אני לא יודעת למה בחרתי בשיר הזה כשהרכבתי את רשימת ההשמעה. המילה "דור" הזכירה לי בכלל שם פרטי.

כשהצלחתי גם לשמוע את המילים, שוב עלו בי המחשבות שיושבות לי בראש מזה מזמן. המחשבות על הדור הקודם.

עם כל הבלבול וחוסר היכולת להחליט

עם כל הקושי של הקיום בעיקר זה הכלכלי

עם כל הרצון לעתיד טוב יותר, אבל חוסר ידע לגביו ולכן פחד מתזוזה גדולה

אני שואלת איך זה היה פעם?

האם פעם בגלל  שהחיים היו יותר מסודרים (בית-ספר-צבא-חתונה-עבודה מסודרת-ילדים-זקנה), אנשים היו פחות

מפוחדים או יותר חזקים? מה היו סוג הבעיות פעם והאם פעם שאלו את אותן שאלות מנטליות על ה"עצמי" שאני

שואלת היום?

והשאלה הגדולה היא האם אני יכולה לסמוך על מילותיו של אהוד מנור (כותב השיר) כשהוא אומר "אל תסמוך על הדור

שלי" על מי יש לי עוד לסמוך, והאם הוא אומר בכך "האמיני בעצמך, ילדה" (ואיך בכלל אוכל להאמין בעצמי אם זה

שבא לפני לא הראה לי איך עושים את זה?) והאם אנחנו "הדור הבא" כל-כך טהורים? טהורים ממה?