לפעמים בלהט החושים,

אתה שוכח שמלבד היותי נימפה נהדרת,

אני בסך הכל אישה בשר ודם,

אצבעותיך שתופסות אותי באגן לבל אזוז,

מאיימות לפרק אותי אם אעיז להתרחק ממך,

סימני האצבעות על עורי,

מלמדים שלרגע אחד היה משהו אחר ששלט בך,

סוג של תשוקה יוקדת שחייבת לשבוע בכול מאודה,

שלא תיתן לך מנוח עד שתכניע אותה,

ובאותו שבריר שניה,

דומה שזאת אני מול תשוקתך,

במאבק מגרה על הליבידו שלך,

ככל שאני יותר מגרה הסימנים והצורך שלך,

יהיו יותר נואשים לי,

ידיך ילפתו את ירכיי,

ואצבעותיך כמעט יחדרו אל בשרי,

ביום המחרת סימני האצבעות על ירכיי ועל ישבני,

יעלו בי תהיה,

ואם אקשור את ידיך,

מה יקרה לך באותו רגע קריטי,

שניה לפני ששכרון החושים יאפוף אותך...

של רוני בן ציון