אני הולך להתפלל,

לאסוף את עצמי למילים ולהעביר אותם לכוח הפנימי שבי.

אני הולך להתפלל,

רואה אותי בעיני רוחי כמו שאני רוצה אותי ומשדר את זה לכוח הפנימי שאני.

אני מתפלל,

בעמידה, בישיבה, בשכיבה, בקריעה, בקריאה, בהליכה, בכל תנוחה שבה אאפשר לעצמי להיות אני.

אני מדבר,

איתי, עם מי שאני, עם הכוח העליון שנמצא בתוכי, עם העוצמה של העולם שחיה בתוכי.

אני חלק,

מהעולם. 

אני אחד,

עם עצמי.

תודה לורד על הפוסט שעורר את המחשבה