בחסות יונה וולך... שיר קדמשנתי משופץ:
רומזים לנו שיש היי-טק אחר טוב שמישהו יודע על זה. אם יש היי-טק אחר הביאוהו לכאן ונדעהו נדבר גלויות, יש או אין.
שכבר אנחנו עייפים מאוד מערבינו השדודים וכל הזמן מראים לנו חברים יש משהו אחר אנחנו מרגישים שזה לא סתם.
ואם יש היי-טק אחר בעולם אחר משרות שלוות ורגועות למה לא יביאו כמה ללמד קוקילידות יגעות
נכנסת לחדר של החמודה ממשאבי אנוש, במשרד המהודר של החברה, מקבלת הצעה הגונה, לגמרי. והיא מקדימה ואומרת: "אנחנו מאוד שמחים לתת לך הצעת עבודה בחברה שלנו, יש אחדות דעים לגבי ההתאמה שלך לתפקיד ואנחנו בטוחים שתכנסי לעניינים די מהר, בונים עליך". מגניבה חיוך מתוק ששמור לבוגרות מדעי החברה. "רק דבר אחד חשוב לנו להדגיש: העבודה כאן מאומצת, מאוד מאומצת, וכן, יש גם הרבה נסיעות. את יודעת, כבר סיפרו לך, פשוט רוצה לוודא שזה ברור, שלא נצטרך להתפתל כשצריך לבקש ממך, גם לשבועיים לעיתים... זה דורש היערכות נפשית לעניין ואנחנו יודעים שהיית בשנה חופש ולפני כן עבדת בארה"ב ו... בלה בלבלה בלה..". ---- יודעת יודעת, נאמר והודגש... אבל גם עכשיו? לא תנסו לרכך את הרגע עם קצת ייפוי של המציאות? ---- לא התמקחתי למרות שמקובל. ישבתי שם דוממת מסתכלת על ההצעה ואין לי שום מילה זמינה. אין לי מה להגיד. כלום. ---- HR: שאעזור לך? מתי תוכלי להתחיל? אני: ממ הראשון לפברואר? המנהלת המגייסת לצידי, נוכחת כנשר מעל המפגש. מסמנת שמעדיפה להקדים את מועד תחילת העבודה... --- לא חתמתי, סיכמנו לדבר ביום ראשון. --- ברגליים כבדות יוצאת מהחדר, מרגישה כצאן לטבח, סליחה על הביטוי השאול מעולם תוכן רצחני במיוחד, מרגישה כמו מי ששמה את ראשה תחת הגליוטינה, איפשהו מרצון. ----- רצון??? ----
|