-  "אין מצב שאצא אתך שוב", אמרה לו.

   "אתה גם לא מתנשא למטר תשעים וגם הפלצת באוטו הסגור

   "וה"יית צריך להגיע עם שרפרף..."הוסיפה בחיוך.

-  "אבל אתה לא קמצן"- הפכו עיניה לרכות.

-  "והמבט שלך הורס" - הפיג את המתח ופתח חלון.

-  "אבל אני לא נמשכת אליך"- הקשתה.

-  "ואת לא המיליון דולר שדמיינתי".

-  "אז איך מתקדמים ?"– שאלה.

-  "תשלטי  בעצמך"– חייך, שכחת שאני לא מטר תשעים ?".

-  "גם לא שכחתי שהפלצת" – חייכה.

-  "אני לא יודע על מה את מדברת", היתמם

-  "היית חייב להעכיר את האווירה, שאלה ופתחה את החלום כשהיא לא נושמת.

- " לא היית יכולה להיות קצת פחות אותנטית?"

-  "אופס סליחה, אבל גם זה סוג של אנטימיות, 
    לא ככה ?"