"אמרו בטלוויזיה שהתעמלות חשובה לבריאות, לגוף חסון ולסקס טוב", אמרה אשתי זהבה . ואני ללא היססתי ומיהרתי למועדון הכושר של בית החולים בתל השומר כדי להרשם. שם קבלה אותי בזרועות פתוחות מירי (120 קילו) והסבירה לי כי אין כמו מועדון הכושר של שיבא. "למה"? "כאן אתה נמצא בתוך בית חולים, הרופאים מציצים מידי פעם. אם אתה מת או מתעלף אין צורך באמבולנס. אלונקה נוחה תוביל אותך מיד לחדר טיפול נמרץ".
"כמה עולה?" מירי: "500 שקל לחודש. ואתה מקבל גוף שלן 17. ויש גם הוצאות חניה ונסיעה", אמרה ונפנפנה בזרועותיה דמויות הכנפיים. "כמובן", אמרתי ומיהרתי מתל השומר אל מועדון הכושר הצנוע שבשכונתי נווה מונוסון. שם פגשה אותי המנהלת הקשוחה נעמי (60 קילו) בחיוך מזמין ואמרה כי "בדיוק אנו מסבים את חוק היוגה שלנו לחוג התעמלות. פשוט הבחורות רוצות יותר אקשן. זה 4 פעמים בשבוע. פעמיים על מזרון ופעמיים על כסא. עולה 90 שקל כולל 10 שקל לוועד (מה זה?) אך יש בעיה קלה. אתה הגבר היחיד בקבוצה". "זאת בעיה"? חשבתי לעצמי, ועשיתי פרוץ עצוב. "תבוא מחרתיים ותראה".
חיכיתי בהתרגשות למפגש שלי עם עשרים חברות הקבוצה. בוודאי עלמות זקופות חזה, עגול או מחודד, שער בלונדיני מתנפנף ובגדי התעמלות צמודים. "מהו עוד צריך הבנאדם".
"אתה מהקבוצה" שאלה אותי סוניה בפתח ההתעמלות. "בו תכיר את המורה עדנה". עדנה נמרצת וותיקה הודיעה לי מיד ש"אצלנו אין הפליות. אני פונה אל כולכן בלשון נקבה. לכן אתה תיקרא מעתה מאשה".
"טוב", אמרתי, "העיקר שהבנות יגיעו כבר". והן הגיעו אט אט. כולן נחמדות, אדיבות, חלקן כפופות קומה אך נועזות מבט, עם מקלות לגרוש כלבים. ומיד החלה שיחה נמרצת על המחלות שהיו להן השבוע. מה שבטוח לצערי – צעירות הן כבר לא יהיו. הושבתי בשורה האחרונה והרגשתי. ככה זה נמשך כמה שבועות. ואז באה אצבע אלוהים. יום אחר הודיעה המורה עדנה בחגיגיות כי "מאשה שלנו, את מוזמנת על ידי קבוצת הגברים בהתעמלות בגבעת שמואל לבוא לעשות שיעור אתם. כך הם מזדהים אתך". הבנות פנו אלי. היה שקט מדהים כאשר יכולתי לשמוע את הנמלים הזוחלות דרך קבע על הרצפה. ואז אמרתי את דבר אלוהים: "תאמרי לגברים שלך שאני בשום אופן לא אבוא לבדי להתעמל אתם ואשאיר את הבנות מאחור. אנחנו גוף אחד. רוצים? שיזמינו את כולם". מחיאות הכפיים שפרצו נשמעו היטב בכל איזור גבעת סביון. הם דמו רק לאלה שזכיתי להן בגיל שש כאשר ניגנתי בכינור בקונצרט אצל המורה גרינשפן בשדרות רוטשילד. מאז אני אחד מהקבוצה, כגוף אחד. רק תנסו להפריד בינינו. |