נתחיל בפינת השאלה:

זוהי תמונה של העיר העתיקה כפי שהיא נשקפת מחצר המלון "אינטר-קונטיננטל" שבפאתי הכפר הערבי א-טור שעל הר הזיתים. מדובר באחת הנופים המוכרים והיפים של ארצנו, והשאלה היא מה לא בסדר בתמונה?

על אנטישמיות ציונות והעיר פרוסקורוב

כדי לענות על השאלה, אתחיל במספר מילים על סבי יעקב. משפחתו של סבי התגוררה בעיר סורוקה במה שנקרא אז חבל בסרביה (תחום המושב היהודי). בעקבות האנטישמיות בחבל (שהסממן הבולט שלה היה פרעות קישנב) הצפינה משפחתו של סבי לעיר האוקראינית פרוסקורוב. גם בפרוסקורוב עצמה האנטישמיות לא חדלה וב-1919 עת סבי היה בן 15 מפקד הקוזקים "הגן על העיר" על ידי פוגרום (פוגרום פרוסקורוב), בו נרצחו כ-2000 יהודים. כתוצאה מהאנטישמיות הצטרף סבי לתנועה הציונית, ומספר שנים לאחר מכן בהגיעו לגיל 21 עלה בגפו לישראל. למזלו הרב של סבי "מסך ברזל" הוגף סביב ברית המועצות, ולכן עד סוף חייו לא גילה סבי ששמה של עיר נעוריו שונה מ"פרוסקורוב" ל"חמילניצקי".

בוגדן חמלינציקי

חמילניצקי נחשב על ידי האוקראינים כגיבור לאומי, במיוחד בזכות מרד הקוזקים שהוא הנהיג מול בית המלוכה הפולני ב-1648. אלא שהקוזקים שנחשבים לגברים אמיצים וקשוחים, לא הסתפקו בזוטות כמו מלחמה רגילה בפולנים, ולכן הם רצחו, אנסו, שרפו כפרים או במילים אחרות ערכו פוגרומים ביהודים שגרו באותם מחוזות. בפרעות שנושאות בגאון את שמו של חמילניצקי נרצחו בין 200 אלף לחצי מיליון יהודים, מדובר בטבח היהודים השלישי בגודלו לאחר השואה, ומרד בר כוכבא. לא צריך דמיון רב מדי כדי להבין מה חשים בוודאי היהודים שעדיין גרים בעיר.

פתרון החידה

זה הזמן לשוב למרומי הר הזיתים, אל הכפר א-טור ולתמונה הפסטורלית של העיר העתיקה. הכתם הנסתר בתמונה הוא ששם המקום הוסב על ידי שליחנו ל"מצפה רחבעם" על שמו של כבוד השר רחבעם זאבי ז"ל. רחבעם זאבי, למי שאינו יודע הוא פטריוט ישראלי. הוא כיהן כאלוף פיקוד מרכז, ניהל את מוזיאון הארץ וכיהן כשר התיירות. חיבתו לארץ ישראל ולנופיה ידועה, אך מפורסמת ממנה היא אהבתו לשפה העברית. לכן כל כך מוזר ומביך שהפרויקט המרכזי שהוא ניסה להוביל, הפרויקט שבשמו הוא נכנס לפוליטיקה, ובשמו הוא ידוע בציבוריות הישראלית נקרא בשם הלועזי – "טרנספר”. הדבר מכעיס שבעתיים כאשר לפרויקט הזה יש שם עברי תקין ומוכר – "גירוש". לזכותו של זאבי עומדת כמובן הפיוטיות המילולית כאשר הוא יצר את האוקסימורון הנפלא "טרנספר מרצון" (על פי זאבי – יצירת תנאים כלכלים כל כך קשים לערביי הגדה עד שהם יעדיפו להגר). כאן המקום לתת את הבמה לאבי רעיון הגירוש הרב מאיר כהנא כדי להבין את ההבדל בין טרנספר לגירוש:

• "... מה קול ההמון הזה? - טרנספר. ממש תור ארוך של טרנספריסטים. קול התור נשמע בארץ... כולם "תפסו טרמפ" על רכב הטרנספר. תור מכובד של מכובדים, אך בסופו של דבר הקול קול כהנא. קול כהנא נשמע בארץ... הודות לתנועת כך ומאבקה העיקש בנושא זה של סכנת הערבים, הקיצו פתאום משנתם הנרדמים הפוליטיים, מוגי הלב האינטלקטואלים, אלה שלא הבינו ולא רצו להבין... טרנספר, טרנספר מרצון - איזו בדיחה לא מצחיקה. חברי הכנסת, ראשית כול, בואו ונדבר עברית, לא טרנספר כי אם העברה, הוצאה - בין ברצון ובין שלא ברצון.”

והשאלה היא מה עבר בראשם של נבחרנו שהחליטו להנציח את כבוד השר רחבעם זאבי דווקא בלב האוכלוסייה שאותה הוא שאף לגרש. נדמה לי שלא צריך דמיון רב מדי כדי להבין מה חשים בוודאי התושבים של הכפר א-טור.