מרחק
רוח קרירה חמקה בין שלבי חלוני והקפיאה גופי. מחשבותיי נדדו בין כאב עצמותיי לבין כמיהתי לחיבוק אישה - אוהבת. תיקתוקי השעון בשעת ליל מאוחרת אירחו לי חברה. צלילי נקישות הגשם רמזו לי להצטרף למימד חלומי - שעת פנטזיה. שניות בודדות נשארו והנה הופעת שאלת לשלומי - הגפת חלון ישן. אני והמרחק. |