכים.
-מטרופולין, אל תלכי
פוסטים אחרונים
- mission completed successfully 15/5/10
- מה שהיא אמרה... 9/5/10
- כוס 5/5/10
- אקספוזיציה 29/4/10
- עליה וקוץ בה 26/4/10
- מיומנה של מתרוצצת - רגע של חשבון 20/4/10
ארכיון
למה אני לא שמחה?
בחסות יונה וולך... שיר קדמשנתי משופץ:
רומזים לנו שיש היי-טק אחר טוב שמישהו יודע על זה. אם יש היי-טק אחר הביאוהו לכאן ונדעהו נדבר גלויות, יש או אין.
שכבר אנחנו עייפים מאוד מערבינו השדודים וכל הזמן מראים לנו חברים יש משהו אחר אנחנו מרגישים שזה לא סתם.
ואם יש היי-טק אחר בעולם אחר משרות שלוות ורגועות למה לא יביאו כמה ללמד קוקילידות יגעות
נכנסת לחדר של החמודה ממשאבי אנוש, במשרד המהודר של החברה, מקבלת הצעה הגונה, לגמרי. והיא מקדימה ואומרת: "אנחנו מאוד שמחים לתת לך הצעת עבודה בחברה שלנו, יש אחדות דעים לגבי ההתאמה שלך לתפקיד ואנחנו בטוחים שתכנסי לעניינים די מהר, בונים עליך". מגניבה חיוך מתוק ששמור לבוגרות מדעי החברה. "רק דבר אחד חשוב לנו להדגיש: העבודה כאן מאומצת, מאוד מאומצת, וכן, יש גם הרבה נסיעות. את יודעת, כבר סיפרו לך, פשוט רוצה לוודא שזה ברור, שלא נצטרך להתפתל כשצריך לבקש ממך, גם לשבועיים לעיתים... זה דורש היערכות נפשית לעניין ואנחנו יודעים שהיית בשנה חופש ולפני כן עבדת בארה"ב ו... בלה בלבלה בלה..". ---- יודעת יודעת, נאמר והודגש... אבל גם עכשיו? לא תנסו לרכך את הרגע עם קצת ייפוי של המציאות? ---- לא התמקחתי למרות שמקובל. ישבתי שם דוממת מסתכלת על ההצעה ואין לי שום מילה זמינה. אין לי מה להגיד. כלום. ---- HR: שאעזור לך? מתי תוכלי להתחיל? אני: ממ הראשון לפברואר? המנהלת המגייסת לצידי, נוכחת כנשר מעל המפגש. מסמנת שמעדיפה להקדים את מועד תחילת העבודה... --- לא חתמתי, סיכמנו לדבר ביום ראשון. --- ברגליים כבדות יוצאת מהחדר, מרגישה כצאן לטבח, סליחה על הביטוי השאול מעולם תוכן רצחני במיוחד, מרגישה כמו מי ששמה את ראשה תחת הגליוטינה, איפשהו מרצון. ----- רצון??? ----
|
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי אמיר,
צודק, הלב אומר לא, כך גם אני בשיחה היום!
איזה שחרור.
למדתי לא להתבייש לשאול על שעות העבודה. מי שזה מרתיע אותו ממילא לא מתאים.
זה קצת דומה לדייטים, לא?
תודה עמית.
היי יסמין,
ראשית אפצח ואומר כי אני לא בא מעולם ההיי-טק, ולכן אני לא יודע במה דברים אמורים. על פניו נשמע כאילו מדובר במשהו שהלב אומר לו לא. אבל, המבחן אמור להיות האם מדובר במשהו/משרה שיש בחובה גם אופק כלשהו (כלומר לעבוד כחמור תקופה מסויימת ואחריה יבוא אושר גדול ושפוי או לא. ) אם לא אז זה כנראה לא זה.
בכל מקרה, המון הצלחה וסופ"ש נהדר.
אמיר
דוקא יש הייטק אחר...
לא כמו עובדי מדינה, אבל גם לא בלי לראות בית.
אם חשוב לך לעבוד במתכונת יותר אנושית, תדאגי לסנן מראש את המקומות המועדים לפורענות כזו. אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל אינטואיציה תמיד יכולה לעזור :)
תודה קובי, אני עשיתי שינוי ואני לא עוד אדם של טבלאות מהסוג שאתה מתאר (רציונאלי להכאיב) ויותר אדם שמקשיב לבטן...
אין ספק שהבחירה מורכבת מהרבה גורמים, עדיין כשזה מרגיש כל כך לא נוח... לא צריך טבלאות.
דוחה את הפשרה כל עוד יכולה.
בקרוב מקווה להשלים את המשפט...
אני קוקילידה נמרצת לאללה... אבל לא מוכנה לבלות את הערבים שלי במשרד.
מוגזם?
תודה על העצה ג'סטין.
אני אמנם לא מתכנתת (אז לא בטוחה שיחסי השעות רלוונטיים לי) ולא ממש מסכימה עם התחזית מרחיקת הלכת שלך שמעסיק כזה יחפש לדפוק אותי.. אבל ללא ספק מסכימה שארגון שרואה ברווחיות שלו יעד ראשי שבא על חשבון רווחת העובד כגישה רווחת ולא כמצב זמני השמור לרגעי דוחק שמנסים להימנע מהם, הוא ארגון שיש בו בעיה עם סדרי העדיפויות ו/או בעיה ניהולית - מה שבטוח - זה לא יהיה המעסיק הבא שלי!
תודה פינקסון!
סופשבוע נהדר גם לך.
כי מהיי-טק באתי ולהיי-טק אשוב...
אכן ליבי דיבר, טיפה זמן ושיחות עם אנשים חכמים והכל ברור יותר עכשיו.
תודה!
תודה על האמפטיה דידי.
בכל מקרה גילוי נאות: אני בוחנת את הסיכוי להתפרנס בצורה קצת יותר מהוגנת...
שרטטי לעצמך טבלה חסרונות ויתרונות ... מה שיעלה על מה לשם תלכי
זה פותר המון בעיות בשיטה הזאת
לא אהיה מקורי
גם לא פיוטי
אין ברירה
תצטרכי להחליט לבד
שפחת היי טק
או ....
קוקילידות יגעות
צריכות משרות נמרצות
ואם יש הייטק אחר
שיבוא...
תראי, את המקום הספציפי הזה אני לא מכיר, אבל אני מכיר את הנושא.
לפי דעתי, במקום שבו מעבידים אנשים, זה מקום שגם לא אכפת לו ממך כבן-אדם ושיחפש איפה רק לדפוק אותך.
הכל מתחיל ומסתיים ביחס גורר יחס.
מנהל חכם, יודע שמתכנת שנותן חמש-שש שעות טובות ביום עושה הרבה הרבה יותר מאשר מתכנת שיושב 12-14 שעות.
העובדה שאין שם אחד כזה אומר רק דברים רעים על החברה. או שהם באמת בלחץ היסטרי, מה שאומר שהם לא יודעים לתכנן עבודה. או שהם באמת לא יודעים לעבוד עם אנשים. (שזה אומר שהם יתקמצנו על טכנולוגיות, על כלי פיתוח וכך הלאה).
במשך חמש שנים עבדתי 21 שעות ביום 7 ימים בשבוע, רק כדי שהאנשים מתחתי יוכלו לעבוד שעות נורמליות. מנהל אמיתי, יודע שהכי חשוב שהאנשים שהוא עובד איתם יקבלו יחס של אנשים. (או לפחות יחס יותר טוב ממה שקיבלנו מפרעה).
אני אפילו מכיר בחורה שבראיונות עבודה (שהיא עושה בערך פעם בחצי שנה) שאומרים משפט כזה כמו "אצלנו עובדים שעות ארוכות" או "אצלנו מקדישים הרבה זמן לעבודה ובמרץ", אז ישר פוסל את החברה. לא אומר שזה נכון או לא, אבל יש בזה הרבה מאוד היגיון בריא.
אם יש סימפטום של מחלה קריטית, זה לא התחלה מבטיחה.
שדרוג השיר עדכני משהו (הייטקי בעליל)..
תקשיבי ללב שלך . הוא מדבר.
בהצלחה
עופרה