להפעיל את קובץ השמע אחרי קריאה
ביום שבו נשמתי נשימתי האחרונה, נפשי שקטה בי. עין הברק הכה פעמיים. השליך גופי למחוזות רחוקים. סערות התמותה מצאו נחמה, שכן שקעתי לתהום המצולה.
עיני העצומות ראו למרחוק, הכו על חטא כל קצרי הרואי. חטאו לי במבטם הצר. חיים בתוך עצמם. משליכים אהבה וכאב מדומים. נחמה בעצמם לא מוצאים. כולם פיירו.
אתה פיירו. חי בתוך עצמו, נושם נשימותיו הבודדות. ואני נשמתי נשימה אחרונה, נפשי שקטה בי, וליבי קפא והתרוקן.
|